שר הכלכלה עמיר פרץ הצטרף אתמול (שלישי) לקריאת התעשיינים לאמץ את תקנות הפיצויים שהותקנו במבצע "צוק איתן" גם בסבב הנוכחי. למרות שהמערכה הצבאית משביתה עסקים באזור הדרום כבר יותר משבוע, עד כה לא פורסם מתווה לתמיכה בעסקים.

המתווה המדובר מרחיב למעשה את מתכונת הפיצויים מנזק ישיר גם לנזקים עקיפים, שלוקחים בחשבון גם את הירידה במחזור העסקי בעקבות הלחימה, והמשך ההוצאות השוטפות של העסקים בזמן שהפעילות מושבתת.

עמיר פרץ: ״בימים של חוסר ודאות ביטחונית, דרושה הוודאות הכלכלית ליותר ממיליון ישראלים שפרנסתם תפגע שוב באותה השנה, לאחר שכבר ספגו הפסדים במהלך משבר הקורונה. אנו במשרד הכלכלה ערוכים לביצוע ההחלטה שתתקבל בעניין – הן עבור השכירים והן עבור בעלי העסקים״.

שלושה מסלולים, יישום מהיר

עסקים שנפגעים פיזית מירי רקטות מפוצים במסגרת קרן הפיצויים של מס רכוש, אבל לעסקים המושבתים בגלל המצב אין מנגנון פיצוי קבוע. למעסיקים אסור לפטר עובדים שלא מגיעים לעבודה בגלל המצב הביטחוני, אבל הם לא מקבלים פיצוי על המשכורות אותם הם נדרשים לשלם. בנוסף נדרשים העסקים להמשיך לשלם הוצאות קבועות, כמו שכירות וארנונה, וסופגים את ההפסדים הנובעים מעצירת הפעילות, ביטול עסקאות וכו'.

במהלך צוק איתן הותקנו תקנות בהוראת שעה, שהרחיבו את מתווה הפיצויים הרגיל שנעשה באמצעות קרן מס רכוש. ההרחבה נועדה לתת מענה לפגיעה הרחבה במיוחד של הלחימה, אבל מדובר היה בתקנות זמניות, שתוקפן פג עם סיום המבצע. התקנות הרחיבו את הגדרות הפגיעה שמזכה מעסיקים בפיצויים מפגיעות ישירות בלבד, למגוון של פגיעות עקיפות.

במסגרת התקנות נקבעו שלושה מסלולים שונים, ביניהם יכולים מעסיקים לבחור . בראשון, המדינה מפצה את המעסיקים על הוצאות שכר העובדים במהלך תקופת הלחימה – חודש וחצי נכון למבצע צוק איתן. במסלול השני בתי עסק יכולים לבקש פיצוים במידה ומחזור העסקים שלהם נפגע כתוצאה מהלחימה, בדומה למענק הוצאות קבועות. במסלול השלישי בית העסק יכול לתבוע פיצויים על הוצאות שוטפות במהלך תקופת השבתת הפעילות, כמו חשבונות ארנונה ושכר דירה, בזמן שהפעילות העסקית מושבתת.

הפיצויים ניתנו אז למעסיקים בטווח של עד ל-40 ק"מ מרצועת עזה- טווח גדול יחסית שמגיע כמעט עד לגוש דן. מדובר בתקדים משמעותי אליו התייחסו התעשיינים גם בזמן משבר הקורונה, בטענה כי הממשלה אינה עושה מספיק כדי לפצות עסקים שנפגעו מהסגרים. אחד היתרונות הגדולים של המודל הייתה הפעלתו המהירה והיעילה, שכלפי המעסיקים

בהקשר זה יש לציין בדו"ח השנתי האחרון קרא בנק ישראל להקים מנגנון קבוע לסיוע לעסקים בזמן חירום, זאת בעקבות הקושי בהקמת מנגנונים "מאפס" בזמן נגיף הקורונה.

במשרד האוצר לא השיבו לשאלה האם יוקם מנגנון פיצוי השנה.