דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ח' בתמוז תשפ"א 18.06.21
23°תל אביב
  • 15°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 22°חיפה
  • 20°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 25°אילת
  • 22°טבריה
  • 13°צפת
  • 20°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

פיטורי עובדים ששבתו ביום הזעם: ״צעד מרחיק לכת״

השביתה לא מוכרת על ידי דיני העבודה, והעובדים לא מוגנים, מנגד לא בטוח שפיטורי העובדים נעשו כדין. עורכי הדין אלעד מורג ורועי גוטמן מסבירים

שביתה כללית בחברה הערבית. (צילום: אלאיתיחאד)
הדס יום טוב

החברה הערבית בישראל קיימה היום (שלישי) שביתה כללית, זאת בהתאם להחלטה שקיבלה ועדת המעקב העליונה של המגזר הערבי בישראל. חברי ועדת המעקב ציינו כי השביתה מתרחשת עקב "המלחמה והמתקפה על הפלסטינים בירושלים, על שיח' ג'ראח ומסגד אל-אקצא, ובמחאה נגד "המתקפה על הציבור הערבי בכלל, ובערים מעורבות בפרט". במהלך היום, הופיעו תיעודים שונים ברשתות החברתיות, שיש ספק באמינותם, על מעסיקים יהודים שמפטרים עובדים ערבים שביקשו להשתתף בשביתה.

"לאורך השנים היו כמה מקרים של שביתות מהסוג הזה. בעצם לא מדובר בשביתה כפי שאנחנו מכירים אותה מבחינת דיני העבודה, בה ארגון עובדים מסודר מכריז על שסכסוך עבודה, נותן שבועיים ורק אז מתחיל בשביתה. מדובר כאן בשביתה פוליטית, שביתת הזדהות", אומר ל'דבר'  עו"ד רועי גוטמן, שותף ומנהל מחלקת דיני עבודה במשרד איתן מהולל שדות.

שביתה לא חוקית, אבל גם הפיטורים בעיתיים

זו שביתה חוקית?
"אין פה שביתה כפי שהיא מוגדרת בדיני עבודה, כי אין פה ארגון עובדים מסודר שמכריז על סכסוך עבודה ולאחריו שביתה כדין. אנחנו לא בסיטואציה של שביתה לגיטימית בדיני עבודה. שביתה פוליטית אין בה ההגנות החוקיות בקיימות במקרה של שביתה של ארגון עובדים והיא לא נופלת תחת הגדרת הדין לשביתה, שמטרתה תמיד בענייני יחסי עבודה".

"אם לוקחים את שביתת הנכים כדוגמא, יש פה עניין דומה. גם עובד נכה שביקש לשבות כאות הזדהות עם מאבק הנכים, או כדי להשיג מטרות שלא קשורות ליחסי עבודה אלא למאבק הנכים, הוא עלול היה למצוא את עצמו בהליך משמעתי מול המעסיק שלו, אבל גם פה, צעד של פיטורים וגדיעת מקור ההכנסה הוא צעד מרחיק לכת".

זה לא לגיטימי לפטר עובד שמבקש לשבות באופן לא חוקי?
"ברשתות החברתיות ראיתי שיש מעסיקים שמאיימים על עובדים שאם הם לא יתייצבו במקום העבודה, הם יפוטרו. לעניות דעתי, הליך כזה של פיטורים הוא לא חוקי, לא כל שכן אם הוא נעשה ללא הליך שימוע וללא מתן הודעה מוקדמת".

עו"ד רועי גוטמן, שותף ומנהל מחלקת דיני עבודה, משרד איתן מהולל שדות (צילום: סטודיו עדי גלעד)

"לומר שהיעדרות חד פעמית, לגיטימית או לא, תגרור גדיעה של מקור הפרנסה באבחת יד אחת, זה בעיניי לא פרופורציונאלי. בסולם הענישה המשמעתית הקיים, אני חושב שצעד של פיטורים הוא לא הצעד הנכון במקרה הזה. כשהעניין יגיע לפתחו של בית הדין לעבודה, אני לא חושב שבית הדין ייתן יד להליך פיטורים מהסוג הזה".

