"הטיפול צריך להיות נקודתי. אם בעשרת הימים הבאים יכניסו למעצר אלף אנשים מכל צד, סה"כ 2,000 אנשים, זה יעזור, ירתיע ובעיקר ירחיק את אותן קבוצות פורעים מהרחובות" כך אומר בראיון ל'דבר' ד"ר מאיר אלרן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) על ההתמודדות עם אירועי האלימות בימים האחרונים.

איך צריכה המשטרה לפעול?
"מה שצריך עכשיו זה פעולה משטרתית ממוקדת מבוססת מודיעין להרחקת כל הפורעים. לא מדובר פה בריכוז כוחות משטרתי מיוחד אלא מדובר בפעולות מודיעיניות ומעצרים. אלו קבוצות מוכרות והמשטרה יודעת גם במי מדובר. הדרך לשחרר את הנפצים המאיימים על הסדר הציבורי תהיה על ידי המעצר שלהם. זה לא יהיה סוף הסיפור אבל בהחלט מדובר על חוד החנית של המערכה במטרה להרגיע את הרוחות.

"צריך בנוסף על כך לעשות פעולות הסברה אינטנסיביות שקוראות להחזיר את השקט והשלווה. בקרב הציבור הערבי כבר רואים שהתחילו במהלך כזה אבל היהודים עוד מתמהמהים. ישנן גם יוזמות אזרחיות שאני מאוד מעריך ביצירה של אותה אווירה ציבורית. אבל זה חייב וצריך לצד התמקדות בפורעים ולעצור אותם שוב ושוב. זה אולי יפתח בעיות פוליטיות לכל מיני גורמים במערכת הפוליטית אבל אין מנוס מכך".

ד"ר מאיר אלרן (צילום: חן גלילי / Inss)

אלרן מבקר את התקשורת, כשלדבריו אופן הסיקור שלה יצר תחושה כי מדובר בתופעה בלתי נמנעת במציאות חיינו, והיא נתנה זמן מסך רב למנהגי קיצונים. "ככל שלציבור היהודי לא נוח עם המצב הזה, לציבור הערבי עוד פחות נוח" הוא מוסיף, "הוא מתנגד לזה ומסתייג מזה בצורה מוחלטת. מודבר במיעוט קטן של פורעים שמתנגשים זה עם זה והם למעשה שולטים בטרנד הזה".

מלבד השיח התקשורתי, מה עוד מקדם את האלימות הזו?
"בשטח אנחנו רואים העדר משילות, תגובה המהוססת של המשטרה עם הרבה מאוד שגיאות וכמובן מחסור בכוח אדם. זה יוצר מציאות בה לא ניתן לממש את הצורך הברור של כל הצדדים להפסיק את זה. זה פשוט לא קורה או לא קורה מספיק מהר. אנחנו נמצאים במצב בו העסק הזה מזין את עצמו ויכול להתפתח ומתפשט למקומות אחרים כמו אלה שזורקים גפרורים לתוך בקבוק מלא אבק שריפה".

אם היה למשטרה מספיק כוח אדם זה היה פותר את המצב?
"הבעיה של המשטרה זה לפעול בחכמה. כמובן שיש בעיה של כוח אדם אבל כל גורם שמטפל בבעיה הוא מוגבל ויכול לטפל במסות מסוימות. אם המסות מתגברות זה נעשה בעייתי. כל אזרח היום שמרגיש מאוים ורוצה תוך 2 דקות שיבואו אליו שוטרים, אין לזה סיכוי. בראייה מערכתית למשטרה כולל כוחות מג"ב, איתם צריך לעשות שימוש זהיר שלא ינהגו בערים מעורבות כמו בערי הגדה, יש כוח תמרון. ההצעות שאנחנו שומעים להכניס צבא זה טירוף".

מגמות חיוביות ומתחים גדולים

לדברי אלרן ישנן מגמות חיוביות משמעותיות ביחסי היהודים והערבים בישראל אבל כדאי להבין מהם הגורמים המהותיים והחומריים שבמינונים הנוכחים הביאו למציאות האלימה אליה אנו עדים. "הרקע הראשון שאי אפשר להתכחש לו הוא הנרטיבים השונים והקונפליקטים בין ערבים ליהודים בישראל. הסכסוך הישראלי פלסטיני התקיים, הוא קיים והוא יתקיים. אמנם הסכסוך בתוך ישראל התמתן בזמן האחרון אבל הוא לא ביטל את הקונפליקט והמחלוקות החריפות האלה בין יהודים וערבים בישראל משפיעים בצורה ניכרת על כל מה שמתרחש. הדבר השני זה הפערים האדירים במצב הסוציואקונומי בין יהודים וערבים. פועל יוצא של הזנחה ארוכת שנים, אפלייה וקיפוח. במבוא של תכנית החומש 922 מ-2015 כתוב במפורש שממשלות ישראל לדורותיהן אחראיות על ההזנחה. זו לקיחת אחריות ברורה של ממשלת ישראל על ההזנחה רבת השנים בכל התחומים. להזנחה ולפערים יש משמעויות מפליגות בהן התופעה המזעזעת של האלימות והפשיעה בחברה הערבית בשנים האחרונות".

