דיון במועצת הביטחון של האו"ם, שיתקיים היום (ראשון) אחר הצהריים, מסמן עליית מדרגה בלחצים המופעלים על ישראל וחמאס לסיים את העימות הצבאי ביניהן. ד״ר נמרוד גורן, מייסד וראש "מיתווים" ומרצה באוניברסיטה העברית, מסביר שסבבי הלחימה בעזה נגמרים תמיד בתיווך בינלאומי. "ראינו את זה בסבבים מהעבר שבאיזשהו שלב של הלחימה, נכנסים גורמים בינלאומיים, כל פעם בהרכב מעט שונה, ומסייעים לצדדים להביא את העימות לידי סיום.

"לפעמים הצליחו לעשות את זה לפני שזה התפרץ בצורה חריפה, כמו שמלדנוב (שליח האו"ם למזרח התיכון) עשה פעם אחר פעם בשנים האחרונות. לפעמים זה לקח הרבה יותר מידי זמן כמו בצוק איתן שהצדדים כבר רצו לסיים, אבל בגלל שלא היה מנגנון תיווך יעיל אז המשיכו להילחם יותר מאשר שאולי רצו".

לדברי גורן יש לראות את המעורבות הבינלאומית "כדבר טוב" שמשרת את האינטרסים הישראלים. "מועצת הביטחון זה לא גורם שמביא את הפסקת האש אלא שחקן במשחק הדיפלומטי והיא תיתן איזשהו קול בינלאומי קולקטיבי שארה"ב, כבעלת ברית של מדינת ישראל, תהיה שותפה לו. כל הצהרה של מועצת הביטחון חייבת להיות בקונצנזוס כלומר כזו שארה"ב מסכימה לה. זה יוכל לתת איזה הקשר שיסייע למאמצי התיווך להתקדם והיא מאותת שהקהילה הבינלאומית כבר רוצה שהדבר הזה יוליך כבר לידי סיום".

במועצת הביטחון של האו"ם 5 חברות קבועות: סין, ארה"ב, צרפת, רוסיה ובריטניה; ועוד 10 חברות מתחלפות. מאז תחילת ההסלמה מועצת הביטחון קיימה שני דיונים סגורים בהם קיבלה דיווחים מהשליח של האו"ם למזה"ת. חברות המועצה לחצו כבר בשבוע שעבר לקיום כינוס פתוח בו תתקבל הצהרה משותפת אך ארצות הברית דחתה את המהלך.

"ארה"ב אמרה שזה לא יתרום לרגיעה ושיש לתת עוד כמה ימים למהלכים הדיפלומטים שכבר נעשו. האמריקאים אולי קיוו שבמהלך סוף השבוע תהיה איזו רגיעה אבל בינתיים זה לא המצב. הדיון שמתקיים היום הוא פשרה מאחר והאמריקאים רצו לקיים את הדיון ביום שלישי השבוע אך בלחץ המדינות הסכימו להקדים", אומר גורן.

ד"ר נמרוד גורן (צילום: אפרת סער)

הדיון צפוי להתקיים בזום וכל חברות המועצה ידברו. עוד ידברו שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן ונציגים פלסטינים וככל הנראה מדינות ערביות נוספות. המסר של ישראל "פשוט" במהותו ובו יובהר כי ישראל נמצאת תחת התקפת מצד ארגון טרור מוכר בעולם וכי לישראל הזכות להגן על עצמה. במידה והחמאס יצא ידו על העליונה זה יפגע לא רק בישראל אלא גם ברשות הפלסטינית, במדינות האזור וגם ביציבות האזורית ובאפשרות העתידית לשתף פעולה עם הפלסטינים להגיע לידי הסכם שלום.

מה אפשר להבין על העמדה האמריקנית?
"מעיון בפרסום הבית הלבן את תוכן שיחתם של ביידן ונתניהו ניתן ללמד על הדאגות האמריקאיות אותן היא תבקש לכלול בהצהרה. ההצהרה של ביידן מעניינת בפירוט שבה. היא מתייחסת להרבה מהדברים שקורים ולא מבודדת רק את עזה. היא מסתכלת על המתח בגדה וירושלים, על מה שקורה בעזה והחמאס ומתייחסת גם למתח הבין מגזרי בתוך ישראל" אומר גורן. "יש פה התייחסות כמעט לכל מרכיבי החבילה ההסלמתית שאנחנו חווים. זו הצהרה מקיפה שיש בה הבנה של המכלול וזה בזמן שהצהרות אירופאיות מהימים האחרונים נטו להתמקד במה שחמאס עושה, דבר שעלה בקנה אחד אולי עם המסגור שישראל הייתה רוצה לראות".

