דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"ה בכסלו תשפ"ב 29.11.21
23°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 25°באר שבע
  • 25°אילת
  • 21°טבריה
  • 20°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / חברות התרופות נשענות על מימון ממשלתי, אבל דורשות את הפטנטים לעצמן

הקולות שקוראים לביטול הפטנטים על חיסונים גוברים. המתנגדים טוענים שהצעד יפגע בנכונות של תאגידי תרופות לקחת סיכונים, אבל כבר היום ההשקעה נשענת על הון ציבורי

מתחם חיסונים לקורונה בטורונטו, קנדה. (צילום: REUTERS/Carlos Osorio)
יונתן קירשנבאום

הדיון סביב תמיכת ממשל ביידן בביטול זמני של זכויות הפנטים לחברות שפיתחו את חיסוני הקורונה הפך לאחד הנושאים הכלכליים השנויים במחלוקת בשבוע האחרון.

הלחץ של המדינות המתפתחות מתגבר, וממשל ביידן, במסגרת הצעדים הפרוגרסיביים שהוא מקדם, מציג עמדה התומכת בביטול הפטנטים. עם זאת, כלל לא ברור שביטול הפטנטים בפני עצמו יסייע להנגיש את החיסונים למדינות העניות, מכיוון שפסי הייצור של החיסונים נמצאים בידי חברות התרופות במדינות המערב. הקמת פסיי ייצור חדשים שיחקו את החיסונים צפויה לקחת חודשים רבים. למעשה, ההערכה האופטימית ביותר היא שביטול הפטנטים יביא לתוספת בהיצע החיסונים של המדינות העניות רק בסוף 2022.

רק אם ביטול הפטנטים ילווה בתכנית השקעה מרוכזת של מדינות עשירות, שישקיעו בפיתוח מהיר של פסי ייצור חיסונים במדינות עניות, ביטול הפטנטים יביא בשורה של ממש. אבל צעד שכזה לא נראה באופק.

פגיעה בתמריצים של חברות התרופות

אבל גם נניח בצד את השאלות הפרקטיות עולה השאלה האם ביטול הפטנטים עלול לפגע בתעשיית התרופות ובעיקר החיסונים בטווח הארוך? הטיעון המרכזי נגד ביטול הפטנטים הוא שמדובר בפגיעה בהגנה המשמעותית ביותר על הקניין הרוחני של חברות הפרמה, שמהלך שכזה יפחית במידה רבה את התמריץ לחקור ולחדש בנושא הרפואה בעתיד. ללא ההבטחה לבלעדיות על ייצור התרופות, אותן החברות לא ירצו לקחת את הסיכון האדיר שבהשקעת הון עתק במחקר ופיתוח, וכתוצאה מכך היכולת של האנושות לבצע חידושים רפואיים תיפגע.

אלא שכמו כל שאלה של תמריצים להשקעה בשוק, התשובה קצת יותר מורכבת. קודם כל, מדובר רק בביטול חד פעמי של הפטנטים בזמן מגיפה עולמית נדירה, כך שמלכתחילה היקף הפגיעה בחברות מוגבל. שנית, חשוב להדגיש שכמו כמעט בכל פיתוח רפואי, חלק ניכר מהמחקר על החיסון, בוצע דווקא במימון ממשלתי, ולמעשה לא דרש נטילת סיכון מצד החברות הפרטיות בכלל.

מודרנה היא הדוגמא המובהקת ביותר לכך, אבל היא גם יוצאת הדופן מבין כל החברות שפיתחו חיסונים. מודרנה זכתה במענקים שמגיעים ל-2.5 מיליארד דולר ממשרד הבריאות האמריקאי, במטרה לממן את פיתוח החיסון. במקרה זה, כמעט 100% מהמימון של החיסון מקורו בממשלה הפדרלית, עם מיעוט קטן שהגיע ממקורות ללא מטרות רווח. גם חברת נובהווקס פיתחה חיסון עם הישענות ניכרת על מימון ממשלתי, אבל בהיקף נמוך יותר ממודרנה. שם, מתוך מימון של 2.5 מיליארד דולר, 67% הגיע ממימון ממשלתי, ועוד כמעט 17% ממקורות ללא מטרות רווח. היתר, כ 16%, הגיע מהחברה עצמה.

