אי אפשר לדבר על אולימפיאדת ריו 2016 ללא מספר ארועי שיא מכוננים ומיוחדים שהיו בה. נתחיל במה שקרה לפני שהמשחקים עצמם התחילו: צעד אמיץ של הועד האולימפי הבינלאומי לפסול 30 אחוז מספורטאי המשלחת הרוסית, בעקבות חשיפת שיטת הסימום לשיפור הישגיהם. ההשעיה יצרה כתם גדול ולא פשוט על חגיגת הספורט הגדולה בעולם, אבל הספורט, כמו תמיד, יודע להביא את הסיפורים הגדולים והבלתי נשכחים ולהתעלות מעל הכל.

טורניר הכדורגל: ניימאר מביא זהב

כדי לסכם את אירועי השיא באולימפיאדה, צריך להתחיל מהאירוע הכי חשוב למארחים: טורניר הכדורגל האולימפי. הטורניר מבוסס על נבחרות הכדורגל עד גיל 23, כשבנוסף אליהן מותר לכל נבחרת לצרף רק 3 שחקנים מעל גיל זה. ברזיל המארחת שלחה נבחרת נהדרת לטורניר, כשבראשה עומד אחד מהשחקנים הטובים בעולם – ניימאר, בן ה-24, מקבוצת ברצלונה. עוד שחקנים מוכרים שהופיעו בנבחרת האולימפית של ברזיל היו מרקיניוס (פ.ס.ז), ראפיניה (ברצלונה) ופיליפ אנדרסון (לאציו). שאר הנבחרות שלחו שחקנים פחות מוכרים, וביניהם כדאי לציין את ג'ון אובי מייקל(ניגריה/צ'לסי), גיטנר (גרמניה/דורטמונד) והתאומים למשפחת בנדר (גרמניה).

נבחרת הכדורגל של ברזיל (צילום: Marcelo Camargo/Agência Brasil / ויקיפדיה).

הברזילאים פתחו כשהם בלחץ גדול, והצליחו לנצח רק במשחק השלישי בבית המוקדם. ככל שהתחרות התקדמה לשלבי ההכרעה כך הנבחרת הברזילאית השתחררה מהלחץ, והצליחה לבטא את האיכות המרשימה שלהם. משחק השיא היה ללא ספק הניצחון המוחץ בחצי הגמר – 6:0 על נבחרת הונדורס. בגמר הם פגשו את נבחרת גרמניה החזקה, וניצחו אותם בפנדלים 5:4, לאחר שוויון 1:1 בסוף הזמן החוקי. את פנדל הניצחון כבש (כמובן) ניימאר – הקפטן והכוכב הגדול.

בטורניר הנשים, לעומת זאת, נרשמה הפתעה אדירה כשנבחרת ארה"ב הפייבוריטית הפסידה ברבע הגמר לנבחרת שבדיה הלוחמנית בפנדלים. האמריקאיות היו אלופות העולם וזוכות מדליית הזהב בכל ארבעת האולימפיאדות מאז שהתחיל הטורניר באטלנטה 96'. שוערת נבחרת ארה"ב לקחה את ההפסד קשה והתבטאה בצורה לא ראויה כנגד השבדיות – "שיחקנו נגד חבורה של פחדניות". נבחרת שבדיה המפתיעה המשיכה לחצי הגמר, שם הדיחו את נבחרת ברזיל החזקה – גם כן בפנדלים. בגמר הם פגשו את נבחרת גרמניה, וסיפור הסינדרלה שלהן הסתיים בהפסד מאכזב של 2:1 לגרמניות.

