במוקד הטלפוני לתמיכה נפשית שפתחה שירותי בריאות כללית בעקבות ההסלמה הביטחונית מרגישים היטב את התגברות הלחץ והחרדה בציבור: מתחילת מבצע שומר החומות התקבלו בו כ-200 שיחות בכל יום. לעו"ס נורית איתן גוטמן, מנהלת שירות העבודה הסוציאלית בכללית, יש תובנה מעודדת: עבור מרבית הפונים, שיחת טלפון של חצי שעה עם איש מקצוע יכולה ליצור שיפור מידי בתחושה, לתת כלים ראשוניים להתמודדות, ובמידת הצורך להכווין לטיפול נוסף.
המוקד עובד שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, ומאויש על ידי עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות של הכללית שעונות לשיחה אחרי שיחה, גם בשעות הקטנות של הלילה. בכל שעה ישנן שלוש נשות מקצוע בכוננות, שאליהן איתן גוטמן עצמה מצטרפת כשהיא יכולה, ולכן זמני ההמתנה קצרים מאוד: "ברוב המקרים, תוך שתיים שלוש דקות יענו לך".
"יש אנשים שבפעם הראשונה מוצאים עצמם בתוך התקפי חרדה"
עיקר הפניות למוקד הן בעקבות תחושות חרדה, חלקן של הפונה עצמו, והיתר של הורים ששואלים לגבי ילדים צעירים או בני נוער, וכן של אנשים שפונים בנושא הוריהם המבוגרים. "יש אנשים שבפעם הראשונה מוצאים עצמם בתוך התקפי חרדה, ולא מכירים את זה", אומרת איתן גוטמן, "הם חווים סימפטומים של רעידות, בחילות, קושי לתפקד, ויש כאלה שהמצב מציף אצלם טראומות קודמות – אנשים שהיו במבצעים קודמים באזורים חשופים לטילים, או שהיו בפיגועים שונים או שנחשפו לטילים בשירות צבאי. יש גם מתמודדי נפש שהמצב מחליש עוד יותר את היכולת שלהם להתמודד."
שיחת ייעוץ לאדם שפונה עקב חרדה אורכת בדרך כלל 20-30 דקות. ישנן גם שיחות קצרות יותר, למשל עם אנשים שרוצים לשאול משהו על טיפול תרופתי או שמבקשים שיחברו אותם למקום סיוע אחר. "מה שאנחנו עושים זה לא טיפול", מדגישה איתן גוטמן, "זה סיוע ראשוני, עזרה ראשונה. את מי שלדעתנו צריך המשך טיפול, אנחנו נפנה למערכות שלנו".
הפניות מגיעות גם בלילה. "אתמול היתה לי שיחה גם בארבע בבוקר", אומרת איתן גוטמן, "בלילה לאנשים יותר קשה. כשיורד החושך אין הסחות דעת, הפחד עולה ואנשים מתקשרים".
להבין את המצב, למצוא את הדברים שמרגיעים
ספרי על שיחה טיפוסית למוקד.
"בוא ניקח לדוגמה אדם מבוגר. כשיש אזעקה רבים מהם מרגישים רעד בכל הגוף, בחילה, חולשה. לפעמים קשה להם לקום בשביל ללכת למרחב המוגן. יש בכי, ומחשבות של פחד. מבחינתנו, יש דברים שאנחנו יודעים שמגבירים את החרדה, ודברים שיודעים להפיג אותה.
"קודם כל אנחנו מבררים מאיפה האדם מתקשר. האם הוא באזור שחשוף להרבה אזעקות וטילים, או מאזור מרוחק יותר. אחר כך אנחנו מבררים מי האדם – עם מי הוא גר בבית, איפה המרחב המוגן שלו, כדי לקבל קצת רושם על מה קורה לו כשיש אזעקה ומתי מתעוררת אצלו החרדה.
אחר כך נרצה לבחון את משך החשיפה שלו לחדשות. אנחנו יודעים שחשיפה ממושכת לחדשות יכולה להיות יותר מציפה ולהגביר חרדה. אתה שומע את אותו סיפור לא פעם אחת, אלא עשר פעמים, ואז המצב נראה לך הרבה יותר חמור ממה שהוא באמת."
ואחרי הבנת מצבו של האדם, איך מסייעים לו?
"בשלב הזה אנחנו נחפש הסחות דעת. איזה דברים האדם יודע על עצמו שיכולים להרגיע אותו. יש לכל אדם יש הרבה דברים שמסבים לו רוגע והנאה. גם דברים שיעסיקו אותו במימד הפיזי עוזרים. לרקוד עם הילדים, לנקות את הבית, לקפל כביסה. אלו פעולות אופטימיות, שיכולות להעסיק אותנו כשאנחנו בבית הרבה מאוד שעות.
