"יום ירושלים הפך לסמל לירושלים של מעלה. אצלנו זה יום לכל הירושלמים שחיים כאן", אומרת ל'דבר' טל אלפי, ממארגנות המיזם 'יום ירושלמי – יום האחר'.

במסגרת המיזם, מתקיימים במהלך השבוע כ-60 אירועים פתוחים לקהל וכ-100 מפגשי שכנים בירושלים.  "האירועים מתעסקים בסובלנות ורב-תרבותיות, ובעיקר בתושבי ירושלים", מסבירה אלפי. "העיר הזו מלאת גוונים, ומטרת האירועים להציג אותם וליצור שיח ביניהם. הפנייה היא לירושלמים".

לשאלה אם כל גווני האוכלוסיה בעיר מיוצגים באירועי השבוע, אלפי עונה בחיוב אבל מסייגת. "הפעילות לאורך כל השנה מתעסקת בסובלנות בכל חלקי העיר. היום הזה מורכב מדי לערביי העיר. אנו לא פונים  מראש לאוכלוסייה ערבית. אם הם יוזמים, אז נפלא. אבל אני לא אציע".

סיור בבית קברות של ממילא. "אין אירוע אחד שהוא ירושלים" (צילום: טל אלפי)

היוזמים הוציאו קול קורא לתושבי העיר להציע פעילויות ל'יום ירושלמי – יום האחר', ואלה נענו להם. "לפעמים אנשים באים בלי רעיון, אלא רק עם רצון לעשות משהו. אז אני מחברת, וביחד בונים פעילות. המקום שלי זה הפרסום והחיבור למיזם הרחב. הפעילויות מאוד מגוונות, והמגוון והחיבור בין הפעילויות יוצר את התמונה השלמה. כל האירועים מפורסמים יחדיו. אין אירוע אחד שהוא ירושלים".

המיזם מתקיים זו השנה השישית, כשבשנה שעברה הוא התרחש כולו בזום. "אחרי רצח שירה בנקי והבלגן שהיה פה בעקבות 'צוק איתן', צעירים רצו לעשות משהו אחר. קמה קואליציית הסובלנות שמורכבת מ-60 ארגונים. עשינו הרבה עבודת שטח. בשנים האחרונות מדובר באותה קבוצה פעילה כל שנה, גם מבוגרים וגם צעירים, מכל הקבוצות בעיר. מבחינת המשתתפים באירועים, יש מגוון גילים ורקעים מכל השכונות בעיר".

השנה יש מפגש שכנים ב-100 בניינים ברחבי ירושלים. המפגשים דנים בשאלות 'מה זו שכונה בשבילי?' ו'איך הופכים את הבניין לבית?'. אלפי מסבירה שהם מעניקים הנחיה וליווי. השנה גם העירייה לוקחת חלק במיזם.

פסטיבל ציורי גירים בפארק המסילה. "הקולות חשובים, אבל חשוב יותר היחד שלהם" (צילום: טל אלפי)

"בירושלים יש הפרדה גאוגרפית", מסבירה אלפי, "אבל האוכלוסיה מעורבבת, חרדים-דתיים-חילונים. מזרח-מערב יותר נפרד, אבל ישנן השכונות על קו התפר. הפרויקט ניזון מהעבודה במשך כל השנה למען סובלנות. היום כיכר ציון השתנתה לכיכר הסובלנות והדיאלוג. לפני שינוי של המרחב הפיזי, זה היה מוקד האלימות בעיר".

"לפני שבועיים, באירועים בכיכר צה"ל, אנשים ירדו לשטח להרגיע את הרוחות. נוצרה רשת של אנשים שיורדים לשטח להרגיע. בסוף מה שראו זה את הבלאגן ולא את מאמצי ההרגעה".

היא מתוודה שקמה הבוקר ברגשות מעורבים. "איך נצליח להשמיע קולות מתונים? האם נעבור את היום בשלום? בסוף אנשים רוצים לחיות בשלום ובכבוד ללא קשר לדעה הפוליטית. המאחד הוא איך להפוך את ירושלים לטובה יותר".

מפגש ילדים עם ראובן אברג'יל מהפנתרים השחורים. "אנחנו צריכים לדאוג לירושלמים לכל גווניהם" (צילום: טל אלפי)

היא אומרת שהאירועים האלימים מערערים אותה. "זה נראה שאנו עושים מעט מדי וקטן מדי, אבל אני חושבת שכל הפעילות של היום זה להמשיך להדליק את האורות הקטנים. המהומות הן מעלינו. אנחנו צריכים להמשיך להשמיע את קולנו, ולדאוג לירושלמים לכל גווניהם. עצם קיום האירועים הוא תגובה לאלימות.

העיר הזו חשובה לנו על כל המורכבות שלה וכאב הבטן שהיא עושה. יש קולות מגוונים. הקולות חשובים, אבל חשוב יותר היחד שלהם".