דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מבצע שומר החומות

מחיר המערכה: חימוש מערכת הביטחון ושיקום המשק יעלו מעל 10 מיליארד שקלים

בצוק איתן העריכה מערכת הביטחון את עלות המערכה ב-9 מיליארד שקלים | במרבית המקרים, הסיוע הממשלתי ימנע נזק כלכלי עמוק יותר

זירת נפילת הרקטה ברמת גן (צילום: דוברות כיבוי והצלה)
זירת נפילת הרקטה ברמת גן (צילום: דוברות כיבוי והצלה)
יונתן קירשנבאום

הוצאות הממשלה צפויות לזנק בעקבות מבצע 'שומר החומות', עקב הצורך לפצות את הנפגעים מנזקי הלחימה ולממון את תיקון הנזקים שנעשו בהתפרעויות בערים המעורבות וביישובים הערביים בשבוע האחרון. יחד עם ההוצאות הגבוהות של מערכת הביטחון, צפויה ההוצאה ממשלתית הנוספת לעמוד על מספר מיליארדי שקלים.

עם זאת, הפגיעה האמתית במשק מקורה בנזקים לתשתיות ולהון, יחד עם הפגיעה בפעילות התקינה של העסקים בדרום הארץ. ההוצאות הגבוהות של הממשלה על פיצוי הנפגעים יקלו דווקא את ההשפעות השליליות של הלחימה על המשק, ולמעשה תספוג את הפגיעה שהייתה מתבטאת אחרת בנזק כלכלי עמוק הרבה יותר.

הוצאות מערכת הביטחון: קופסה או תקציב?

הוצאות מערכת הביטחון גדלות ככל שהמבצע נמשך, והן עומדות כבר היום על מעל למיליארד וחצי שקלים. הוצאות אלה צפויות להיות גבוהות במיוחד בעקבות שימוש נרחב במערכות יקרות כמו כיפת ברזל וטכנולוגיית התקיפה של חיל האוויר. במבצע צוק איתן העריכו בצה"ל את העלות הביטחונית ב-9 מיליארדי שקלים, לעומת הערכת האוצר שעמדה על 6.5 מיליארד שקלים.

במבצעים קודמים קיבלה מערכת הביטחון 'קופסה' תקציבית אחרי המבצע, וזאת בנוסף להוצאות הביטחון השוטפות. תקציב הביטחון גדל בשיעור נמוך יחסית בשנים האחרונות. עם זאת, גם בהוצאה הזו, לא מדובר לחלוטין בפגיעה במשק. ברכש הביטחוני יש אמנם חלק נכבד שמיובא מחו"ל, ולכן ההוצאות הופכות למעשה ל"אבודות" מבחינת המשק הישראלי. החלק מהוצאות הביטחון שיוצאות בישראל, לעומת זאת, לא מהוות פגיעה במשק, אלא פגיעה בתקציב.

קרן מס רכוש: פיצויים בהיקף 100 מיליון שקלים לפחות

המדינה מפרישה כספים באופן קבוע לקרן מס רכוש, שאמורה להיות המקור התקציבי לפיצויים על פגיעה שנגרמה בעקבות פעולות איבה וכתוצאה מלחימה. במרבית הסבבים מדובר היה בעיקר בפיצויים לאלו שרכושם נפגע כתוצאה מפגיעות הרקטות. בסבב הלחימה הנוכחי, היקף הפגיעות הללו גבוה במיוחד. במבצע הנוכחי מצטרפות גם הפגיעות שנגרמו כתוצאה מההתפרעויות בערים המעורבות ובצמתי היישובים הערביים, שיוסיפו הוצאה דרמטית לקרן.

נכון לתחילת 2020 עמד היקף הקרן על כ-15 מיליארד שקלים. רשות המסים עוד לא פרסמה את היקף ההוצאות שידרשו כדי לפצות על הפגיעה, אך בסוף השבוע שעבר היו סך הכל 1,744 מקרים רלוונטיים לפיצויים. ברשות המסים ציינו כי המספר הפועל יהיה גבוה בהרבה.

מרביתם המוחלט של המקרים שיזכו בפיצוי, 1,017, התרחשו באזור אשקלון ועוטף עזה, רובם כתוצאה מפגיעה ברכבים. באזור תל אביב, שכולל גם מוקדי ההתפרעויות ברמלה ולוד, התרחשו 631 מקרים.

לפני סוף השבוע העריכו ברשות המיסים כי ההוצאות יעלו על 100 מיליון שקלים. מדובר בסכום גבוה לעומת 'צוק איתן', המבצע המבצע האחרון ברצועת עזה. קרן מס רכוש אמנם הוציאה בעקבות 'צוק איתן' 200 מיליון שקלים, בנוסף למספר מיליארדים ששולמו כפיצויים על נזק עקיף למפעלים בדרום,  אך המבצע ארך 51 ימים.

יש לציין השימוש בביטוי "פגיעה במשק" בכל הקשור להוצאות קרן מס רכוש מטעה. מדובר בפגיעה ברכושם של אזרחי מדינת ישראל והרשויות המקומיות, אבל הוצאות המדינה לא מתרגמות למעשה ל"פגיעה במשק", אלא להיפך: ההוצאות מתרגמות להכנסות של בעלי העסקים שיטפלו בתיקון הנזקים שנגרמו. למעשה, מדובר בכלי אוטומטי שמפחית את הפגיעה במשק על ידי מימון התיקונים בידי המדינה.

הפגיעה במשק: נזק של כ-540 מיליון שקלים לתעשייה

ההפסדים של המשק לא נגמרים בפגיעה בהון הפיזי. על פי התאחדות התעשיינים, שעוקבת אחרי הפגיעה בפעילות העסקית בעוטף עזה, הנזק למשק עומד, עד כה, על כ-540 מיליון שקלים. על פי מחלקת המחקר של ההתאחדות, 35% מהמועסקים בדרום ו-10% מהעובדים באזור המרכז לא יכלו להגיע לעבודה בעקבות הלחימה.

מניתוח של אגף הכלכלה של ההתאחדות עולה כי הנזק המצטבר של שלושת ימי הלחימה הוא תוצאה מהיעדרות עובדים ממקומות העבודה והפגיעה בפעילות העסקית הסדירה. האומדן לא כולל את הפגיעה הישירה בעסקים באזור הדרום, או ביטול עסקאות עם עסקים בחו"ל בעקבות המשבר.

התעשיינים מבקשים להקים מנגנון פיצויים בדומה לצוק איתן: פיצוי על ירידה במחזור העסקים, פיצוי לפי מועסקים שלא הגיעו למקום העבודה או פיצוי לפי ההוצאות בזמן המבצע. בהתאחדות הדגישו כי הפגיעה עלולה גם להתבטא בפגיעה במוניטין של עסקים ישראליים, וברצון של זרים לקיים קשרי מסחר בעתיד עם ישראל. אלו עלולות להיות פגיעות ארוכות טווח, שכוללות גם חוסר רצון של משקיעים להשקיע בעסקים ישראליים.

בהקשר זה ראוי לציין שביום שישי האחרון החליטה חברת הדירוג S&P להשאיר את דירוג האשראי של ישראל ברמה הנוכחית. החברה אף הוסיפה שהיא צופה דירוג חיובי גם בהמשך. החברה אמנם אמרה שהיא צופה שהסבב יהיה נקודתי וקצר, אבל אין הבטחה שהותרת הדירוג תמנע פגיעה בהשקעות בישראל.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!