כדורסל: דאבל דרים טים

לאורך השנים היו נבחרות ארה"ב בכדורסל טובות ואיכותיות הרבה יותר משאר נבחרות העולם. נבחרת הנשים של ארה"ב הוכיחה זאת כשדרסה כל נבחרת שהתמודדה מולה, כולל ניצחון בגמר על נבחרת ספרד ב-29 נקודות הפרש (101-72). בנבחרת הגברים, לעומת זאת, הכל הלך קשה יותר. במשחקי ההכנה לאולימפיאדה בחרו האמריקאים, בצורה יהירה ובלתי מובנת, לשחק רק מול נבחרות חלשות יחסית כמו סין וונצואלה. בטורניר עצמו התקשתה הנבחרת וניצחה בהפרשים נמוכים ומשחקים צמודים את נבחרות אוסטרליה, צרפת וסרביה (בשלב הבתים) ואת נבחרת ספרד. רק במשחק הגמר הגיעו האמריקאים כשהם מפוקסים, והציגו את העליונות שכל כך מאפיינת אותם בניצחון מוחץ מול נבחרת סרביה (96:60). מצטייני הנבחרת היו קליי תומפסון וקווין דורנאט מגולדן סטייט והקפטן הפורש כרמלו אנתוני מהניקס. בנוסף לכרמלו, נפרד הקהל בסיום המשחקים מטוני פארקר הצרפתי, ומלואיס סקולה ומאנו ג'ינוביילי הארגנטינאים שפרשו מנבחרותיהם.

הביאה בגיל 22 מדליית זהב ראשונה לפורטו ריקו. הטניסאית מוניקה פויג. צילום: סוכנות AP

טניס: מארי אלוף הגברים, הפתעה בלתי צפויה בנשים

ההפתעה הגדולה בתחום הטניס בריו נרשמה בזכייתה של מוניקה פויג מפורטו ריקו בטורניר הנשים. בגיל 22 זכתה מוניקה בטורניר הגדול הראשון שלה, והפכה למדליסטית הראשונה שזוכה בזהב במדינתה. בגמר היא ניצחה את השניה בעולם, אנג'ליק קארבר הגרמניה. סרינה ויליאמס, המדורגת ראשונה בעולם והפייבוריטית לזכיה, הופתעה כבר בשמינית הגמר ע"י אלינה סביטולנה האוקראינית. בטורניר הגברים היו מספר אירועים מרגשים, והשיאים היו כשנדאל, השור הספרדי, הגיע עד לחצי הגמר, ודל פוטרו הארגנטינאי זכה במדליית הכסף. שניהם הציגו בטורני טניס איכותי, אחרי תקופות לא טובות מלאות פציעות וירידה בכושר ואיכות המשחק שלהם. נדאל זכה גם במדלית הזהב בטורניר הזוגות עם מארק לופס, פרץ בבכי ברגעי הזכיה. בטורניר הגברים זכה אנדי מארי הבריטי בפעם השניה, כהמשך ישיר לשנה הנהדרת שעוברת אליו בסבב התחרויות שכלל זכיה בטורניר ווימבלדון היוקרתי.

סימון ביילס (צילום: סוכנות AP).

התעמלות מכשירים: סימון ביילס מעל כולם

סימון ביילס, אלופת העולם בשלוש תחרויות הרב קרב האחרונות, שלטה בצורה מרשימה בתחרויות התעמלות המכשירים בריו. סימון זכתה ב-4 מדליות זהב: רב-קרב קבוצתי, רב-קרב אישי, קרקע וקפיצות, וגם במדליית ארד בקורה (סאנה ווברס מהולנד זכתה בזהב). ביילס משלבת איזון אידיאלי ומיוחד של מבנה גוף שרירי, גובה נמוך ומשקל קל. השילוב המושלם הזה מאפשר לה לבצע אקרובטיקה בלתי נתפסת, עם יכולת לזנק בצורה מושלמת לגבהים בלתי רגילים בשילוב תרגילים איכותיים ומדוייקים. השליטה של ביילס הייתה מוחלטת כל כך, עד שהזכירה בייחודיות שלה את המתעמלת שנחשבת בעיני רבים הגדולה בכל הזמנים – הרומניה נדיה קומנצ'י. בתחרות הגברים התרכז רוב העניין בגמר הרב קרב בו אלוף העולם שש פעמים ברציפות, קוהיי אוצ'ימורה מיפן, זכה בזהב. אוצ'ימורה זכה אחרי מהפך דרמטי בתרגיל החמישי והאחרון בתחרות, בו עקף את אולג ורנאייב האוקראיני שהוביל במשך רובה.

