דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון כ"א בשבט תשפ"ב 23.01.22
13°תל אביב
  • ירושלים
  • 13°תל אביב
  • 12°חיפה
  • 14°אשדוד
  • 15°באר שבע
  • 20°אילת
  • 12°טבריה
  • צפת
  • 13°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

8% מהלוואות הקורונה ניתנו לעסקים ערביים: "הם פשוט לא מעניינים את המערכת הבנקאית"

עסקים ערביים נמצאים עדיין במצוקת אשראי קשה בעקבות משבר הקורונה, וגם המדינה לא מצליחה לסייע בה | קרן קורת קמה במטרה להנגיש לעסקים אלה הלוואות בערבות המדינה | חגית רובינשטיין, סמנכ"לית בקרן: "בנקים לא שולחים נציגים לבקר בעסק, הכול נעשה באמצעות אלגוריתם, ולחלק גדול מהחברה הערבית העולם הדיגיטלי עוד לא הגיע"

סניף בנק ברהט. "יש אנשים שבגלל ההתנהלות השוטפת שלהם לא מצליחים לעמוד בתנאי הסף להגשת בקשה, ואין לבנקים יכולת לתת להם אשראי" (צילום: הדס פרוש פלאש90)
יונתן קירשנבאום

אחד הצעדים המרכזיים שנקטה הממשלה כדי לתמוך בעסקים בזמן משבר הקורונה נחל הצלחה מוגבלת בחברה הערבית, והשאיר עסקים רבים במצוקת אשראי חריפה עוד יותר. על פי נתוני משרד האוצר, רק 11% מהבקשות שאושרו לאשראי מקרנות הסיוע בערבות מדינה היו לעסקים ערביים, רק 8% מסך ההלוואות שחולקו הגיעו לעסקים ערביים.

חגית רובינשטיין, סמנכ"לית בקרן קורת שמפעילה את הקרן החדשה להנגשת האשראי בערבות המדינה, אומרת שהמיצוי הנמוך בקרב הציבור הערבי קשור לאופי העסקים הערביים בישראל. להערכתה, 96% מהעסקים הערביים הקיימים מוגדרים עסקים קטנים או זעירים. לדבריה, מנגנון חלוקת ההלוואות דרך הבנקים המסחריים הופך את מתן האשראי לעסקים הקטנים לבלתי משתלם, ויוצר חסם אשראי בתקופת הקורונה.

חגית רובינשטיין (צילום: אלבום פרטי)

"עסקים אלה נמצאים מתחת לרדאר, הם לא מעניינים את המערכת הבנקאית", אומרת רובינשטיין ל'דבר'. "קודם כל, משום שהם נחשבים מסוכנים, כי הרבה מהם עוסקים בענפים שמוגדרים על ידי הבנקים כענפים מסוכנים. שנית, כי אלו סכומים קטנים. הרבה יותר נחמד לתת 5 מיליון שקל הלוואה לחברה גדולה מאשר להתעסק בהרבה הלוואות זעירות. מבחינת ההיגיון של המערכת הבנקאית זה נכון מאוד, אבל זה יוצר בעיה כשרוצים להנגיש אשראי לעסקים ערביים".

בעיה נוספת שעליה מצביעה רובינשטיין היא היעדר תשתית של המערכת הבנקאית ביישובים ערביים. רק כ-10% מסניפי הבנקים בישראל ממוקמים ביישובים הערביים, והיקף האשראי שניתן בהם נמוך לעומת יישובים יהודיים. היעדר גישה נוחה לסניפי בנק ביישובים שלא קיימת בהם מערכת נוחה של תחבורה ציבורית, ובקרב אוכלוסייה שמתקשה להתמודד עם השימוש באפליקציות הבנקאות, מהווה חסם דרמטי לגישה לאשראי, גם עבור אלה שזקוקים לו.

"אם תסתכל על היישובים הבדואים בנגב, רק ברהט יש סניף בנק כלשהו", אומרת רובינשטיין. "אתה יכול להגיד: 'היום, בעולם הדיגיטלי, מי צריך סניף?' אבל לגבי האוכלוסייה הזאת זה לא נכון, לחלקה העולם הדיגיטלי עוד לא הגיע. זה תהליך, והקורונה דוחפת את זה מאוד, אבל זה קורה לאט".

בעבר היה קיים "בנק ערבי ישראלי", שהפעיל 37 סניפים ביישובים ערביים, אבל הוא מוזג עם בנק לאומי בשנת 2016, והיום מפעיל רק 28 סניפים. מעבר לסיכון הגבוה והסכומים הנמוכים, רובינשטיין טוענת שגם חסמים רגולטוריים הפכו את הפעילות בציבור הערבי לנמוכה.

"יש אנשים שהקושי שלהם עם המערכת הבנקאית הוא להציג היסטוריית אשראי סבירה, כי יש להם סיכון אשראי גבוה. אבל יש גם אנשים שצריכים להגיש דו"חות כספיים מסודרים ואין להם. זה יוצר קושי עבור סוג מסוים של עסקים שמאוד נפוץ בחברה הערבית. יש אנשים שבגלל ההתנהלות השוטפת שלהם לא מצליחים לעמוד בתנאי הסף להגשת בקשה, ואין לבנקים יכולת לתת להם אשראי".