במקרה של פייזר המצב שונה. שם, מתוך מימון כולל של כ-3.14 מיליארד דולר, הרוב המוחלט הגיע דווקא מהחברה. רק 15.5% מההשקעה של פייזר מקורה במימון ציבורי, בעיקר מהממשלה הגרמנית.   אסטרהזניקה השקיעה בסך הכל 11.45 מיליארד דולר בפיתוח החיסון, כשכמעט 25% מהמימון הגיע ממקורות ציבוריים, או ממקורות ללא מטרות רווח, ויתר המימון הגיעה מהחברה עצמה.

ההשקעה הממשלתית בחיסונים החלה עוד הרבה קודם

מהנתונים האלו עולה כי חלק מהחברות באמת נטלו סיכון משמעותי יותר מאשר אחרות, אבל הם מציגים רק חלק מהתמונה הכוללת. למעשה, נטילת הסיכון על ידי ממשלות העולם בכל הנוגע לפיתוח החיסון התחיל עוד שנים רבות לפני התפרצות משבר הקורונה. החיסונים שעושים שימוש בטכנולוגיית M-RNA  מבוססים על מחקר שהחל לפני עשור במימון הממשלה הפדרלית בארה"ב, והגיע לשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי רק אחרי שהוכח כאפקטיבי.

הטכנולוגיה שעומדת בבסיס החיסונים של פייזר ומודרנה פיתחו לראשונה דרו וייסמן וקטלין קריקו, שני מדענים מאוניברסיטת פנסילבניה, מסגרת תכנית מחקר במימון פדרלי. שני החוקרים האלו הצליחו לראשונה ליצור חיסון שעושה שימוש בטכנולוגיית m-RNA לפני יותר מעשור, ורק לאחר שהוא הוכח כאפקטיבי החלה חברת מודרנה לבצע שיתופי פעולה מחקריים עם ה-NIH, הרשות הפדרלית האחראית על ביצוע מחקרים רפואיים.

קשה לאמוד את ההשקעה של ממשלת ארה"ב למחקר המקדים שעליו התבסס פיתוח החיסון.  אבל אפשר לומר בוודאות שללא מימון פדרלי של אותו פרוייקט מתמשך, ממנו פותחה הטכנולוגיה שאפשרה ייצור חיסונים בשיטת m-RNA, פייזר ומודרנה לא היו מפתחות את החיסון במהירות.

כמובן שהעובדה שהטכנולוגיה הראשונית פותחה על ידי מדענים במימון פדרלי, לא מפחיתה מההישג של החוקרים בשירות חברת מודרנה ופייזר בפיתוח החיסון. למעשה, לאחר המחקר הראשוני, שיתוף פעולה בין הממשלה הפדרלית לחברות הפרטיות לאורך השנים ייצר את התשתית שאיפשר התקדמות מדעית לקראת החיסונים. אין ספק שלעבודת פיתוח החיסונים הספציפיים אחראיות במידה רבה החברות הפרטיות. עם זאת, ברור כי הסיכון שבפיתוח החיסונים מתחלק בין החברות הפרטיות לבין הממשלה הפדרלית.

מדובר בתבנית מוכרת של פיתוח תרופות, במסגרתה הסיכון הראשוני נלקח דווקא על ידי גופים במימון הממשלה, ורק כשהפיתוח מוכח כאפקטיבי נעשים בו שיפורים ושינויים במגזר הפרטי. הסיבה לכך היא ברורה, הממשלה לא מוכרת תרופות, אבל היא מממנת גופי מחקר שלהם אינטרס ציבורי לקידום המדע והרפואה.

אם לחזור לשאלת הפטנטים ומי משקיע כמה, התשובה היא ככל הנראה מורכבת יותר מזו הפשטנית הקובעת נחרצות כי לחברות התרופות לא יהיה משתלם להשקיע. כבר עכשיו ההשקעה שלהן נתמכת על ידי השקעה ציבורית וכך כנראה יהיה גם בעתיד.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!