"כדי להבין את העימות הנוכחי צריך להבין את שלוש המערכות השונות בהן פועל החמאס", אומר ד״ר עידו זלקוביץ׳, ראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל, ועמית מחקר במרכז 'עזרי' באוניברסיטת חיפה ובמכון מתווים. לטענתו, לא מדובר ב"סתם עוד סבב" כפי שידעה ישראל בשנים האחרונות.

ד"ר עידו זלקוביץ'. "כשיוצאים למערכה חייבים שיהיה שקט בעורף וזה לא מה שקורה כאן" (התמונה באדיבות המצולם)

"המערכה הראשונה היא המערכה של החמאס לבטל את ההפרדה בין רצועת עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים ולאחד בין המתרחש בהן; המערכה השנייה היא הכנת דעת הקהל הפלסטינית ל'יום שאחרי' בו יתקיימו בחירות ברשות הפלסטינית ולעידן פוסט אבו מאזן בו החמאס יתפוס את מושכות ההנהגה; המערכה השלישית היא יצירת שדה פעולה במסגרתו החמאס מפעילים לחץ על ישראל באמצעות הפגנות בתוך שטחה, המובלות ע"י אזרחים ערבים ישראלים. חמאס לא מנהל את ההפגנות באופן ישיר, אבל מכונת התעמולה שלו יודעת לפרוט על המוטיבים הדתיים ולהניע גורמים בתוך החברה הערבית בישראל לפעולה.

"בהיבט האסטרטגי, ברגע שכוחות הביטחון הישראלים עסוקים בעימותים עם צעירים מכאן זה מקשה על המערכת הביטחונית לנהל מערכה עם גורמי חוץ. כשיוצאים למערכה חייבים שיהיה שקט בעורף וזה לא מה שקורה כאן".

אז אנחנו הולכים לקראת מערכה קשה וארוכה, כפי שהצהירו ראש הממשלה ושר הביטחון, או שיש חלופה?
"כרגע לישראל אין שום ברירה אלא לצאת למבצע בהיקף נרחב יותר ממבצעים שראינו בעבר, עם הפעלה של יותר כוח. היא מבינה שאם חמאס ייצור תמונת ניצחון אז למעשה השחיקה של ההרתעה תסבך אותה בהמשך גם בחזית הצפונית. החיזבאללה והמליציות האיראניות יושבים ולומדים כרגע את התגובה הישראלית. מה שראינו עד עתה מהחמאס זה רק פרומו למה שיכול להתרחש בחזית הצפונית.

תקיפה של בניין רב קומות בעזה הלילה. "התגובה הישראלית חשובה גם בעוצמה שהיא תפעיל" (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)

"התגובה הישראלית חשובה לא רק ברמת איכות המטרות אלא גם בעוצמה שהיא תפעיל והאגרסיביות והנחישות שתפגין מול חמאס. כרגע אני מניח שאנחנו נמצאים אך ורק בפתיחת המערכה הזו ועוד נכונו לנו ימים נוספים של עימות".

איך הגענו למצב הזה, שחמאס מרגיש שהוא יכול לתקוף כך את ישראל מבלי שתהיה סכנה לשלטונו ברצועה?
"עד היום, למרות המדיניות של מצור וסגר על הרצועה, ישראל אפשרה להכניס לרצועה גם דשנים, מלט, וכסף קטארי, המשמשים גם לבניית הכוח ההתקפי של הארגונים. המדיניות ההומניטרית העניינית של ישראל למעשה הובילה להתעצמות החמאס ומדיניות הסגר נכשלה.

"ישראל צריכה לשאול את עצמה אם היא מוכנה לקבל את העובדה שבחצר האחורית שלה תתקיים ישות טרור, שיכולה בכל רגע לערער את החיים הנורמטיביים ברחבי הארץ; והאם היא מוכנה לשלם את המחירים הכרוכים בהפעלת כוח צבאי למיטוט שלטון חמאס, מה שיגרור ביקורת בזירה הבינלאומית וקשיים בניהול משא ומתן עם הרשות הפלסטינית ביום שאחרי, כי היא לא יכולה להשאיר ואקום ברצועה ללא בעל בית".

