דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ"ב באב תשפ"א 31.07.21
29°תל אביב
  • 25°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 27°חיפה
  • 28°אשדוד
  • 29°באר שבע
  • 34°אילת
  • 30°טבריה
  • 26°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

שכרן הממוצע של נשים עומד על 78% בלבד משכר הגברים

מדד הגיוון 2020: שוק העבודה הישראלי עדיין מפלה נשים, ערבים וחרדים | בסגר הראשון בחודש אפריל 64% מהיוצאים לחל"ת היו נשים | נשים ערביות אקדמאיות מרוויחות פחות מ-50% משכר היהודים האקדמאים

רחוב בן-יהודה בירושלים (צילום ארכיון: מרים אלסטר / פלאש 90).
הדס יום טוב

"גם כאשר נשים, ערבים, יוצאי אתיופיה וחרדים משולבים בשוק העבודה, הם נותרים פגיעים יותר לתנודות בתעסוקה". מדד הגיוון של נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה, חושף את מגמות השתתפות אוכלוסיות מוחלשות בתעסוקה בשנת הקורונה.

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה מפרסמת הבוקר (ב) את מדד הגיוון לשנת 2020, המתייחס גם להשפעה שהייתה למשבר הקורונה על הגיוון התעסוקתי במשק הישראלי. המדד בודק את מידת השוויון או אי השוויון בייצוג ובשכר של נשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני 45 ומעלה במקומות העבודה. הבדיקה נעשית בעשרים ענפי כלכלה מרכזיים ובמגזר הציבורי.

על פי עיקרי ממצאי המדד, בשני הסגרים הראשונים נשים הוצאו לחל"ת באחוזים גבוהים יותר משיעורן בכוח האדם המועסק במגזר הפרטי. בסגר הראשון בחודש אפריל 64% מהיוצאים לחל"ת היו נשים, בזמן שהן מהוות 50% מכלל העובדים. בסגר השני בחודש ספטמבר, 54% מהיוצאים לחל"ת היו נשים, ובחודש אוקטובר 57%.

הראשונים שיצאו לחל"ת היו נשים ועובדים ערבים וחרדים, כאשר גברים בני 45 ומעלה ונשים צעירות בנות 18 עד 29 היו בסיכון גבוה יותר להיות בחל"ת מכל קבוצות הגיוון. בנוסף, עובדים מקבוצות הגיוון משתייכים לענפים בהם מידת הגמישות לעבודה מהבית נמוכה, וערבים וחרדים, הן גברים והן נשים, נמצאו בייצוג יתר בחל"ת בתקופה שבין הסגרים, בזמן שרוב העובדים כבר חזרו לעבודה.

נשים: משכילות יותר, מרוויחות פחות

על פי ממצאי המדד, נשים מהוות מחצית מהאוכלוסייה בגיל העבודה בישראל ו-57% מכוח העבודה האקדמי. בקרב כוח העבודה הלא-אקדמאי נשים מהוות 48%. במגזר הציבורי יש לנשים ציוני ייצוג גבוהים מאוד, ובכל זאת, שכרן הממוצע של נשים עומד על 78% בלבד משכר הגברים.

בעבור נשים ללא השכלה אקדמית המצב עגום יותר. נשים המועסקות במשרדי הממשלה, שאינן אקדמאיות מרוויחות רק 68% משכר מקביליהן הגברים. ברשויות המקומיות, שכרן של נשים ללא השכלה אקדמית עומד על 62% משכר הגברים במעמדן.

במגזר הפרטי, לנשים בעלות השכלה אקדמית ייצוג ושיווניות שכר נמוכים בהשוואה לנשים ללא השכלה אקדמית. ציוני השכר הגבוהים ביותר במדד שייכים לענפי המשפטים והחשבונאות, שירותים פיננסיים והפקה, בהן נשים ללא השכלה אקדמית משתכרות ב-79% משכר הגברים במעמדן, בעוד בקרב נשים בעלות השכלה אקדמית, רק בין 72% ל-79%.

מבין חמשת הענפים שבהם שוויוניות השכר הנמוכה ביותר לנשים לא-אקדמאיות, שלושה הם הענפים בהם השכר הכללי הגבוה ביותר במשק: תכנות מחשבים, ייצור מחשבים ומחקר ופיתוח. בענפים אלה מרוויחות נשים לא-אקדמאיות בין 52% ל-59% משכר הגברים הלא-אקדמאים. בענפים אלו ציוני הייצוג של נשים אקדמאיות היו הנמוכים ביותר, והם משלמים לנשים בין 58% ל-67% בלבד משכר הגברים האקדמאים.