"כדאי לראות את ההצהרה כחלק ממכלול מהלכים אמריקאים ולא כדבר שעומד בפני עצמו ויש פה הפתעה מצד ההמשל. ממצב בו המסרים בחודשים הראשונים לכהונת ביידן היו שהם בעד פתרון שני מדינות, שהעמדות שלהם שונות מהותית מהעמדות של ממשל טראמפ, אבל שאין כוונה לגלות מעורבות גדולה בסוגיה האזורית, עברנו למצב שפתאום אנחנו רואים את כל צמרת הממשל, כך או אחרת, מתערבת. ביידן דיבר גם עם אבו מאזן, שיחה יוצאת דופן וחזר על אותם מסרים כולל תוספות לגבי סיוע אמריקאי לפלסטינים, מזכיר ההגנה דיבר עם שר הביטחון גנץ וגם שיחות השליח האמריקאי שנמצא בישראל".

מה אפשר ללמוד מכך שההצהרה של ביידן לא כללה קריאה להפסקת הלחימה?
"לאמריקאים חשוב להראות שהם יכולים להביא לסיום ההסלמה. יכול להיות שאם הייתה קריאה של הנשיא ביידן להפסקת הלחימה והדבר הזה לא היה קורה מיידית, זה היה מחליש את העמדה האמריקאית. לכן הם מעדיפים לא לשים את זה בצורה ברורה שזה מה שהם מעדיפים. מצד שני, גם ללא הצהרה ישירה, כל המעטפת של המהלכים האמריקאים, כולל במועצת הביטחון, מראים שהם רוצים לראות שזה מסתיים בקרוב".

האם צפויה להתקבל היום הצהרה מוסכמת על כולם?
"אני מניח שאם האמריקאים נותנים אור ירוק לכינוס המועצה אז יש להם נכונות להסכים עם איזשהו נוסח, זה יהיה נוסח שיצטרך להכיל פשרות בין כולם. בנוסח שארה"ב תאשר, יהיה מעניין לראות כמה ממשל ביידן הולך רחוק עם ההצהרות או מתפשר ועל מה. יהיה מעניין לראות האם מדינות אחרות מוכנות להתפשר. יכול להיות גם שלא יגיעו להסכמה ויחליטו להתכנס עוד יומיים ולדון בזה שוב.

"אם תהיה הצהרה משותפת אני מניח שהיא תהיה יחסית מתונה. האמריקאים מעבירים איתות שהם לא מטילים וטו על ישראל ושיש איזו ציפייה מישראל להתקדם אל עבר הפסקת אש. האמריקאים ירצו שההתקדמות להפסקת אש יזקפו למאמצים הדיפלומטים שלהם ולכן ההצהרה המשותפת אמורה לשרת את האינטרסים האמריקאים ולא להיות תחליף להם. אפשר להניח שההצהרה תהיה לא מחייבת ותקרא להפסקה כללית של האלימות, בעד התיווך, תתייחס לכמה נקודות חיכוך ואני בספק אם זה יהיה מעבר לזה".

מה משמעות ההצהרה?
"למרות שמועצת הביטחון היא הגוף באו"ם שיש לו סמכויות לאכוף את החלטותיו, הדברים לא נעשים. צריך לראות את יותר כקריאת כיוון, הצהרת כוונות להציב את המטרה והיעד, להציב מסגרת פעולה נוחה למנגנונים שמתווכים, והמועצה נותנת להם איזו רוח גבית".

החלטת מועצת הביטחון לא תביא לסיום הלחימה אלא המו"מ הדיפלומטי שיעשה במקומות אחרים. לדברי גורן המתווכים, בראשם האמריקאים, ירצו שמועצת הביטחון תוציא הצהרה שמשרתת את מהלכי התיווך שלהם. "ההחלטה בעיקר תעביר מסר שהקהילה הבינלאומית מתחילה להיות יותר פעלתנית וחסרת סבלנות ללחימה והיא צפויה להיות מנוסחת בצורה שתגביר את סיכויי ההצלחה של הממשל. ישראל תצטרך לישר קו בסוף כשהאמריקאים מחליטים שזה אמור להסתיים. בסוף זה יעלה בקנה אחד עם האינטרס הישראלי לסיים את המבצע".

מי יהיו המתווכים בפועל לסיום הלחימה?
"החיבור של ארה"ב ומצרים כמנגנון תיווך היא המועדפת על ישראל. יש גם את תפקיד התיווך הקטארי, לא בגלל שישראל רוצה אותם בהכרח אלא בגלל שהם שחקן שיש לו השפעה על עזה. קטאר מוכנה לשים כסף בעזה שמדינות אחרות לא מוכנות לשים שם וזה נותן לה כוח השפעה כבר לאורך זמן. מעניין שגם בשנים שמצרים וקטאר היו ביריבות גופת עם כל המתח במפרץ, המצרים הבינו שקטאר היא שחקן שצריך להיות מעורב בדברים האלה וגם בישראל קיבלו את זה".