לדברי ד"ר קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ועורך כתב העת "עדכן אסטרטגי", חמאס "הלך גשר אחד רחוק מידי", והמערכה מולו תביא להסלמה קשה מאוד. "במטח הרקטות על ירושלים ביום ירושלים ובמטח הכבד על ערי מרכז הארץ הם אלצו את ישראל להיכנס למערכה שלא היא יזמה בנקודת פתיחה נחותה. אבל משנכפתה המערכה, ישראל לא יכולה לסיים אותה בלי להשאיר צלקת בבשרם של החמאס והפלסטינים כולם".

למה שזה לא יסתיים כמו סבבים אחרים בתיווך מצרי לאחר כמה ימים של ירי הדדי?
"מה שקורה עם החמאס משליך על מאזן ההרתעה של ישראל מול חיזבאללה, גורמים ערבים בישראל והעולם הערבי כולו. אם ישראל לא תבהיר באופן חד משמעי מה מותר ומה אסור היא תמצא שההרתעה נשחקת מול אויביה. המערכה תגבה מחירים כבדים מאיתנו אבל בעיקר מעזה והחמאס. אני גם מתקשה לראות איך הפלסטינים יגייסו שוב את הקהילה הבינלאומית לשקם את הרצועה.

קובי מיכאל. "הרעיון שהערבים בישראל חוברים לאויב מבחוץ זה דבר שהחברה הערבית תשלם עליו מחיר כבד" (צילום: חן גלילי / INSS)

"לצערי האירועים הללו גם מתקפים את ההנחה של רבים אצלנו, שאין ברירה אלא לחיות 'על חרבנו', ושאנחנו נטע זר במרחב. שנמשיך לחיות בסבבים של מלחמה אין סופית".

"מול התקוממות של אזרחים אתה לא יכול לפעול כמו מול אויב"

אירועי היממה האחרונה בלוד מדאיגים את מיכאל יותר מאשר הלחימה מול החמאס. "אלה אזרחים ישראלים וזה קורה אצלנו בבית. מול התקוממות אלימה כזו של אזרחים ישראלים, אתה לא יכול לפעול כמו מול אויב", הוא אומר. "הבעיה היא ששרפו כבר שלושה בתי כנסת, זרקו בקבוקי תבערה על בתים, ועשרות כלי רכב הוצתו. המשטרה לא מסוגלת לטפל בזה. אולי זה קורה כי מישהו חושש להפעיל כוח נגד ההמון הערבי מאחר ואולי יצטרך לעצמו שותף ערבי פוליטי. זו שערורייה. יצטרכו להכניס לשם כוחות מג"ב, להטיל עוצר, יהיו מעצרים אלימים ויכול גם להגיע למצב שבפעילות הזו יהרגו אזרחים ערביים, דבר שיכול עוד להבעיר את כל המדינה".

המתיחות בלוד ובמקומות אחרים לא חדשה. מה גורם לעוצמת התגובה שאנחנו רואים בימים אלו?
"צריך לזכור שאלה קבוצות של צעירים מאוד מיליטנטים, עם תחושות קשות כלפי המדינה. ההתנהלות של חמאס בימים האחרונים ותחושת ההישג שלו מייצרת תחושה שאפשר לעשות ברדק מבפנים ולהביא את הקץ על המדינה. ישנה קבוצה לא קטנה בקרב אזרחי ישראל הערבים שלא מקבלות את רעיון קיומה של המדינה והם רוצים לראות את זה נעלם ונוצרה תחושה שזו הזדמנות לרסק מבפנים את הפרויקט הציוני.