"צריך להבין את הרגישות בימים האלה. אבל בכל זאת, אנחנו עוסקים בדיני עבודה ולא ברגשות. ככה שצריך לשים את הדברים בפרופורציה. למעסיק יש חובות כלפי העובד, וככה לפטר את העובד באופן חד צדדי זה לדעתי לא ראוי ולא חוקי, וזו גם לא התפטרות  או זניחת מקום עבודה. מדובר ביום אחד. זה לא מקרה בו עובד אומר שהוא לא רוצה להגיע יותר למקום עבודה, ומדובר במקרה נקודתי".

אז העובד יכול פשוט לא להגיע, ולמרות שהשביתה לא לגיטימית, לא יקרה כלום?
"מצד שני, גם העובד צריך להבין שקודם כל, בוודאי שהוא לא יקבל שכר בגין אותו היום, ושהוא לא זכאי להגנות להן זכאי עובד שנמצא בשביתה לגיטימית. דבר שני, בהחלט יכולים להינקט נגדו צעדים משמעתיים. במקומות עבודה מאוגדים ומאורגנים או במקומות עבודה בענף בו יש איזשהו תקנון משמעת, אפשר למצוא סנקציות משמעתיות פחותות יותר, קלות יותר, עד אפילו להשהיה ממקום העבודה. אבל מפה ועד פיטורים המרחק רב".

לא אסור לפטר, אבל גם לא בהכרח מותר לפטר

גם עו"ד אלעד מורג, בעל משרד אלעד מורג עורכי דין, העוסק בדיני ויחסי עבודה ומייצג ארגוני וועדי עובדים, כבר נתקל היום בשאלות רבות של עמיתים ולקוחות בנושא וגם הוא מסכים שמדובר בצעד קיצוני. "קודם כל, יש לדייק את המונחים המשפטיים. השביתה, כשלעצמה, היא לגיטימית. יש לכל אדם במדינת ישראל את זכות המחאה. אולם, לשביתה כזו אין תוקף מבחינת דיני העבודה".

מה זה אומר?
"שביתה פוליטית הוא מונח שנקבע בבית המשפט העליון כמעט 40 שנה, בפסק דין שעסק בשני מורים שלא הגיעו לעבודה במחאה על החלת החוק הישראלי ברמת הגולן. אז נשאלה השאלה אם מחאה מהסוג הזה היא משהו שבית הדין צריך לתת לו תוקף, ולקבוע שחלות עליו ההגנות שהחוק נותן למי שמשתתף בשביתה. בית המשפט העליון קבע שלא".

צילומי מסך מוואטסאפ

"בהמשך, בשנות ה-90 בפסק דין בעניין בזק, בית הדין לעבודה ממש סיווג בין סוגי השביתות, וקבע כי שביתה כלכלית ושביתה מעין-פוליטיות הן לגיטימיות ביחסי עבודה ומזכות את השובת בהגנות, ולעומתן שביתה פוליטית לא מוכרת.

"מה שזה אומר, זה ששביתה מסוג זה לא מזכה את העובד בהגנות, זה לא אומר שהיא אסורה או לא חוקית. מה שכן, היא מהווה הפרה של הסכם העבודה, בניגוד לשביתות אחרות. בנוסף, היחיד שיש בסמכותו להכריז שביתה בהתאם לתנאים, להסכמים ולחוקים, הוא ארגון עובדים. הארגון שיזם את השביתה הזו הוא לא ארגון עובדים".

עו"ד אלעד מורג (צילום: תמי בר שי)

"לכן, מלבד היישום בפועל של השביתה והעובדה שיש אנשים שלא עובדים, השביתה הזו לא מקיימת אף אחד מהכללים האלה, ולכן זו לא שביתה שמוכרת בדין, ולא מזכה בהגנות שדיני העבודה נותנים בשביתה".

אז זה אומר שמותר לפטר אדם שמשתתף בשביתה כזו?
"כשאדם שובת בשביתה שהיא לגיטימית מבחינת דיני העבודה, יש לו הגנות שחלות עליו, כשהמרכזית שבהן היא שאסור לפטר אותו. כשמדובר בשביתה מהסוג הזה, אין איסור לפטר".

