"משפחה דתית, משפחה חרדית ומשפחה ערבית נפגשו במקלט" כך מתחיל הסיפור של יואב רהב (28), רכז קהילת המחנכים של "דרור ישראל" באשקלון. "אגף תרבות נוער וספורט  של עיריית אשקלון ביקש מאיתנו, חברים בקהילת דרור ישראל ומדריכי הנוער העובד והלומד, להיות ברחוב "עולי הגרדום" בשכונת עתיקות. זו שכונה במעמד סוציו אקונומי נמוך יחסית, לרוב הבתים אין ממ"דים, ויש פה היסטוריה של אלימות".

"אתה מגיע למקלט ואתה רואה שהטרור מביא את כולם לקצה. כולם רבים עם כולם וכולם רוצים שקט. ילדים שמחקים אזעקות, ילד שבוכה כי היו רקטות במרינה ולאמא שלו קוראים מרינה, ילד בן חמש שלא ישן כל הלילה והוא גמור מעייפות אבל מפחד ללכת לישון ועוד מלא דברים אחרים קשים וכואבים. באיזשהו יום המשפחות במקלט אמרו לנו: תבואו גם כשאין מלחמות. אנחנו עושים חפלות".

"האמת, ההערכות העירונית הייתה מהירה ומאורגנת מאוד", הוא מספר, "הבלאגן התחיל בשני בערב ובשלישי בבוקר הייתה ישיבה בעירייה על פריסת המקלטים בעיר. מיד לאחר מכן פתחנו את המחסנים עם הציוד וציידנו את הארגונים השונים בערכות הפעלה, עוד לפני שאפילו היה אישור להתחלה של פעילות במקלטים"

רהב מתאר כיצד העירייה ביצעה מיפוי של כל המקלטים בעיר וחילקה אותם לארגונים החברתיים השונים שפועלים בעיר.  "ביקשו מהחבר'ה של 'רוג'ום', קהילת צעירים אחרת בעיר להפעיל מקלט גדול בשכונה שבה הם פעילים. הפעלת המקלט של חינוך מיוחד הופקדה ע"י "כנפיים של קרמבו" מתוך מחשבה שהם יידעו להפעיל את המקלט הזה הכי טוב". עוד ארגונים ששותפים למבצע המקלטים באשקלון הם: השומר הצעיר, הצופים, מכינת לכיש והרבה מאוד בני נוער שמתנדבים".

רהב מתאר את שיתוף הפעולה שמחבר בין הרשות המקומית לארגוני המתנדבים, ולא ברור מי המוביל בו ומי המצטרף. "באופן כללי אנחנו בקשר ישיר ורציף עם העירייה ופועלים לפי הדרישות שהעירייה מציבה ולפי הצרכים שאנחנו מזהים. בתחילת השבוע הפעלנו מקלט לילדי עובדים חיוניים וכשהעירייה הבינה שיש מספק מדריכים שם ביקשה מאתנו להכין מארזים של צעצועים".

"זה הסבב הכי קשה בשנים האחרונות. יש הרבה פגיעות ישירות ורעשי הפיצוצים מאוד חזקים. אנחנו בחרדה גדולה. ישנים ביחד. היה לנו מפגש עם מרכז חוסן להכשרה שלנו לטיפול בחרדה והאמת שזה הרגיש בין טיפול להכשרה", אומר רהב. "ויש גם את הבחירה לעשות משהו, למרות הפחד הנורא שאוחז אותך כשבין אזעקה לאזעקה אתה עובר ממקלט למקלט".