הרס האלמוגים בעולם נגרם על ידי האדם, אבל כך גם שיקומם ובנייתם מחדש. במכון לחקר ימים ואגמים הקימו משתלה ימית שבה שותלים אלמוגים בתנאים מיוחדים, בשיטה פשוטה למדי, ובכך משקמים את שוניות האלמוגים.
"הרעיון שבו אזור שנפגע והיה הרוס לגמרי בים, שלא צללו בו, שלא גדלו בו דגים ותוך זמן קצר הופך להיות בית גידול כל כך עשיר, הוא מקסים. כך אנחנו מצילים את העולם. אנחנו האנשים שגורמים לזה לקרות", אומר ל'דבר' גיא פז מהמכון לחקר ימים בחיפה. "את השיטה הישראלית לומדים בכל העולם, וקבוצות רבות באות ללמוד על הפלא".
"אלמוגים קשורים לכל תחומי החיים של בני האדם", אומר פז. "יש להם תפקיד חשוב בשמירה על עושר המינים של בעלי החיים, על כמות הדגה, על חימצון האוקיינוס שקשור ישירות בכדור הארץ ובאטמוספירה".
הרס האלמוגים בעולם צריך להדיר שינה מעינינו. הפגיעה באלמוגים מזיהומים, מפגיעה של ספינות, מהתחממות המים באוקיינוסים שהורגת את האלמוגים אינו עניינם של ביולוגים או חובבי טבע בלבד.
"האלמוגים משפיעים עלינו באופן ישיר", אומר פז. "בתי הגידול של האלמוגים מעניקים לנו תיירות, דגה מגוונת, התפתחות, שמירה על החופים. חלק גדול מהדגים שאנחנו אוכלים נמצאים במקומות שיש בהם שוניות אלמוגים. בעולם ללא אלמוגים תהיה התחממות מאוד גדולה של כדור הארץ".
"המידע הזה לא היה קיים, מגיעים אלינו מכל העולם ללמוד"
רעיון הקמתה של משתלת האלמוגים מתחיל באילת, שבה שוכנת שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם. עד אמצע שנות ה-90 היו כלובי דגים באילת, אבל בהחלטת ממשלה הם נסגרו מחשש לזיהום סביבתי. "ראינו שמתחת לכלובי הדגים התפתחה מערכת גידול מעניינת ומאוד יפה של אלמוגים, דגים, בעלי חיים שכמעט לא רואים באילת, והתחלנו לבצע שם מחקר. מתחת לכלובי הדגים נפתחה גם משתלה תת-ימית". גם אחרי סגירתם של כלובי הדגים, שתילת האלמוגים הוסיפה להתפתח.
המשתלה עובדת בשיטה פשוטה: לוקחים חתיכה מאלמוג בוגר, מדביקים אותה על יתד פלסטיק ושמים על מגש. את המגשים מטביעים על גבי רשתות בעומק של 10 מטרים מתחת למים, ושם הם גדלים. "בעומק הזה הם לא קרובים מדי לקרקעית ואין להם בעיית חול ששוקע, והם לא קרובים מדי לפני המים, כי לפעמים יש בעיה של יותר מידי קרינה. בעומק הזה הם גדלים טוב מאוד".
בשלב השני, כשהאלמוג גדל ומוכן, מניידים את האלמוגים בסירה לאזורים אחרים של שוניות שנפגעו מזיהום, מפגיעת ספינות או ממי ביוב. לפעמים "שותלים" את האלמוגים גם במקומות שאין בהם שונית אלמוגים כלל ורוצים ליצור אחת. "יורדים לאזורים של השונית עם מקדחות תת-ימיות, קודחים בסלעים ומכניסים את האלמוג עם היתד, ותוך 24 שעות יש שונית ראשונית".
את יתדות הפלסטיק קיבלו תחילה מחברת 'נטפים' הישראלית, שמייצרת טפטפות לכל העולם, ואולי הצלחתה של אותה חשיבה ישראלית פשוטה ויעילה היא מדבקת. "היינו הראשונים בעולם שעשו את זה, ולאחר מכן עשו את זה בעוד מקומות בעולם".
לשתילת האלמוגים מתלווה מחקר שעוקב אחרי התפתחותם. המעקב נועד לראות באילו תנאים הם חיים או מתים, אם הם נפגעים על ידי שוכני שונית אחרים, אילו אלמוגים חדשים מגיעים לשם, אם הם מתרבים, מה קצב הגידול שלהם, איך בית הגידול מתנהג ואילו בעלי חיים באים.
"המידע הזה לא היה קיים בעולם", מסביר פז. "היינו הראשונים שיצרו שונית במקום שלא היה, ויכלו לעקוב איך השונית הזאת מתקיימת ומתרחשת. את פרויקט הצלת האלמוגים אנחנו עושים בכל העולם. סטודנטים מכל העולם הגיעו אלינו כדי ללמוד על השיטה הזאת והביאו את זה אליהם. אנחנו פרסמנו את זה, וגם נסענו לכל מיני מקומות בעולם לראות איך עושים את זה".