באוכלוסייה הערבית:  פערים בין גברים לנשים

ערבים מהווים כחמישית מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה ורבע מכוח העבודה הלא אקדמי בישראל, אך רק 5.11% מכוח העבודה האקדמי. אחוז הנשים הערביות בכוח העבודה האקדמי גבוה מאחוז הגברים, ונמוך מאחוז הגברים בכוח העבודה הלא אקדמי.

המגזר הציבורי מוביל בשוויוניות השכר של גברים ערבים, אקדמאים ולא-אקדמאים ובייצוג גברים ערבים אקדמאים. לעומת זאת לגברים ערבים לא-אקדמאים ייצוג נמוך במגזר הציבורי. במשרדי הממשלה, ייצוג הערבים הלא-אקדמאים עומד על 76% משיעורם בכוח העבודה, וברשויות המקומיות רק 41% .עם זאת, שכרם שווה לשכרם של היהודים.

בקרב נשים ערביות, הסיפור שונה. המגזר הציבורי מדורג במקומות הראשונים במדד הייצוג ובמדד שוויוניות השכר בעבור נשים ערביות אקדמאיות, ובפער רב מענפי המגזר הפרטי.

נשים ערביות אקדמאיות מרוויחות 75% מהשכר של יהודים אקדמאים במשרדי הממשלה ו-72% משכר היהודים האקדמאים ברשויות המקומיות. ב-12 מ-20 ענפי המשק הפרטי הגדולים שנבחנו, נשים ערביות אקדמאיות מרוויחות פחות מ-50% משכר היהודים האקדמאים.

יוצאי אתיופיה: עובדים בענף שירותי התחזוקה

יוצאי אתיופיה מהווים 5.1% מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה, אך מהווים 0.4% בלבד מכוח העבודה האקדמי ו-2% מכוח העבודה הלא אקדמי, מהם חצי נשים וחצי גברים. בולט במיוחד ייצוג היתר של כל יוצאי אתיופיה בענפי שירותי תעסוקה ושירותי תחזוקה, שם הם מיוצגים עד פי שבעה מייצוגם בכוח העבודה. שכרם החודשי הממוצע של יוצאי אתיופיה בענפים אלו הוא 3,865 ש“ח לנשים ו-5,925 ש“ח לגברים.

חרדים וחרדיות: עובדים במגזרים בדלניים

חרדים מהווים כ-8% מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה. בכוח העבודה הלא-אקדמאי החרדים מהווים 10%,מהם אחוז הגברים והנשים כמעט זהה. בקרב כוח העבודה האקדמאי אחוז החרדים נמוך בהרבה ועומד על 3.7% בלבד, כאשר רובן נשים.

לגברים חרדים ייצוג נמוך מאוד הן ברשויות המקומיות הן בממשלה המרכזית, והוא עומד על 65% ו-25% בלבד (בהתאמה) משיעורם בכוח העבודה. לנשים חרדיות ייצוג חסר בממשלה המרכזית, פחות מחצי משיעורן בכוח העבודה, וייצוג יתר ברשויות המקומיות, אולם הן מרוויחות כ-60% מהגברים החרדים. השכר של נשים חרדיות במגזר הציבורי נמוך גם מזה של נשים ערביות ויוצאות אתיופיה.

 

לגברים חרדים לא-אקדמאים ייצוג גבוה או ייצוג יתר בארבעה ענפים בלבד – ייצור מזון, הוצאה לאור, פרסום ומסחר סיטוני. בשאר ענפי המגזר הפרטי שנבחנו ובמגזר הציבורי הייצוג שלהם נמוך, והוא עומד ברובו על 50% משיעורם בכוח העבודה. לעומתם,  נשים חרדיות אקדמאיות מיוצגות בייצוג יתר בענף אחד בלבד במגזר הפרטי – משפטים וחשבונאות, ובמגזר הציבורי ברשויות המקומיות.

עו"ד מרים כבהא, הנציבה הארצית בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה מסרה: "משבר הקורונה חידד, יותר מתמיד, את הצורך בליצור שינוי מהותי בתפישת המעסיקים את עניין חשיבות הגיוון והשילוב המיטבי של כל קבוצות האוכלוסייה בשוק העבודה הישראלי. אני מאחלת לכולנו שוק עבודה מכיל, שוויוני ומקבל, שבו לכל אחד ואחת מאתנו יש מקום".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על עבודה:
סגן שר הביטחון נגד הממשלה: ״הפגנת החקלאים מוצדקת, צריך לשנות את התקציב״
הסעיף בחוק ההסדרים שבא להפחית את מספר הרכבים של עובדי המגזר הציבורי
עובדי אלפא הפגינו מול המנכ"ל: "נתחיל בעיצומים ביום ראשון"
תגובות