"עלינו להיערך לאפשרות של 'שגרת מלחמה', לא עוד 'סבב' עם מועד סיום מוגדר אלא מלחמה ארוכה ומתישה שעשויה להמשך גם חודשים", אומר ל'דבר' ערן שישון, מנכ"ל 'קבוצת ראות', שפרסמה נייר עמדה על 'התפנית האסטרטגית של חמאס'. "חמאס החליף דיסקט, זה לא אותו חמאס שראינו בעשור האחרון, שדורש נמל ושדה תעופה תמורת רגיעה. הפעם חמאס מציב דרישות בירושלים ולא בטוח שהוא מעוניין כעת בשקט".

מה השתנה בחמאס?
"חמאס נוסד בשנות ה-70, אבל הזרוע הצבאית שלו נוסדה רק ב-1987, עם האינתיפאדה הראשונה. מאז ניסה חמאס להוות חלופה אסלאמית לדרכו הלאומית-חילונית של אש"ף. חמאס סירב להכיר בתהליך אוסלו וברשות הפלסטינית שנוצרה כחלק מהסכמי אוסלו, ונמנע מהשתתפות במוסדות השלטון.

"ב-2006 חמאס החליט על אסטרטגיה אחרת – לקחת חלק ברשות הפלסטינית. הארגון ניצח בבחירות הפלסטיניות אולם פת"ח לא נתן לו את מושכות השלטון. לאחר מכן חמאס השתלט על עזה אבל גם זה נעשה במטרה להשתלט על אש"פ ועל הרשות הפלסטינית מבפנים. חמאס הכיר למעשה באש"פ כנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני כולו, וניסה 'לגנוב' מהפת"ח את השליטה בו.

מפגינים פלסטינים בגדה. "חמאס נלחם נגד ישראל במקביל לניסיון שלו להשתלט על אש"ף מבפנים" (צילום: פלאש 90)

"הדרישה המרכזית של חמאס בשיחות האיחוד הפנים-פלסטיניות לאורך השנים הייתה ליצור אש"ף חדש שלחמאס יהיה בו מקום. השיחות האלה נגמרו בהחלטה על הבחירות, ועם ביטולן חמאס החליט לשנות אסטרטגיה".

איך זה התבטא בסבבי הלחימה נגד ישראל?
"בכל סבבי הלחימה הדרישות שהציב חמאס להפסקת האש נגעו לעזה בלבד. חמאס דרש דברים כמו נמל ימי, שדה תעופה, שחרור אסירים והעברת כספים. הוא לא נגע בסוגיות הלאומיות. חמאס נלחם נגד ישראל בתור חמאס ולא בתור אש"ף, במקביל לניסיון שלו להשתלט על אש"ף מבפנים. גם אם הרטוריקה דיברה על שחרור פלסטין כולה, לא ראית את חמאס מציב דרישות הנוגעות לירושלים למשל".

מה השתנה כעת?
"בשנים האחרונות חמאס הגיע למבוי סתום. הכלכלה קרסה, שום יעד מדיני לא הושג, ומגפת הקורונה החמירה עוד את המצב. למעשה ההישגים האסטרטגיים של חמאס נבעו מהיכולת שלו לפגוע בישראל באמצעות רקטות. בגלל היעדר הישגים מדיניים חמאס הסתער על הבחירות ברשות כמוצא שלל רב. בעקבות ביטול הבחירות נראה שחמאס חזר לאסטרטגיה המקורית שלו, לפיה פעל בעשרים השנים הראשונות שלו כארגון טרור, להוות אלטרנטיבה לאש"פ ולהילחם עבור 'שחרור ירושלים', עבור כל הפלסטינים".

מה מהותי כל כך בתפנית האסטרטגית שאתה מציג?
"חמאס העלה את ירושלים על ראש שמחתו. העילה לפתיחת המערכה היא ירושלים ומבחינת חמאס הדרישות שלו בתמורה להפסקת האש עוברות בירושלים. אם לפני שבועיים חמאס מוכן היה לערוך בחירות לרש"פ ללא ירושלים – עכשיו מוכן להילחם בשביל ירושלים. זה דבר שישנה את כל היחסים של ישראל עם הפלסטינים"

אז מה חמאס מנסה להשיג?
"חמאס מנסה להצטייר כמגן ירושלים ועומד על כך שבהסכם הפסקת האש תהיה התייחסות לירושלים. דרך אגב, מדינת ישראל שיחקה לידיו כשהיא נתנה למבצע את השם 'שומר החומות'. דבר נוסף זה הניסיון של חמאס להגיע לקהלים נרחבים בקרב ערביי ישראל ולצרף אותם למערכה. הפלטפורמה של הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, שפרוסה ברחבי הארץ, מהווה עבורו כר משמעותי.