אחת הבעיות המדוברות בהתחממות האוקיינוס היא מותם של האלמוגים. פז מספר שבמשתלה בודקים אילו אלמוגים עמידים יותר לטמפרטורות גבוהות, כדי לשתול אותם באזורים הזקוקים לכך ולהציל את השוניות.
"בית הגידול שנקרא שונית אלמוגים הוא אחד המגוונים בעולם. זה עושר מינים של אלמוגים ודגים, שכולו מבוסס על האלמוגים עצמם", אומר פז. "אלמוג הוא בעל חיים טורף. הוא מתחיל את חייו בפגית, מין זחל קטן שמשתחל למים בערך בגודל של מילימטר. הוא מתייצב על מצע קשיח, ועובר תהליך שנקרא מטמורפוזה. הוא פותח פתח ומתחיל לסנן מהסביבה חומר אורגני או יצורים זעירים שמהם הוא ניזון. לפרט הקטן הבודד יש זרועות צייד, והם צדים ומלקטים מהסביבה את הפלנקטון, היצורים הזעירים".
האלמוגים מחולקים לאלמוגי אבן ואלמוגים רכים. אלמוגי אבן משקיעים קלציום מהסביבה, ואחרי מותם נשאר השלד שלהם, שעליו מתיישבים עוד אלמוגים. זה הבסיס של שונית האלמוגים. עליהם מגיעים דגים טורפים, סרטנים וחלזונות, ונוצר בית גידול שהולך ומתפתח. כל החיים בשונית האלמוגים מתבססים על האלמוגים עצמם.
החלפת עצמות, חיידקים חדשים ותרופה לסרטן
המעבדה של פרויקט האלמוגים נמצאת במכון לחקר ימים ואגמים, מכון מחקר ממשלתי עם שלושה מרכזים: באילת, בכינרת, והגדול מהם בחיפה.
המכון בולט בנוכחותו בכביש החוף בחיפה, ואוצר בתוכו את הידע הייחודי בתחום שיקום האלמוגים בעולם כולו. המשימה של המכון, "פיתוח ידע וטכנולוגיה לניצול ולשימור של משאבי הים, החופים והמים של ישראל", מצליחה בכל הנוגע להצלת האלמוגים, אך לא רק. חקר האלמוגים מבחינת רפואה התפתח גם הוא.
"האלמוג מהווה מקור לחומרים שונים שבהם האדם משתמש, כמו תרופות", אומר פז. "יש היום פרויקט מאוד גדול שמחפש חומרי טבע שונים נוספים כמקור לתרופות. חיידקים מפתחים היום הרבה עמידות למחלות ולאנטיביוטיקה, ולכן מחפשים חומרי טבע נוספים שנמצאים גם בים.
"האלמוג משמש גם לתיקון שלד האדם. הוא עשוי מסידן פחמתי, שמאוד דומה במבנה שלו לעצמות שלנו שעשויות מסידן זרחתי. משתמשים בזה בעיקר במחלות של הרס עצם ובריחת סידן. אם שולים חתיכה משלד האלמוג, הגוף ממס את השלד ובונה במקומה עצם חדשה, בתהליך שהוא יותר מהיר מהתהליך הטבעי".
פז מסביר שאפשר לקחת את האלמוגים, לטחון אותם, להוסיף להם חומרים נוספים מעודדי גדילת עצם וחומרים חשובים נוספים, ליצור שבלונה של עצם ולשתול אותה במקומות שבהם צריך להציל ולהביא לשיקום של עצמות אצל בני אדם.
"זה מטורף", הוא אומר. "אנחנו הראשונים שדיברו על שימוש באלמוגים כמקור לדבקים כירורגיים, בניתוחים בבני אדם, כמקור לעצמות. הרעיון הוא לגדל אלמוגים במשתלה לצרכים שונים, לבתי גידול להצלה ולצורכי האדם, לכירורגיה, להפקה של חומרי טבע, לתרופות".
"אלמוגים הם מקור חיים", אומר פז, "אחרי 20 שנה זה עדיין מרגש אותי. כל הזמן מוצאים דברים חדשים ומגלים דברים חדשים. שונית האלמוגים מהווה מקור לחומרי טבע שאנחנו אפילו לא מכירים עדיין. אנחנו חוקרים ספוגים בעומק הים שיש בהם חומרים אנטי-סרטניים, בסיס לעצמות, חומרים אנטיביוטיים. חיידקים מפתחים עמידות לחומרים שקיימים כיום, אז אנחנו מחפשים חומרים שחיידקים לא מכירים אותם, ולכן אפשר ליצור מהם תרופות. אנחנו רואים השנה מה המשמעות של זה. אנחנו גם במחקר בסיסי טהור, ויום אחד תהיה לו משמעות להצלת בני אדם".