מה מסייע ומקדם את תהליכי ההתקרבות בישראל בין היהודים והערבים?
"התהליכים המזינים את ההתפתחות הזו והחשוב בהם זה רצונם של הערבים, רובם המכריע, לקדם את ההשתלבות והשותפות של הערבים בישראל במרקם הכלכלי, החברתי ולאחרונה גם בתחום הפוליטי. זו תופעה ברורה לחלוטין, מתועדת היטב ושיש לה מתנגדים מעטים בחברה הזאת.

"תהליך מסייע נוסף הוא ההבנה של ממשלת ישראל, כולל זו הנוכחית, ללא קשר להסלמה של הימים האחרונים, שתכנית החומש חשובה למדינת ישראל לפתח את התשתית הכלכלית והחברתית של החברה הערבית כי זה יביא שגשוג יותר גדול לא רק של הציבור הערבי אלא של כל מדינת ישראל כולה. לשם כך נעשו פעולות רבות ומשמעותיות, עם הרבה מאוד בעיות וחסמים אבל בסופו של דבר נעשות הרבה פעולות. גולת הכותרת האחרונה של כל הסיפור הזה היא הרומן האחרון בין ממשלת ישראל לבין הערבים בכלל ובעיקר עם הקו אותו מוביל ח"כ מנצור עבאס ומפלגת רע"מ".

קולות בציבור משווים את אירועי הימים האחרונים למהומות אוקטובר 2000 ויש הקוראים להחזיר את המשטר הצבאי על הערים המעורבות. המצב עד כדי כך חמור?
"לא צריך לבלבל את המוח ולעסוק בהשוואת. ברור שהרקע להסלמה דומה וגם הנרטיבים הם אותם נרטיבים. באוקטובר 2000 נהרגו 13 אזרחים ערבים ע"י כוחות משטרה ועכשיו זה לא קרה. אם נהרגו זה מתקריות מקומיות. אנחנו לא נמצאים באירועי אוקטובר אבל חס וחלילה אנחנו יכולים להגיע לשם. אני מקווה שלא נגיע למצב הזה אם נהיה חכמים".

"נשאלת שאלה עד כמה ההסלמה הזו שכוללת הרבה מאוד מבוכה, הפרות סדר, מוות, אלימות ונזקים, יחד עם העימות עם עזה, ישפיע ויביא לשינוי המגמה החיובית של השנים האחרונות וחלילה לשבירתה. אין לי תשובה ברורה לשאלה אבל לדעתי הציבור הערבי, רובו המוחלט והמובהק, מתנגדים לאלימות ורוצים לחזור לכיוון של שילוב".

מהו הטיפול המניעתי הארוך טווח שיביא אותנו למציאות בה אירועים מהסוג הזה לא יוכלו להתקיים?
"צריך לדאוג שהפיתוח של החברה הערבית יהיה מואץ, רחב ויעיל. לשם כך צריך גם שתהיה תכנית חומש חדשה. כחלק מכך צריך יהיה לפעול הרבה בתחום התשתיות הכלכליות ובמיגור הפשיעה והאלימות. לעיתים שומעים טענות שאין בעיה עם האלימות בחברה הערבית כי 'הם הורגים אחד את השני' או אמירה ש'זה לא העסק שלנו', זה מטופש והוכח כלא נכון. האנשים שרוצחים בחברה הערבית הם אותם רוצחים פוטנציאלים עכשיו שמסתובבים בערים המעורבות ומחפשים קורבנות. דבר שיקדם את הצלחה המהלכים הללו הוא שיתוף החברה הערבית והרשויות וזה צפוי עוד יותר להצליח אם תהיה קואליציה שתבוסס גם על מפלגות ערביות. הם בשלים ומוכנים לזה ועבאס אמר את זה בצורה ברורה,  גם תחת ההסלמה הביטחונית, גם בשפתו בערבית וגם מול הקהל שלו. הוא מבין עניין ויש לו מטרה אותה הוא מקדם".