"האלימות מהסוג הזה מאפיינת גם את כל המרחב במזרח התיכון. אסד טובח בבני עמו, הלובים שוחטים אלה את אלה. בתימן תימנים רוצחים אלה את אלה, גם במצרים. וזה קורה גם פה. זה מסוכן ומדאיג מאוד".

איך תשפיע האלימות על היחסים בין יהודים לערבים בישראל?
"האירועים עלולים להשיג לאחור תהליכים חשובים. כל מה שחשבנו על ישראליזציה בקרב הערבים בישראל, על הרצון להתערות, קיום של מפלגה ששמה לה לדגל לקדם אינטרסים ערבים בשיתוף עם מפלגות ציוניות, אין סיכוי שזה יקרה עכשיו בתנאים האלה. זה מחזיר אותנו 60 שנה אחורה ועוד נשמע בתגובה קולות הקוראים להטיל משטר צבאי על ערים ערביות.

מכונית שנשרפה בלוד במהלך התנגדויות בין תושבים ערבין למשטרה. "למדינת ישראל אסור לקבל את העובדה שצעירים ערבים מחליטים לפרוע חוק" (AP Photo/Heidi Levine)

"הרעיון שהערבים בישראל חוברים לאויב מבחוץ ופועלים נגד המדינה ומשתמשים באלימות ברברית ורצחנית זה דבר שהחברה הערבית תשלם עליו מחיר כבד מאוד. ימים רעים מאוד לפנינו. אנחנו נראה פוליטיקה מגעילה ומצב רע מאוד בכנסת וברחוב. זה גם יבוא לידי ביטוי בכל המקומות יש מרחבים משותפים בערים, בבתי החולים, האוניברסיטאות ועוד".

"הזכות להפגין היא קדושה, אבל אסור לקבל פריעת חוק"

זלקוביץ' מדגיש כי בעוד "הזכות להפגין היא זכות דמוקרטית קדושה", למדינת ישראל "אסור לקבל את העובדה שצעירים ערבים מחליטים לפרוע חוק, קוראים תיגר על סמלי שלטון ויותר מכך פועלים באלימות המסכנת חיי אדם". לדבריו, "העובדה שאזרחים ערבים בישראל מזדהים עם אחיהם ברצועה, או עם ערכים אסלאמיים, היא טבעית. אבל בימים האחרונים נחצו קוים אדומים במערכת היחסים בין ישראל לאזרחיה הערבים. מי שהולך ביד עם בקבוק תבערה לא מתכנן לעשות קומזיץ אלא לפגוע בחיי אדם ורכוש".

מה צריך לעשות ביחס להתפרעויות האלו?
"ההפגנות האלימות צריכות להיות מפזורות בכוח. למשטרה יש היכולת המודיעינית להגיע לאנשים, וצריך להגיע לכל מי שהיה מעורב בפעילות מהסוג הזה. בנוסף, המערכת המשפטית צריכה להיכנס לתמונה ולפעול באמצעות ענישה מחמירה כנגד כל מי שנקט באלימות בלתי מרוסנת, בין אם פגע באזרחים לא מעורבים ללא איום ובין אם פגע ברכוש או סמלי שלטון. צריך לייצר הרתעה אזרחית נורמטיבית כלפי אותם עבריינים שנוקטים בפשיעה לאומנית.

"בטווח הארוך, האירועים ממחישים את החשיבות של ההפרדות מהפלסטינים. הם מראים בצורה הכי ברורה עד כמה הרעיון של מדינה דו לאומית משולל מהיסוד, אינו בר מימוש ולא יביא לשום דבר חוץ מאינתיפאדה עממית על בסיס יומיומי. מאבק וחיכוך אלים בין שתי האוכלוסיות שאינן מעוניינות לחיות במודל פוליטי שכזה. זה רק פרומו למלחמת אזרחים שתיווצר במידה ותקום מדינה לפי המודל שמציעים חלקים מהשמאל הרדיקלי והימין הקיצוני".