נועם גרייף (25) מדימונה מחפשת עבודה כבר יותר מחודש. קצבת הבטחת ההכנסה שקיבלה הסתיימה בינואר לאחר שמצאה עבודה, בה הועסקה רק כחודשיים. מאז היא נלחמת להשיגה שוב, אך לא מקבלת מענה. למרות זאת, בזמן שהיא מחפשת עבודה היא לא נחה, ומרימה פרויקט מיוחד ברשתות החברתיות.

עד חודש ספטמבר בשנה שעברה עבדתי בצוות בידור במלון יו קורל ביץ' באילת. מאוד אהבתי את זה, חלמתי על זה מגיל קטן והיה לי מאוד מאוד כיף. הפסקתי כי הייתי צריכה לחזור הביתה, אמא שלי הייתה במצב בריאותי לא כל כך טוב. אחרי שחזרתי, עבדתי כסייעת בגן ילדים, תכננתי ללמוד ולהשלים בגרויות, אבל בעקבות הקורונה, גם הלימודים הופסקו וגם פוטרתי מהעבודה.

רציתי נורא לחזור לאילת, אבל מאז נכנסנו ויצאנו מסגרים, ומתחילת הקורונה אני נמצאת במצב מתמיד של לחפש עבודה. ניסיתי להתקבל לעבודה בגני ילדים שעבדו, ולא הצלחתי. בינואר האחרון מצאתי עבודה במוקד מכירות של קווי סלולר בחברת WE4G. לאחר חודשיים, בתחילת אפריל, מצאתי עבודה כמזכירה במלון באילת, ושמחתי שאני סוף סוף יכולה לחזור לשם.

כבר ארזתי את הדברים והתפטרתי מהעבודה במכירות. בסוף, בגלל שעדיין לא היו מספיק תיירים והמלון לא עבד בתפוסה מלאה, זה לא הסתדר, ונשארתי שוב ללא עבודה. מאז אני מחפשת עבודה בכל תחום אפשרי: הדרכות, גני ילדים, מוקדי מכירות, חנויות אופנה, ועוד המון דברים שונים ומשונים.

את לא מתאימה, כבר לא מגייסים, המשרה אוישה

בגנים אומרים לי שאין תקן בגלל שזה סוף השנה, בעבודה הקודמת כבר לא מגייסים. פניתי למרכז התעסוקה בדימונה ובניתי קורות חיים ממש מפורטים, שלחתי אותם למלא מקומות. קבעו לי ראיונות, ובסוף התשובות הן: את לא מתאימה, כבר לא מגייסים או המשרה אוישה.

אני מרגישה שאני עושה את מיטב יכולתי. אני עושה אין ספור חזרות עם עצמי ועם אחותי לראיונות עבודה, ובסוף אני מדברת בטלפון עם מגייס כלשהו ואחרי כמה דקות אני מקבלת הודעה שזה לא מתאים או לא רלוונטי. אחותי לפני צבא, מנסה גם למצוא עבודה ולא מוצאת. הרבה  פעמים אני רואה מודעה שמחפשים עובדים, וכשאני שולחת הודעה אומרים לי שזה לא רלוונטי, אבל אחרי כמה ימים, אני רואה את המודעה שוב.

מפחדת להיות אבודה

עד חודש ינואר התקיימתי מהבטחת הכנסה. בגלל שמצאתי עבודה, הודעתי לשירות התעסוקה שחזרתי לעבוד, והקצבה בוטלה. כבר חודש, מאז שעזבתי את העבודה במוקד הסלולרי בראשון לאפריל, אני מנסה לקבל שוב הבטחת הכנסה. אני שולחת מסמכים, עשיתי כל מה שצריך אבל אין אישור ואין מענה בשום מקום, פשוט לא עונים לטלפונים. בינתיים, אני ממשיכה לנסות למצוא עבודה ולא מוצאת.

זה מאוד קשה ומאוד מתסכל. אני מרגישה שלא נותנים מענה ושאין מספיק מקומות עבודה לצעירים, במיוחד באזור דימונה והדרום. אני בחורה צעירה, אני מאוד רוצה לממן את עצמי. אמא שלי נמצאת במצב בריאותי לא פשוט. מאוד קשה לי לראות אותה מתאמצת ומשתדלת לכלכל אותי ואת אחותי הקטנה ולהרגיש שאני לא יכולה לעזור לה.

זה מלחיץ אותי שעוד חודש, כשיתבטלו כל ההקלות, יהיו הרבה מאוד אנשים שלא יהיה להם ממה לחיות. צעירים, משפחות, וביניהם, אולי, גם אני. אני מפחדת להיות אבודה, להיכנס למינוסים, לא להצליח לצאת מהמעגל הזה, ואני עוד ממש צעירה.

נקודת אור

בילדותי, עברתי חרם קשה בבית הספר וסבלתי מבריונות ברשת. היום, אני פעילה חברתית בנושא דימוי גוף חיובי, בעלי מוגבלויות, אידאל היופי, קבלת האחר ועוד, ויש לי מעל ל-16 אלף עוקבים בטיקטוק. ממש עכשיו אני עובדת על פרויקט שנקרא "גם אני נגד בריונות ולשון הרע", שצפוי לעלות ממש היום, ונועד לעזור לילדים ובוגרים שחווים חרם ובריונות ברשת, בהעלאת הביטחון ובמתן כלים להתמודדות.

לקראת החופש הגדול, אני גם מתחילה להעביר סדנאות בנושא. ממש קיצצתי בעלויות והסדנאות הן רק במחיר סמלי של 50 שקלים, ככה שעשירה זה לא יעשה אותי, אבל אני ממש מקווה שזה יצליח, ואולי יכניס קצת אור לתוך הבלאגן שקורה עכשיו.