מיכה שטרית (53) הוא אחד מעובדי חברת החשמל באשקלון שהתרוצצו אתמול (שלישי) ממוקד נפילה למוקד נפילה בניסיון למנוע הפסקות חשמל לתושבי העיר. המספר החריג של נפילות הביא להפסקות חשמל בשכונות שונות, וצוותי הכוננות של חברת החשמל עבדו כמעט בלי הפסקה כדי להחזיר את התשתיות שנפגעו לפעולה תקינה במהירות האפשרית.
"ברגע שיש נפילות אנחנו מתחילים לעבוד. כשיש נפילה, 90% שיש פגיעה בתשתית החשמל. כשנופלת רקטה ברחוב התשתית נפגעת כמעט בוודאות, הרי כל התשתית ברחוב, מתחת לקרקע או מעליה.
![מיכה שטרית (מימין) ושותף לצוות, בתיקון כבל חשמל שנפגע. "זה לוקח זמן כי צריך ממש להחליף את התשתית בדרך כלל, אבל אנחנו עובדים על זה כמה שיותר מהר"" (צילום: אלבום פרטי)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2021/05/120521_hashmal1.jpg "מיכה שטרית (מימין) ושותף לצוות, בתיקון כבל חשמל שנפגע. "זה לוקח זמן כי צריך ממש להחליף את התשתית בדרך כלל, אבל אנחנו עובדים על זה כמה שיותר מהר"" (צילום: אלבום פרטי)")
"במקרה עכשיו איפה שהיינו הייתה פגיעה במדרכה, ואם היה שם במקרה תשתית חשמל זה היה בעייתי מאד. זה עושה בור של מטר לתוך האדמה ברדיוס של מטר וחצי, וזה יכול לפגוע קשה בתשתיות התת קרקעיות. במקרה הזה זה לא קרה, אבל הרסיסים פגעו בתשתיות העיליות שלנו, שזה קו בגובה של 13-12 מטרים, וזה נותן לך טעימה כמה רחוק הרסיסים מגיעים. זה קורע את חוטי החשמל, פוגע בכבלים. זה עושה נזקים עצומים לתשתיות. הרוב זה מהרסיסים. הרסיסים לא כל כך קטנים, הם עוברים במהירות ובחום, וזה חותך את הכבלים".
איך נראית עבודה על תיקון פגיעה בתשתית?
"בהתחלה כל השכונה בלי חשמל, עד שאנחנו מנטרלים את האזור בדיוק לנקודת הפגיעה. אז אפשר להחזיר חשמל לכל השאר, ועובדים על להחזיר את החשמל איפה שממש יש פגיעה. זה כמו שיש בעיה בחשמל בבית וכל החשמל קופץ, אז אתה מחזיר את החשמל לאזורים שאין בהם בעיה ואז אתה מתחיל לעבוד על לתקן את הפגיעה. ככה זה גם עם הנפילות.
"יש קצר, אז החשמל של כל השכונה נופל. ואז אנחנו מנטרלים את הקצר, אפשר להחזיר את החשמל לכל השכונה חוץ מהרחוב הספציפי איפה שהפגיעה. ברחוב אחד שנפגע היו משהו כמו שלוש שעות בלי חשמל עד שהצלחנו להחזיר את התשתית. זה לוקח זמן כי צריך ממש להחליף את התשתית בדרך כלל, אבל אנחנו עובדים על זה כמה שיותר מהר".
כשיש התחממות אתם בכוננות?
"בהחלט. צוותי תיקון התשתיות שלנו יושבים כאן באשקלון בכוננות, ומגיעים גם צוותים מראשון ורחובות. אנחנו מתוגברים וקופצים לכל אירוע. אנחנו מטפלים גם במחסום ארז, ניר עם ומפלסים.
"יש לנו ציוד מיגון. אנחנו עובדים עם שכפ"צים וקסדות מגנות, והבמה שמרימה את העובדים לעבוד על התשתית העילית היא ממוגנת. אנחנו עובדים גם במחסום ארז וציר הוברס, על גדר המערכת ברצועת עזה. אלו אזורים מסוכנים, חשופים לירי צלפים, לכן אנחנו עובדים עם במות ממוגנות גם בשגרה.
מה עושה מי שלא נמצא בבמה הממוגנת בזמן האזעקה?
"בבמה יש שני אנשים, ושאר הצוות נמצא למטה. הם תופסים מחסה אם יש אזעקה. הבמה לא מספיקה לרדת למטה, ומי שנמצא בה פשוט נשאר למעלה. מי שלמטה תופס מחסה, לפי הנהלים".
מה התחושה להיות חשופים?
"אין ספק שזה לא נעים ויש איזושהי מידה של חרדה ולחץ. אבל לצערנו אנחנו רגילים. זה לא הסבב הראשון ולא האחרון. אנחנו רגילים כבר לכל הנהלים ואנחנו מגיעים ממוגנים. קורה לנו כל הזמן שאנחנו נמצאים בחוץ כשיש אזעקות. אתמול זה היה בלי סוף, אנחנו מתקנים משהו ויש אזעקה, צריך לתפוס מחסה. מתפללים שיגמר בטוב, אין לנו הרבה מה לעשות.
"כולם מרגישים תחושת שליחות. חייבים לספק לאנשים חשמל. הציבור יושב בממ"דים או מרחבים מוגנים ובלי חשמל זה בלתי אפשרי. אין אינטרנט ואין טלוויזיה, קשה לשרוד את המצב הזה ככה. אנחנו מרגישים שזאת האחריות שלנו לפחות לעזור להם בזה שנותנים חשמל. לפחות שאנחנו נעשה את מה שאפשר מצדינו כדי שיהיה כמה שיותר נסבל. זאת תחושה של שליחות שיש בה גם סיכון, אבל אנחנו מרגישים שזה התפקיד שלנו, אין ברירה. זה התפקיד שלנו בשעת חירום.
זה עוד זרוע של שירותי החירום. אין מה לעשות, חשמל זה בסיס, הכל עובד על חשמל. זה מוצר צריכה סופר בסיסי. זה נותן ביטחון בבית, תקשורת עם העולם. אי אפשר בלי זה, וזו האחריות שלנו".
