הממשלה מאותתת שמבצע 'שומרי החומות' ימשך עוד זמן. כמה זמן? אילו יעדים עוד מבקשים להשיג? ואיך מסיימים מלחמה מהסוג הזה? האלוף (במיל') עמוס ידלין מנסה להסביר.

"כשיוצאים למלחמה נגד החמאס יכולות להיות לה שלוש מטרות שונות", אומר ידלין, ראש אמ"ן לשעבר וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי לשעבר. "מטרה אחת יכולה להיות למוטט את החמאס, כפי שהבטיח נתניהו ב-2009, וזה דורש כניסה קרקעית נרחבת לעומק הרצועה.

מטרה אחרת יכולה להיות הרתעתית – השגת הרתעה חזקה  שתביא לכמה שנים של שקט מתוך פגיעה בתשתיות והרתעה. מטרה שלישית היא להגיע כמה שיותר מהר לנוסחה של "שקט תמורת שקט" – כמו שעשינו בשנים האחרונות בסבבים המוגבלים והקצרים". לדבריו, המבצע הנוכחי מכוון מבחינת ישראל להחזרת ההרתעה.

מה המטרות של חמאס?
"בממד האסטרטגי צריך לזכור שחמאס מוכן לשלם מחירים צבאיים כבדים כדי להביא להישגים מדיניים. למצב את עצמו כמגן ירושלים, להיעשות לגורם הדומיננטי בגזרה הפלסטינית לאחר שאבו מאזן ביטל את הבחירות, לנסות לגרור את הגדה המערבית, את נסראללה ואת ערביי ישראל לעימות נגדנו. אלו היעדים המדיניים שלו ולכן למרות שהוא סופג מכה קשה מבחינה צבאית הוא מוכן להמשיך במערכה".

איך מפסיקים מלחמה כזו?
"יש כמה פרמטרים להפסקת המלחמה: קודם כל יש את הציר שבין יציאה חד צדדית להפסקת אש מוסכמת על כמה שיותר צדדים. זה ציר שיש בו הרבה נקודות אבל למען ההפשטה נחלק אותו לשלוש – חד צדדי, תיווך מצרי, והפסקת אש המגובה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם כמו שעשינו במלחמת לבנון השנייה.

"הציר השני הוא בין יציאה ללא כל הסכמה, שתואמת ליציאה חד צדדית, לבין הסדרים מנוסחים והסכמות ברורות. גם כאן יש מגוון רחב אבל בוא נחלק את זה לשלוש: ללא הסכמות, פרמטרים עמומים שמאפשרים מו"מ עתידי, והסכמות ברורות".

יכול להיות שתהיה יציאה חד צדדית?
"כשהדרג המדיני יחליט שהושגו מטרות המבצע באופן משביע רצון, ושהחמאס מורתע לאחר שנפגעו בכירים, חוסל מערך המנהרות, מערך היצור של הרקטות הושבת, הופלו בנינים גבוהים בהם שוכנו משרדים של גופי הביטחון והמודיעין של החמאס; ואם לצד זאת אין כוונה להמשיך לכניסה קרקעית, נכון להחליט על יציאה חד צדדית מהעימות.

"ביציאה חד צדדית יש סכנות – או שחמאס לא מצטרף וממשיך בירי ואז אתה צריך להמציא את עצמך מחדש כדי להשיג את ההרתעה. יכול להיות מצב שהחמאס מצטרף אליך ומכריז ניצחון ואז יש פה 'קרב נראטיבים'. נראה שבימים הקרובים הממשלה לא תחליט על יציאה חד צדדית, וגם צה"ל לא ינסה למשוך לשם".

ומה לגבי תיווך מצרי?
"אחת הבעיות עם התיווך המצרי שהוא מספר לכל צד דברים קצת שונים. הוא מסכים אתנו על X ו-Y, ואז מגיע עם החמאס להסכם על X ו-Y שהוא קצת שונה ממה שסיפר לנו. בעיה נוספת עם המצרים זה שיכולת המיקוח שלהם עם חמאס ירדה, היחסים של השלטונות המצרים עם חמאס נפגעו בשנים האחרונות ועל כן גם הלחץ שהם יכולים להפעיל נפגע. בתקופת מבצע עמוד ענן למשל, הממשלה המצרית שהייתה בשלטון הייתה של האחים המוסלמים אז התיווך המצרי היה אפקטיבי מאוד אבל היום המצב שונה.

"בסבבים הקצרים שנערכו בשנים האחרונות התיווך המצרי עבד לא רע. הוא עבד באמצעות איומים שהיינו מעבירים לחמאס דרך המצרים וזה הספיק כי בסבבי המלחמה תמיד הייתה מדרגת הסלמה שלא השתמשנו בה".

תיווך של מועצת הביטחון זה טוב לישראל?
"מועצת הביטחון לא מתווכת. היא מחליטה. זה תהליך שלוקח זמן. זה דורש תיאום הדוק מאוד עם האמריקאים. צריך לזכור שטראמפ כבר לא יושב בבית הלבן ואין לישראל תמיכה אוטומטית".

מהם אמצעי המיקוח במשא ומתן?
"קודם כל יש את הפגיעה שנעשתה בתשתיות שלהם. הפגיעה בתעשיית הרקטות, במהנדסים שלהם. הפגיעה בבנייני המשרדים שלהם. הפגיעה במנהרות. אלו דברים שייקח להם שנים לשקם, וזה קלף מיקוח. הנושא השני זה התשתיות האזרחיות. החשמל, מרחב הדיג, הדולרים מקטאר וכולי. עם זאת חשוב לזכור שבכל הקשור לתשתיות האזרחיות אתה פוגע בעיקר באוכלוסייה ואז אתה נכנס לדילמה אחרת – מנוף האוכלוסייה מופעל מתוך תקווה שהם ילחצו על החמאס שהוא הריבון בעזה, עם זאת חמאס יכול להרגיש שאין לו מה להפסיד ולחדש את האש בדרישות הומניטריות, מה שיתן לו לגיטימציה".