"אנחנו מנסים לראות שלאנשים שמתקשרים אלינו יש איזושהי מערכת תמיכה ביחידה שבה הם גרים, או מישהו טלפוני שהם יכולים להיות איתו בקשר כדי לא להיות לבד. בהמשך אנחנו נציע תרגילי נשימה שהם מאוד מרגיעים, הרפיית שרירים. כל זה קורה בשיחה."
"הרבה מדווחים על רגיעה ותחושה טובה יותר"
עד כמה שיחה אחת יכולה להרגיע?
"אתה יכול לשמוע תוך כדי השיחה את השינוי בקול של האנשים. אם כשהם התקשרו היתה נשימה כבדה, היה בכי, אז לאט לאט, אחרי שאני שואלת אותם שאלות ונותנת הסברים, אני שואלת – איך אתה מרגיש עכשיו? תעבור על הגוף שלך, אתה מרגיש עוד מתח איפה שהוא? והרבה מדווחים על רגיעה ותחושה טובה יותר. אם אני רואה שהמתח נשאר, אני ממליצה לפנות למיון בבית חולים, או לשירות רופא אונליין שלנו, ולבחון טיפול תרופתי".
פונים לסיוע גם מהחברה הערבית?
"מגיעות פניות, אבל מעט. פרסמנו עכשיו שיש מענה גם בשפה הערבית, ואנחנו מקווים לראות יותר פניות. התארגנו לתת מענה בערבית, רוסית, אנגלית, אמהרית וצרפתית".
אנשים פונים גם בעקבות האלימות בארץ?
"כן. יש המון שיחות מלוד ומרמלה, למשל. החרדה היא אותה חרדה. יש גם פניות שהן לאו דווקא עקב המצב הספציפי הנוכחי כרגע, מאנשים שמבינים שהם במצוקה ויש להם אפשרות לפנייה."
האם ההצלחה של ייעוץ ראשוני טלפוני, והתחזקות הרפואה מרחוק בזמן הקורונה, מובילה אתכם גם להרחיב טיפולים נפשיים מרחוק?
"תודות לקורונה אנחנו למדנו לעשות טיפול בפלטפורמה מקוונת. לא תמיד זה נכון. יש מקרים שכן, ומקרים שזה לא מתאים. בכל מקרה, במקרה של טיפול אנחנו כן נרצה לראות את המטופל לפחות חלק מהמפגשים בחדר, כי יש הרבה מידע שאתה אוסף כשאתה יושב עם המטופל שאתה פחות יכול לאסוף אותו בשיחת וידאו".
"כשהמציאות לא נורמלית, חרדה ולחץ הן תגובות נורמליות"
לאיתן גוטמן יש שני מסרים חשובים לציבור, שיכולים לעזור לשמור על החוסן. "אנחנו ממליצים מאוד להפחית צפייה בטלוויזיה, גם עבור ילדים. גם כשהטלוויזיה דולקת נון סטופ בבית ואנשים לא צופים, היא עדיין כל הזמן שם, כולם רואים מתי יש אזעקה וזה יוצר מתח. אנחנו ממליצים להפחית צפייה למינימום האפשרי".
בנוסף היא מדגישה שתחושת החרדה במציאות הנוכחית היא נורמלית לגמרי, וניתן להפחית אותה. "התגובות האלה הן מאוד נורמליות במצבים האלה. כשהמציאות היא מציאות לא נורמלית ומפחידה, אז התגובות של מתח, חרדה ולחץ הן תגובות מאוד נורמליות. על פי רוב, עם קצת עזרה הן יכולות לחלוף והבן אדם יכול להגיע לאיזושהי רגיעה."
לשיחה עם עובדת סוציאלית או פסיכולוגית בקווי התמיכה הנפשית של כללית יש לחייג למוקד כללית – 03-7472010 או *2700, שלוחה *5. נציג ייקח את פרטי המטופל ויחזרו אליו לשיחה בשפה המבוקשת. קווי התמיכה לשפות שונות; ערבית, אנגלית, אמהרית, צרפתית ורוסית. השירות מיועד למבוטחי כללית.
גם קופות החולים מכבי, לאומית ומאוחדת מציעות שירותי תמיכה נפשית בטלפונים: מכבי 3555*, מאוחדת 3833*, לאומית 5070*. בקישור הבא ניתן למצוא פרטים של קווי סיוע נוספים.