המהפכה הבנקאית מפספסת את הערבים

קרן ההלוואות בערבות המדינה הייתה אמורה להיות דרך מהירה לדאוג להיצע אשראי גם לעסקים שנמצאים בסיכון גבוה, כדי למנוע קריסה רחבה במשק הישראלי. בציבור הערבי, הקרן הזו לא הצליחה לעמוד במטרות שהוצבו לה, ולטענת רובינשטיין, לא מדובר בתופעה חדשה, אלא המשך של היעדר הגישה השוטף של חלקים גדולים מהציבור הערבי לשירותים בנקאיים.

אחרי שהנגשת האשראי בערבות המדינה לעסקים ערביים קטנים נכשלה, משרד הכלכלה הוציא קול קורא לגופים פיננסיים להציע תכניות מימון ועזרה לעסקים קטנים וזעירים שיתמודדו עם החסמים שמהם סובל הציבור הערבי. בסוף שנת 2020 קיבלה קרן קורת את האישור להפעיל את התכנית, והקרן פועלת כבר מתחילת 2021.

הסכום ההתחלתי שניתן לה הוא 15 מיליון שקלים, מה שלא יספיק לענות על כל צורכי האשראי במגזר הערבי לאור הקורונה. עם זאת, רובינשטיין סבורה שאם השיטות שפותחו בקרן כדי להנגיש את האשראי יעבדו, יהיה צורך בהרחבה משמעותית של התכנית.

קהל היעד של הקרן הוא בעלי עסקים שלא הצליחו לקבל אשראי מהקרנות בערבות המדינה בגלל נתונים שליליים או קושי לעמוד בדרישות הבסיס של הגשת הבקשה, או בעלי עסקים שלא ניסו להגיש בקשה.

לדבריה של רובינשטיין, אחד המחסומים שעומדים בפני קבלת אשראי בחלקים מהציבור הערבי הוא אמות המידה והקריטריונים שלפיהם הבנקים מקבלים את ההחלטות בנוגע לתנאי ההלוואה. חלק גדול מהעסקים לא עומדים בדרישות האוטומטיות של הבנקים, או לא יכולים להציג את הפעילות הכלכלית שלהם באופן שעונה על דרישותיהם, והופכים להיות מסורבים באופן אוטומטי, גם בקרנות בערבות המדינה.

"בנקים לא שולחים נציגים לבקר בעסק", אומרת רובינשטיין. "הכול נעשה באמצעות אלגוריתם. אתה מכניס את הנתונים לתוכנה, והיא מוציאה לך את ההחלטה. אין אנשים בתהליך. זה מצד אחד מאפשר לייעל את המערכת ולהוריד עלויות, אבל מצד שני, זה לא מתאים לסוג מסוים של אנשים. במעבר לדיגיטליות יש הרבה יתרונות, אבל הוא משאיר בחוץ הרבה אוכלוסיות שהנושא הזה עדיין לא בדמן".

חלק מהחסמים שאיתם הקרן תנסה להתמודד קשורים לאופן הדיגיטלי שבו עובדות פעמים רבות הבקשות להלוואות דרך הגופים הפיננסיים. כדי לקבל הלוואות מהקרן לא יהיה צורך כלל בטלפון חכם, וניתן יהיה להגיש את המסמכים דרך הפקס או בגרסה מודפסת.

עם זאת, כדי להתמודד עם מצבים שבהם העסקים לא מצליחים להפיק את המסמכים הנדרשים כדי לבקש הלוואה במערכת הפיננסית, בקורת החליטו לאמץ גישה של ליווי צמוד למי שצריך כדי למצות את הקרן.

בניסיון להנגיש אשראי זול איפה שהקרנות בערבות המדינה נכשלו, בקורת החליטו לגשת לעניין באופן פעיל ולשלוח נציגים מטעם הקרן להיפגש עם בעלי העסק ולבנות יחד איתם תכנית מתואמת לקבלת ההלוואה, שכוללת מעבר על יכולת ההחזר תוך היכרות אישית יותר עם הלווה. את גובה ההלוואה תקבע הקרן בהתאם למפגש עם הלווה. החומרים גם מונגשים בשפה הערבית, ומתואמים לאופן העבודה הנפוץ בעסקים זעירים בחברה הערבית.

"התכנית הזאת מיועדת, למשל, למי שלפני שלוש שנים הייתה לו הוצאה לפועל", מסבירה רובינשטיין. "הוא טיפל בזה וסגר את התיק, אבל מבחינת המערכת הבנקאית, זהו, יש לו נקודה שחורה והוא לא יקבל אשראי יותר. יכול להיות גם בעל עסק שחזרו לו צ'קים והיה על סף הגבלה, אבל הצליח לצאת מזה ברגע האחרון. אנחנו כן נאפשר לעסק כזה לקחת הלוואה. אנחנו לא מסתמכים רק על איתותים מההיסטוריה הפיננסית, אלא נוסעים לעסק, פוגשים את הבעלים ועושים שיחה במקום, כדי להבין יותר מה הבעיות והקשיים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!