"התשובה המדויקת היא שלא אסור לפטר, אבל לא נובע מזה עדיין שבהכרח מותר לפטר. ואני אסביר. בדיני עבודה, יש עוד כלים לבחון פיטורים. למשל, אם יש לי עובדת והיא בהריון, אסור לי לפטר אותה. פשוט אסור. זה לא שאלה של נסיבות. אבל אם היא לא בהריון, זה לא אומר שמותר לי לפטר אותה, אלא שצריך לבחון את נסיבות הפיטורים ולהבין אם הפיטורים היו מוצדקים. גם פה, יכול להיות שצריך לבחון נסיבתית כל מקרה לגופו, אבל לפטר, על פני הדברים, נראה כאקט מאוד קיצוני".

למה אתה חושב שפיטורים במקרה זה אקט קיצוני?
"בעניין הזה, שביתה של יום אחד, יכול להיות שכשהנושא יגיע לבית הדין, יימצא שהם לא מוצדקים, או שהם לא מידתיים, או שהם לא בתום לב, או שהם נגועים באפליה, כי יכול להיות שהיו עובדים יהודים שנעדרו בגלל דברים אחרים והמעסיק לא עשה מזה עניין".

"באופן כללי, זה מאוד מסבך את החיים של מעסיק שרוצה לפטר, וכדאי לו להימנע מזה. יש דברים שעדיין מותר לו לעשות. מותר לו לא לשלם שכר עבור אותו יום כמובן. יכול להיות שהעובד לא יכול לקבל יום חופשה, כי אין תיאום מראש עם המעסיק".

"בכל מקרה, אי אפשר לפטר בוואטסאפ, אלה בוודאי פיטורים שהם לא כדין. מעסיק שרוצה לפטר עובד יכול לעשות זאת רק אחרי שנערך שימוע וניתנה הודעה מוקדמת כחוק. מצד שני, החובה לנהוג במידתיות מוטלת על שני הצדדים".

מה זה אומר שהמידתיות מוטלת על שני הצדדים?
"אם למשל, היו אומרים 'שביתה ללא הגבלת זמן', אם היו מפטרים בגלל זה עובדים, יכול להיות שזה היה עובר. על יום אחד, יש לנו כלים אחרים. יכול מאוד להיות ואפשר להניח ששימוש בטענות כאלה ואחרות בבית הדין לעבודה יביא לביטול הפיטורים או לפיצוי. אגב. בהחלט אי אפשר לראות עזיבה מוגבלת של יום אחד כהתפטרות. אבל ראוי להגיד שעובד שמבקש לשבות שביתה שאינה מוכרת שם את עצמו בסיכון".

מה זה אומר לנהוג במידתיות מהצד של העובד?
"אם מישהו מחזיק את המנורה מעל ניתוח לב פתוח ואז אומר "אני שובת", זורק את המנורה והולך, זה כנראה לא מידתי. גם בשביתות שעושים ארגוני עובדים ישנה תמיד ועדת חריגים, שהתפקיד שלה הוא לבדוק שלא נגרם נזק שחורג ממה שסביר במסגרת שביתה".

במצב הפוך, בו בעל העסק הוא זה שמחליט לסגור בגלל השביתה המדוברת, הוא חייב משהו לעובד שלו שלא מעוניין לשבות?
"אם אני בעל עסק, אני יכול להוציא את העובד לחופשה אם יש מספיק התראה מראש. אם בהפתעה החלטתי אתמול ב-12 בלילה לסגור את העסק, אני צריך לשלם לעובד שכר, או לתת יום חופשה כחוק".

לסיכום, מה אתה מציע למעסיקים ולעובדים לעשות?
"אני מציע לכולם, מעסיקים ועובדים, לנשום עמוק. למצוא עובדים טובים זה קשה, וכל אחד עכשיו חווה את הסערות מהכיוונים והזוויות שלו, זה לא הזמן לקבל החלטות מהירות ואימפולסיביות שיביאו אחר כך לעימותים ולסערות מיותרות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על עבודה:
החל ב-1 ביולי יולדות שפוטרו בקורונה יישארו בלי הכנסה
מלצרית שהוטרדה והותקפה מינית ע"י בעל המסעדה תפוצה ב-300 אלף שקלים
תכנית ליברמן: כ-67% מהמובטלים יפסיקו לקבל דמי אבטלה, מחציתם הורים לילדים
תגובות