אתלטיקה קלה: בולט ממשיך לשלוט

בתחרויות הריצה הצליח אוסיין בולט מג'מייקה לנצח בפעם השלישית ברציפות בתחרויות 100 מטר, 200 מטר ובמרוץ השליחים 100X4 מטר עם נבחרת ג'מייקה. בגיל 30, מחזיק בולט בהישג בלתי נתפס של 9 מדליות זהב אולימפיות רצופות, ללא הפסד בשמונה השנים האחרונות. בולט שרף את המסלול בתוצאות נהדרות: 37.27 בשליחים, 19.78 ב-200 מטר ואת ריצה החשובה ביותר באולימפיאדה – 100 מטר- עשה בולט ב-9.81. בולט לא ניסה לשבור את השיא מבחינת הזמנים, אלא בעיקר רצה להוכיח לכל העולם שגם בגיל 30 הוא פשוט בלתי מנוצח. הוא הצהיר על פרישה מהאולימפיאדות בסיום התחרויות, אך כלהעולם מקווה שבכל זאת נזכה לראות אותו שב להתחרות בעוד 4 שנים, למען כתיבת פרק נוסף בסיפור ההיסטורי שלו.

בלתי מנוצח גם בגיל 30. אוסיין בולט מג'מייקה. צילום: drcliffordchoi / flickr

בנוסף לבולט, מוחמד פארח הבריטי המשיך את השליטה האבסלוטית שלו בתחרויות הריצה למרחק 5,000 ו-10,000, וזכה שוב במדלית זהב כפולה. ב400 מטר נשבר שיא העולם ע"י וויד ואן ניקרק הדרום אפריקאי (43.03) שפשוט טס ב200 המטרים האחרונים כשהוא פותח פער אדיר משאר המתחרים. בתחרויות הנשים נרשם הישג נהדר ע"י אלמז איינה, שקבעה שיא עולם בריצת 10,000 (29:17:45). את רוב הריצה היא רצה לבדה ובקצב יציב משלה, אירוע נדיר ביחס לריצות למרחקים גדולים שבדרך כלל מתנהלים כריצה טקטית של קבוצת רצות שרצות ביחד עד שלבי הסיום, ושם פורצות קדימה לעבר הזהב. בריצות הקצרות לנשים, 100 ו200 מטרים, המשיכה אלין תומפסון את השליטה הג'מייקנית ובנוסף זכתה עם נבחרתה במרוץ השליחות 100X4. רגע זכור במיוחד היה הניצחון הבעייתי של שנוי מילר בגמר ה-400 מטרים: מילר הבחינה שהיא נעקפת לפני קו הסיום, זינקה לעבר הקו וכך ניצחה, באופן מעורר מחלוקת אך חוקי, את אליסון פליקס האמריקאית.

אירוע חשוב והיסטורי נוסף התרחש בסוף ריצת המרתון. בעת חציית קו הסיום הרים מדליסט הכסף פייסה לילסה את ידיו בתנועת איקס, כמחאה על יחס ממשלת אתיופיה לשבט שלו, שבט אורומו. "הממשלה האתיופית רוצחת את תושבי אורומו ולוקחת את אדמותיהם ואת המשאבים שלהם. אני מאורומו ותומך במחאה של התושבים. הממשלה האתיופית הורגת את בני עמי ואני אעמוד לצידם ואפגין בכל מקום. קרובי משפחה שלי בכלא, אם הם דורשים זכויות, רוצחים אותם. הנפתי את ידיי כדי לתמוך במחאה של אורומו", אמר לילסה.

לא מפסיק להפתיע. השחיין מייקל פלפס (צילום: Fernando Frazão/Agência Brasil / ויקיפדיה).