כוחות משטרה במהלך עימותים עם פלסטינים בירושלים. "ישראל שיחקה לידי חמאס כשנתנה למבצע את השם שומר החומות" (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

"חמאס מנסה גם לקבל הכרה בינלאומית – הוא מעריך שאם יצליח להיתפס כמייצג של העם הפלסטיני אז לפחות חלק מהמדינות הערביות והאירופאיות ישנו את היחס העוין כלפיו. תחבר את כל אלה, ומה שעולה מכך זה החשש שחמאס ימשוך את הלחימה ועלול לכפות עלינו מעבר לשגרת מלחמה".

חמאס יוכל לעמוד במלחמה ארוכה?
"לפי התפיסה של חמאס הזמן משחק לטובתו. הם בנו תשתיות שנועדו למלחמה ארוכה ומעריכים שמשך הלחימה מגביר את כושר המיקוח שלו, כיוון שהלחץ הבינלאומי גובר, כמו גם הסיכוי להרחבת המערכה לגדה המערבית, לסוריה וללבנון; וכיוון שבנק המטרות שישראל יכולה להפציץ מהאוויר בעזה מידלדל.

תקיפה של חיל האוויר בעזה. "ככל שהמבצע מתמשך בנק המטרות מידלדל" (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)

"חמאס גם מבין שלערביי ישראל הכוח לפגוע בה ובשביל זה הוא צריך מלחמה ארוכה ודם רב שנשפך. ככל שנמשכת המלחמה הסיכוי לפגיעה באוכלוסייה אזרחית בעזה גדל וחמאס יודע לנצל את זה לטובתו. כל זה כמובן על רקע החקירה נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג".

אתה מציג תמונה קודרת.
"מה שברור הוא שהמדיניות של ישראל מול חמאס נכשלה כישלון חרוץ. ישראל בפועל שקפה תפיסה שהאיום שנשקף מחמאס על ישראל קטן יותר מהאיום שנשקף מהרשות הפלסטינית. זה לא נאמר במילים אלו אבל הפעולות של ממשלת ישראל בשנים האחרונות משקפות את התפיסה הזו. ישראל דאגה להחליש את הרשות ולהגיע להבנות נקודתיות עם חמאס, מה שאפשר לו להתעצם ולהקים צבא של טרור".

מפגינים פלסטינים בגדה. "ישראל דאגה להחליש את הרשות ולהגיע להבנות עם חמאס, מה שאפשר לו להקים צבא טרור" (צילום: נאסר אישתיה/פלאש 90)

מה ישראל צריכה לעשות?
"ישראל חייבת לשנות את כללי המשחק. אם לא נשנה כיוון נמצא את עצמנו ב'שגרת מלחמה' או בסבב מלחמה נוסף בקרוב, בו לחמאס יהיו יכולות גבוהות יותר. מסבב לסבב חמאס משפר את יכולותיו. אם נוסיף לזה את התמונה הרחבה,  המצב הגאופוליטי לא משחק כרגע לטובת חמאס באופן מלא, כי איראן באמצע שיחות הגרעין וגם חיזבאללה בנקודה רגישה עם המשבר הכלכלי בלבנון".

מה זה לשנות את הכיוון?
"ישראל חייבת לשקם את הממשקים עם הרשות הפלסטינית וליצור אופק מדיני שמתמקד בגדה המערבית. זה נכון שגם הרשות היא אויב שלנו, אבל אויב מסוג אחר מהחמאס. מרחב התמרון המדיני של ישראל מולה גדול בהרבה מאשר מול  חמאס. לישראל כלים רבים להכיל את האיומים הנשקפים מהרשות ואף לנצל הזדמנויות מדיניות. קיום הרשות ממלא צורך ביטחוני חשוב שאסור לקחת אותו כמובן מאליו.

"ודבר אחרון: המערכה הנוכחית מדגישה את חשיבות שילובם החברתי, הכלכלי והפוליטי של הערבים אזרחי ישראל. זה צורך אסטרטגי של המדינה ומבחן לכוחה".

**

את נייר העמדה המלא של קבוצת ראות על התפנית האסטרטגית של חמאס ניתן לקרוא בקישור הזה. מכון ראוּת הינו ארגון א-מפלגתי ללא מטרות רווח, העוסק בגיבוש מדיניות וניירות עמדה בנושאים אסטרטגיים הקשורים בישראל ובקהילות יהודיות בעולם.