ההסלמה בדרום, ששיאה היה בירי הרקטות על ירושלים, היא מופע ראשון של עימות צבאי ראשון מאז חתימת הסכמי אברהם ומהלכי הנורמליזציה של מדינות ערב הסוניות עם מדינת ישראל.

לפי שעה, נראה שגוש המדינות הסוניות מגיב במתינות ללחימה של ישראל וקבוצות הטרור ברצועת עזה, תחת שלטון החמאס. אך במידה וההסלמה תמשך ותגלוש משמעותית לזירות נוספות, כמו ערי הגדה והישובים הערביים בתחומי מדינת ישראל, זה יעמיד את ההסכמים ותהליכי הנורמליזציה למבחן קשה.

בניין נפגע ע"י רקטה, אשקלון (צילום: פלאש 90)

אודי אבנטל, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, אומר ל'דבר' כי האירועים הם מבחן לרמת הרגישות בעולם הערבי לסוגיה הפלסטינית ולחוסן הסכמי הנורמליזציה.

"מי שחשב שהסכמים עם מדינות ערב ידחקו את הבעיה הפלסטינית הצדה, התבדה", אומר אבנטל. "טקסים נוצצים בוושינגטון וביקורים מתוקשרים במפרץ ללא תשומות בבעיה הפלסטינית מתפוצצים בסוף בפנים. מדיניות חמאס שבה וממחישה מדוע ישראל צריכה לשאוף להסדרה יציבה בעזה ולחיזוק הרשות הפלסטינית כמערכת שלטונית ביהודה ושומרון".

אודי אבנטל: "טקסים נוצצים בוושינגטון, ללא תשומות בבעיה הפלסטינית, מתפוצצים בסוף בפנים" (צילום: אלבום פרטי)

בנוגע למעורבות של גורמים בעולם בריסון החמאס אומר אבנטל, כי התלות בכסף קטארי היא לא פתרון לטווח הארוך ושעדיף ליצור מנופים באמצעות מדינות אחרות כמו האמירויות או ערב הסעודית, "שידעו לנצל את הסיוע גם לריסון חמאס". התגובות מהעולם הערבי להסלמה בין חמוס לישראל החלו להגיע בימים האחרונים והתחזקו אתמול. לדבריו, אין עדיין הישג לחמאס, אך המבחן עוד לא מאחורינו.

"מדינות המפרץ מסתפקות בגינויים רפים, אבל אם העימות ימשך הן לא יוכלו לשבת על הגדר"

קסניה סבטלובה, ח"כ לשעבר ועמיתת מחקר בכירה במכון למדיניות ואסטרטגיה ובמכון מתווים, אומרת ל'דבר' שככל שימשך העימות צפויה פגיעה בהסכמי אברהם, "עימות שירושלים במרכזו בהכרח יפגע בהסכמי אברהם. ראינו שהחלו הפגנות במרוקו, ומדינות המפרץ גינו את ישראל. בינתיים הן מסתפקות בגינויים רפים אבל אם העימות ימשך הן לא יוכלו לשבת על הגדר. דעת הקהל הפנימית והלחץ ממדינות ערב אחרות יכריח אותן לגנות בתקיפות את ישראל ולסיים אולי את ירח הדבש של הסכמי אברהם".

קסניה סבטלובה: "הלחץ ממדינות ערב אולי את ירח הדבש של הסכמי אברהם" (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

ד"ר יוסי מן, מרצה במחלקה ללימודי המזה"ת באוניברסיטת בר אילן ובמרכז הבינתחומי בהרצליה, מתמחה בחברה וכלכלה במפרץ הערבי אומר ל'דבר', כי אמנם העימות הצבאי מעמיד במבחן את הסכמי אברהם אך ההסכמים והאינטרסים העומדים מאחוריהם חזקים יותר מהבעיה הפלסטינית. "הפלסטינים היו מאוד מיואשים מהסכמי אברהם וזה איתות לעולם הערבי שלא ישכחו אותם אך לדעתי ההסכמים חזקים מהסיפור הפלסטיני ושהם ישרדו את זה".

"איחוד האמירויות מתעבת את החמאס ורואה בו איום"

לדבריו, "אין ספק שזה מבחן ראשון ומעמיד למבחן את התגובה של האמירתים. העימות הצבאי יוצר לחץ מאוד גדול על האמירויות ומעמיד אותן במקום לא נוח מול קטאר התומכת בחמאס שצפוי כי תנגח אותן. מצד שני איחוד האמירויות מתעבת את החמאס ורואה בו איום".

ד"ר יוסי מן: "העימות הצבאי יוצר לחץ מאוד גדול על האמירויות" (צילום: גלעד קוולרצ׳יק)

לדברי מן, יש לזכור כי הסכמי אברהם אינן רק נכס למדינת ישראל אלא גם לשותפות לו מסיבות כלכליות וביטחוניות. "בתוך תוכם האמירתים, הסעודים וגם הבחריינים מבינים שהפלסטינים לא מוכנים לקחת צעד קדימה לעבר נורמליזציה עם ישראל ובאופן היסטורי זה ההסבר להליכה שלהן עם ישראל. הן רואות את עצמן כאחים הגדולים שעשו את צעד שלפלסטינים אין את אומץ לעשות אל-עבר השלום".