נתוני התעסוקה בישראל שוברים שיאים. כך עולה מסקר כח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעור האבטלה ביולי ירד לשפל היסטורי של 4.8%. שיעור המשתתפים בשוק העבודה 64.45%. שיעור התעסוקה בגילאי 15 ומעלה עלה ל-61.3%. שיעור התעסוקה בקרב בני 25-64 עלה ל 76.9%. מנגד מספרם של המועסקים העובדים במשרה מלאה ירד במהלך יולי ב-0.7% שמשמעותם כ-19,000 מועסקים שעברו ממשרה מלאה למשרה חלקית.
את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניתחו באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר וקבעו כי "מצבו הטוב של שוק העבודה מתבטא בכל המדדים לאבטלה. גם בהגדרות רחבות יחסית, האבטלה הנוכחית בישראל נמוכה בהשוואה בינלאומית וביחס לנתונים בעבר." כמו כן קבעו באגף הכלכלן הראשי כי הנתונים מפריכים את הטענה בדבר מצוקה של עובדים לקראת גיל פרישה (גילאי 55+) שאינם יכולים למצוא עבודה. זאת מאחר ולא נמצאה עליה בשיעורי האבטלה בקרב אוכלוסיה זו.
באגף הכלכלן הראשי ניתחו את נתוני הלמ"ס על פי חמש הגדרות שונות למחוסרי עבודה. ההגדרה המצמצמת ביותר כוללת את מי שמחפשים עבודה 14 שבועות ויותר. תחת הגדרה זו נמצאים 1.9% מכלל כח העבודה. ההגדרה המרחיבה ביותר כוללת את כל מי שחיפש עבודה, התייאש מחיפוש עבודה, הצהיר כי הוא מעוניין ויכול לעבוד ומי שעובד במשרה חלקית שלא מרצון. קבוצה זו מהווה 10.6% מכח העבודה. זאת לעומת שיעור של יותר מ 20% בשנת 2003 במדד זה. בסקירה רב שנתית ניכר כי מאז 2003, נתוני האבטלה על פי כל ההגדרות השונות נמצאים בירידה עקבית למעט שנת 2008 בה נרשמה עליה קטנה באחוזי האבטלה.
גם ההשוואה הבינלאומית של נתוני האבטלה השונים שמציג הכלכלן הראשי מעידה כי שוק העבודה במדינת ישראל נמצא במצב טוב. שיעור מחפשי העבודה שלושה חודשים לפחות עמד בישראל 2015 על 1.9% בזמן שממוצע ה-OECD עמד על 5.6%.
כמעט בכל ממדי האבטלה השונים נשים סובלות משיעור אבטלה גבוה יותר מגברים. בהגדרה המרחיבה (הכוללת את מחפשי העבודה, מתעניינים, מיואשים ועובדים חלקיים שלא מרצון) שיעור האבטלה בקרב נשים עומד על 12.1% בקרב נשים לעומת 9.3% בקרב גברים. פער זה נשמר לאורך כל ההגדרות לאבטלה למעט ההגדרה המצמצמת ביותר הכוללת רק את מי שמחפש עבודה במשך שלושה חודשים לפחות. בהגדרה זו אחוז האבטלה בקרב נשים יורד ל 1.8% לעומת 1.9% בקרב גברים.
הנתונים הטובים של התעסוקה בישראל אינם מתיישבים עם הסימנים המתמשכים להאטה במשק. 'תעסוקה מלאה' היא מצב שמאפיין תקופות של גיאות וצמיחה. כמו כן, הנתונים אינם מתיישבים עם נתונים אחרים כמו היות ישראל מדינה שבה שיעורי העוני הגבוהים במערב, והשכר הנמוך. הדאגה מתעוררת מאחר ואם הנתונים החברתיים של העוני והפערים החברתיים הכלכליים הם כמות שהם במצבנו הנוכחי, של תעסוקה מלאה, הרי שישראל פגיעה מאד לשינויים כלכליים שעלולים להתרחש מסיבות שונות. גם מנועי הצמיחה של המשק נמצאים ככל הנראה במיצוי.
