ועדת הכספים דורשת ממשרדי הבריאות והאוצר להאריך את תקצוב התקנים של 600 רופאים במערכת הבריאות, שאמורים לפקוע בסוף יוני, עד להקמת ממשלה והכנת התקציב הבא. ההחלטה התקבלה בדיון הוועדה היום (שלישי) כהחלטה עקרונית, בתמיכת כלל חברי הוועדה.
600 התקנים נוספו למערכת הבריאות עם תחילת משבר הקורונה, 150 תקנים בתחילת המשבר ו-450 תקנים נוספים במאי שעבר. הם הוגדרו כתקנים זמניים למשך שנה, עד סוף יוני השנה, ומומנו מ'קופסאות הקורונה' – מימון חיצוני לתקציב המדינה בסך עשרות מיליארדי שקלים שנועד להתמודדות הממשלה עם הקורונה. המשמעות של קיצוץ התקנים תהיה פיטורים של רופאים שנקלטו למחלקות שהתמודדו עם הקורונה, כמו רופאים פנימיים וטיפול נמרץ, או חסימת קליטה של מתמחים חדשים במחלקות אחרות – מהלכים שיגבירו את העומס על מערכת הבריאות ובתי החולים בפרט.
בשני שעבר שבתו הרופאים בבתי החולים ובמרפאות קופות החולים בדרישה להאריך את התקנים. בעקבות השביתה נקבעה שיחת משא ומתן בין ההסתדרות הרפואית והאוצר ברביעי, אך היא בוטלה עקב ההסלמה הבטחונית.
ח"כ קטי שטרית (הליכוד) שיזמה את הדיון בוועדה, אמרה כי "זה חטא על פשע, לא רק שישראל לא עומדת בתקני ה-OECD לרופאים, היא גם רוצה לבטל תקנים".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הוסיף כי בעקבות משבר הקורונה אושרו 600 תקנים לרופאים ורופאות, עוד 2,000 תקני אחים ואחיות ועוד 700 תקנים למקצועות רפואה נוספים. הוא אישר כי דובר בזמנו על תקני קורונה, אך אמר כי מערכת הבריאות עדיין חסרה ומתמודדות עם אירועים רבים כמו במירון, בלחימה ובאירוע בחג השבועות. עוד הוסיף לוי כי "חייבים להשאיר את התקנים האלה במערכת הבריאות הציבורית, ולמצוא לכך פתרון בדיוני התקציב, ולא בפיטורים". לדבריו, לפני 3 חודשים החל דיון עם האוצר בניסיון לפתור את הבעיה. היא ציין כי מדובר בעלות של כחצי מיליון שקל לרופא לשנה. כלומר, העלות להשארת כלל התקנים במערכת למשך שנה היא 300 מיליון שקלים.
במהלך הדיון פרצה סערה כאשר ח"כ אופיר כץ (הליכוד) אמר כי לא מדובר בעניין פוליטי, בעוד ח"כ רון כץ (יש עתיד) התפרץ לדבריו ואמר: "הכל פוליטי, במקום עוד ועוד בחירות תביאו את הכסף". ח"כ שטרית הוסיפה כי שר האוצר אמר שהוא רוצה להשאיר את הרופאים וח"כ רון כץ הגיב: "אז שיביא את הכסף".
ח"כ יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה) אמרה כי "הדיון שאנחנו מקיימים הוא אחד העצובים שידעה הכנסת", וכי מערכת הבריאות הגיעה לקורונה כשהיא מורעבת. לדבריה, ראש הממשלה נתניהו הוביל סגירה של המדינה מחשש שמערכת הבריאות לא תקרוס, ואם הדבר יחזור על עצמו הוא שוב ידרוש לסגור את המדינה, ולכן עכשיו צריך לדאוג לתקנים. היא התעקשה כי נתניהו צריך לדאוג לכך, ואמרה כי "כשם שהוא ידע לעמוד על הרגליים האחוריות להביא חיסונים שלא ידענו אם נצטרך אותם, כך הוא צריך לדאוג לתקנים". בתגובה לכך התפרצו לדבריה ח"כ אופיר כץ וח"כ קטי שטרית, ואמרו כי "לא ברור מה היינו עושים אם היה חסר חיסון אחד". לדבריהם, הבעיה היא באגף התקציבים באוצר ולא ראש הממשלה.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הציע שהוועדה תבקש להאריך את תקצוב התקנים ב-8 חודשים. ח"כ מאיר כהן אמר כי "כשלשר בוער משהו בעצמות, הוא יודע לשבת על הנשמה של אנשי האוצר ולא לוותר". ח"כ כהן הציע ליו"ר גפני שלא לקצוב את ההארכה בזמן, אלא לדרוש הארכה עד שתוקם ממשלה ויחלו דיוני התקציב הבא.
ח"כ גפני סיכם את הדיון ואימץ את הדברים: "הוועדה מבקשת להאריך את מועד התקנים עד להקמת ממשלה חדשה והכנת התקציב הבא. עד אז שמערכת הבריאות לא תיפגע, לא ברופאים וברופאות ולא באחים והאחיות". הצעתו של יו"ר הוועדה התקבלה כהחלטה עקרונית ע"י כלל חברי הוועדה.
ח"כ גפני התייחס גם לתקצוב של 630 מיליון השקלים שהובטחו לבתי החולים הציבוריים וקיבלו תוקף בהחלטת ועדת הכספים, וקרא ליישם את החלטת הוועדה גם בעניין זה.