שחיה: מייקל פלפס הבלתי נגמר

השחיין מייקל פלפס מארה"ב המשיך את ההופעות הבלתי נתפסות שלו בתחרויות האולימפיות. כמו בלונדון 2012, גם הפעם הוטל ספק ביכולתו להתעלות ברגעי השיא ולחזור לכושר הנהדר שהיה בו לפני כן. למרות הבעיות הקשות שסבל מהן במהלך האולימפיאדות, כגון נהיגה בשכרות ופרישה ארוכה מתחרויות השחיה, פלפס הצליח להוכיח שהוא פשוט עשוי מחומר אחר. לא מדובר רק בהישגים הבלתי נגמרים, אלא בעיקר האופי שלא נשבר לעולם ואף פעם לא מפסיק להפתיע. באולימפיאדה הנוכחית הוסיף פלפס לעצמו עוד חמש מדליות – ארבע מזהב (200 פרפר, 200 מעורב אישי, 4X100 חופשי, 400X4 חופשי) ומדלית כסף (100 מטר פרפר), וסה"כ הוא אוחז ב-28 מדליות אולימפיות: 23 זהב, 3 כסף ו-2 ארד. כאמור, בלתי נתפס.

שני שחיינים נוספים שהצטיינו במשחי הגברים היו אדם פיטי הבריטי, עם שיא עולם חדש ומדלית זהב ב100 מטר חזה, וראיין מרפי האמריקאי שזכה בשלוש מדליות זהב (100 גב, 200 גב ו100X4 מעורב). במשחי הנשים חשוב לציין את קייטי לדקי מארה"ב, שזכתה בחמש מדליות – 4 מדליות זהב ואחת מכסף, וקבעה שני שיאי עולם חדשים ב-400 וב-800 מטר חופשי. גם קטינקה הוסו ההונגריה חזרה עם 4 מדליות – 3 מדליות זהב ואחת מכסף – וקבעה שיא עולם חדש ב-400 מטר מעורב אישי.

כתמי הסמים והשקרים

יותר מ-270 ספורטאים רוסים השתתפו במשחקי ריו 2016, אחרי שכמעט 30% מהמתחרים הרוסיים הושעו מהתחרויות ע"י הוועדים האולימפיים. הסיבה לכך היא שבשנה האחרונה נמצאו הוכחות שרוסיה, באופן מתוכנן ושיטתי, עודדה והסתירה שימוש בסמים ממריצים בלתי חוקיים וזייפה בדיקות מעבדה. המטרה המרכזית היתה להגדיל את סיכוי הזכייה באופן בלתי חוקי ע"י עזרה ממשלתית מאורגנת היטב. רק באתלטיקה קלה ובהרמת משקולות בחרו יושבי הראש של האיגודים את הבחירה האמיצה להשעות את כל המשלחת הרוסית (באתלטיקה התחרתה רק דריה קלישניה, שגרה ומתאמנת רק בארה"ב). לעומתם, הוועד האולימפי ושאר איגודי הספורט נכנעו ללחץ הפוליטי הרוסי, ולבסוף החזירו את רב הספורטאים הרוסים החשודים בלקיחת חומרים ממריצים. האינטרסים הפוליטיים יצרו מצב אבסורדי שבו הקהל ושאר הספורטאים יודעים שהמשלחת הרוסית מרמה, ועדיין משתתפת בתחרויות כאילו כלום לא קרה.

ואי אפשר לא לסיים עם הסיפור ההזוי: השחיין המצטין ראין לוכטה יצא עם שלושה מחבריו השחיינים לבילוי לילי. אחרי ששתו, הם הגיעו לתחנת דלק והתפרעו, כשהם שוברים את דלת השירותים ומתעמתים עם המאבטחים המקומיים. במקום להודות בטעות ולהתנצל, ראין לוכטה שיקר שנשדד באיומיי אקדח על ידי פושעים מקומיים. לאחר מספר ימים התגלתה האמת, ולוכטה נאלץ להודות ולהתנצל בדיווח שקרי למשטרה המקומית. התקשורת האמריקאית זעמה על השחיין, וארבע חברות הפרסום שאיתן עבד, כולל ספידו וראלף לורן, ביטלו את חוזי הפרסום עימו.

לסיכום – הייתה לנו אולימפיאדה מעולה עם מספר אירועיים היסטוריים בלתי נשכחים. עכשיו רק נשאר לצפות ולחכות לטוקיו 2020.