ד״ר עידו זלקוביץ׳, ראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל, ועמית מחקר במרכז 'עזרי' באוניברסיטת חיפה ובמכון מתווים, מעריך בשיחה עם 'דבר': "ההסלמה הביטחונית ברצועת עזה לא תיגמר הפעם כל כך מהר כמו בסבבים קודמים מאחר והחמאס לא רק איימה על מדינת ישראל אלא גם ביצעה, וירתה באופן ישיר על עיר הבירה".

"המהלך הזה שם את ישראל במקום שהיא חייבת להגיב בעוצמה", אמר זליקוביץ', "אם הירי של החמאס יעבור בלי תגובה ישראלית משמעותית, הרבה יותר משמעותית ממה שראינו בפעמים קודמות, הוא יחזק את התחושה בצד השני שישראל נחלשה ומורתעת על ידי החמאס".

יירוט של כיפת ברזל מעל אשקלון (צילום: עדי ישראלי/פלאש90)

לדברי זלקוביץ' הדרך להבין את ההסלמה מול ישראל עוברת בהבנת המדיניות הפנים-פלסטינית אותה מקדמת החמאס.

"על רקע המתיחות המתמשכת במזרח ירושלים וביטול הבחירות לבית המחוקקים הפלסטיני, הם מעבירים מסר לאבו מאזן שהוא לא היחיד שקובע את מה שקורה במערכת הפוליטית הפלסטינית", אומר זליקוביץ'. "מפגן העוצמה והכוח מול ישראל נועד לקדם אותה בתוך המערכת הפוליטית הפלסטינית, ולעזור לה לצייר את עצמה כמגינה של מסגד אל-אקצא. ההסלמה היזומה היא גם תוצר של ההיחלשות בבחירות הפנימיות בתוך חמאס של ראש ממשלת חמאס בעזה, יחיא סינוואר, שהיה קצת יותר זהיר בהרפתקאות, ועלייה בכוחו של מוחמד דף והזרוע הצבאית, שיש לה קווי פעולה לוחמניים יותר".

ההסלמה מביאה לתסיסה גם בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל.
"ישנה תחושה, לא רק בקרב ערביי מזרח ירושלים, אלא גם בנגב ומקומות אחרים, של חוסר משילות בצד הישראלי. התחושה הזו מועצמת על ידי הרשתות החברתיות והסרטונים בטיקטוק. אם ישראל לא תנקוט במדיניות שמבהירה שיש לה עוצמות והיא לא מפחדת להשתמש בהן, אין לי ספק שהמהומות יתפשטו לעוד מקומות בארץ".

מפגינים בחיפה (צילום: דוברות המשטרה)

"ראינו סנונית ראשונה שלשום בחיפה, היום באום אל פחם, ובערב בלוד ובצומת המוביל. אם ישראל לא תדע לכבות את השריפה הזאת מהר, היא תמצא את עצמה מול בעיה חמורה הרבה יותר. התמודדות מול כיסים של כאוס, שאותם החמאס רוצה לראות, נוצרים ומתפתחים. זה תופס את המערכת הישראלית בשעה מאוד לא קלה על התפר בין ממשלת מעבר לממשלה חדשה, שבין היתר תלויה בקולות המפלגות הערביות. לפחות ברמה הדקלרטיבית".

מה הקשר בין ההסלמה לחוסר היציבות הפוליטית בישראל?
"המצב הפוליטי בישראל הביא לכך שהחמאס לקחה על עצמה את ההימור הזה מתוך הבנה שבתקופה שבה אין בהירות בקבלת ההחלטות בצד הישראלי, מקבלי ההחלטות בישראל יחליטו ש'מה שהיה הוא מה שיהיה'. שיוכל להשיג את אותם הישגים של העבר באמצעות הסלמה (הזרמת כסף קטארי, כניסת סחורות, הרחבת מרחב הדייג ועוד, ש.נ.), אבל אני לא בטוח שזה יהיה המקרה".

"הנסיבות הפוליטיות והרעיוניות השתנו. נתניהו עד היום נהג במשנה זהירות בהפעלת הכוח ובסבבים הקודמים הוא בלם את הרצון להיכנס קרקעית לרצועת עזה. עכשיו נתניהו, לאורך המשא ומתן הפוליטי האחרון, היה מחושק מימין על ידי סמוטריץ' שלא היה מוכן להקים קואליציה בתמיכת הסיעות הערביות. יחד עם השינויים בהנהגת החמאס זו כבר לא אותה מציאות בה כל צד למד לקרוא את הצד השני שהייתה נכונה לסבבים הקודמים. גם עוד לא ראינו את התגובה הישראלית המהותית של ישראל. החמאס היא זו שהחליטה על ההסלמה ותזמנה אותה, ואתה לא נותן מכה לצד השני שהוא במצב מחופר וערוך".

ח"כ מנסור עבאס, יו"ר רע"ם. (צילום: פלאש 90)

האם ההסלמה מרחיקה את האפשרות להקמת ממשלה בתמיכת מפלגת רע"ם?
"זה פלונטר פוליטי מאוד סבוך. רע"ם הודיעה שהיא משהה את המגעים במשא ומתן עד שישכחו הרוחות. לפני זה התנועה האסלאמית הפלג הדרומי, הוציאה הודעה מתונה בה היא קוראת לממשלה להסיג את כוחותיה בצורה שמשאירה פתח לדיאלוג ורואה את הצד השני באופן מכובד".

איך אפשר להבין את זה?
"בהודעה היא קראה לממשלה בשפה הערבית "ממשלה" ולא "כוחות הכיבוש" כמו שפוליטיקאים ערבים לעיתים עושים כשמדברים על ירושלים או על השטחים. זה שינוי מהותי בשיח. המשחק הוא לא שחור ולבן כמו שתמיד נוח לצייר. הפלג הדרומי של התנועה האיסלמית בדרך כלל משתמשים במהלכים שמייצרים איזשהו מרחב תמרון. מצד אחד מחפשת את הדרך שתאפשר לה כתנועה, לא כבודדים, לשמור על הדיאלוג ולקחת חלק בעיצוב קווי המדיניות של הממשלה ומצד שני להביע הזדהות עם מה שקורה בצד הפלסטיני על אחת כמה וכמה כשהמאבק צובר נופח יותר אלים. דוגמה לכך היא שבעוד התנועה האסלאמית הוציאה הודעה מתונה, היו חברי כנסת שדיברו בשפה הרבה יותר תוקפנית. ח"כ אלחרומי דיבר על הכיבוש והפשעים שישראל עושה באל-אקצא. יש את הקול של הבודדים ויש את הקול שהתנועה משמיעה כתנועה".