בתי החולים בעזה התמלאו בהרוגים ובפצועים בעקבות חידוש הלחימה עם ישראל, בפעם הרביעית בעשור האחרון. תרופות חיוניות רבות אוזלות במהירות, וגם הדלק, שמספק חשמל. שני בכירים במערכת הבריאות, בהם מספר 2 בצוות ניהול המאבק בקורונה, נהרגו בעת הפגזה על בתיהם. בזמן שעזה החלה להתאושש מהגל השני של מגפת הקורונה, המעבדה היחידה שפעלה בה לצורך בדיקות נפגעה בהתקפה אווירית ונסגרה. גורמי בריאות ברצועה חוששים מהתפרצויות נוספות בקרב עשרות אלפי התושבים שנעקרו מבתיהם ומצטופפים במקלטים מאולתרים.

1,400 תושבים מצאו מחסה בבית ספר אחד שמנוהל על ידי האו"ם. נוואל אל-דנאף וחמשת ילדיה נדחסו בכיתה אחת יחד עם חמש משפחות נוספות. שמיכות תלויות על חוטים משמשות כמחיצות בין חללי שינה. "בית הספר מוגן מפני המלחמה, אבל כשמדובר בקורונה, עם חמש משפחות בחדר, כולם מדביקים זה את זה", אומרת אל-דנאף. היא נמלטה כמה ימים קודם מהפגזת טנקים ישראלית על העיירה בית-לאהיא שבצפון עזה.

שמיכות וכביסה משתלשלים ממעקות המרפסת של בית הספר, בעת שהנשים מביטות למטה, לחצר שבה הילדים משחקים והגברים יושבים ומשוחחים. איש לא חובש מסכה או יכול להקפיד על ריחוק חברתי ברובעים הצפופים. תשתית הבריאות של רצועת עזה כבר קרסה לפני המלחמה הזו, לדברי עדנן אבו-חסנה, דובר אונר"א. 75% מתושבי הרצועה הם פליטים, וסוכנות האו"ם מספקת להם סיוע חיוני. "זה מפחיד," הוא אומר. האזור נפגע בשלוש מלחמות קודמות בין ישראל לחמאס, השולט בעזה.

ההפצצות הנרחבות של צה״ל גורמות נזק משמעותי לתשתיות בעזה. בתי חולים ומרפאות נפגעו או נהרסו במהלך כל סבבי הלחימה, ואנשי רפואה נהרגו. אחרי כל סבב, הרשויות נאלצות לשקם את התשתיות בתהליך איטי, עקב המצור על עזה, שהוטל על ידי ישראל ומצרים מאז עליית חמאס לשלטון ב-2007.

ילדים פלסטינים תופסים מחסה בבית ספר של האו"ם. "שכבה על גבי שכבה של משברים" (Photo/Khalil Hamra)

בעיה נוספת מכבידה על המערכת. כבר שנתיים מתקיימות הפגנות של פלסטינים מדי יום שישי נגד המצור, על הגבול עם ישראל. הן הביאו לזרם מתמיד של נפגעים מאש ישראלית: יותר מ-35 אלף פצועים, רבים מהם יישארו עם מוגבלות לכל החיים. כמאה עדיין ממתינים לניתוחי שחזור וקטיעת גפיים. כעת מתקני הרפואה מתאמצים לטפל הן בנפגעי המלחמה, הן בצורכי היומיום של 2 מיליון תושבי עזה. "זאת שכבה על גבי שכבה של משברים. אף פעם אין באמת מספיק זמן לשיקום בין משבר למשבר", אומר מתיאס שמאלה, מנהל אונר"א בעזה. "מערכת הבריאות נחלשה בהדרגה באופן די משמעותי. לא הייתי אומר שהיא גמורה לחלוטין, אבל היא בדרך".

גורמי בריאות בעזה אומרים שלפחות 227 פלסטינים, בהם 64 ילדים, נהרגו בתקיפות אוויריות. למעלה מ-1,600 נפצעו. יותר מ-56 אלף עזתים עזבו את בתיהם בעקבות ההפצצות ונמלטו ל-59 בתי ספר של אונר"א. סוכנות האו"ם מספקת להם מים וציוד היגיינה בסיסי, כולל מסכות. מספר לא ידוע של תושבים מצאו מקלט אצל קרובי משפחה. אונר"א הפיקה לקחים מהמלחמה הקודמת ב-2014, כש-292 אלף עקורים נדחסו בבתי הספר שלה ובמקלטים אחרים לאורך 50 ימי הלחימה. גורמים רשמיים אמרו שמאז הסוכנות התקינה מקלחונים, חדרי אמבטיה נוספים ויכולת אספקת מים וחשמל נוספת בכמה מבתי הספר, למקרה ששוב יהיה עליהם להפוך למקלטים.

עד כה, הלחימה הנוכחית לא הרסה באופן ישיר מתקנים רפואיים כמו ב-2014. אז, בתי חולים ומרפאות, כמו גם בתי ספר של האו"ם ששיכנו את העקורים, ספגו פגיעות ישירות. עם זאת, ההפצצות הנוכחיות הסבו נזק ל-18 בתי חולים ומרפאות לפחות, כך לדברי ארגון הבריאות העולמי. כמעט מחצית מהתרופות החיוניות נגמרו. שמאלה אומר שלפחות שלושה מרכזי בריאות שוטחו, בהם מרכז טראומה וכוויות, שמנוהל על ידי רופאים ללא גבולות.

בין האתרים שנפגעו הייתה גם המרפאה המרכזית, המקום היחיד בעזה שבו ניתן לפענח בדיקות קורונה, לדברי ד"ר מג'די דהיר, ראש מחלקת רפואה מונעת במשרד הבריאות הפלסטיני. כתוצאה מכך הופסקו הבדיקות. "זאת פצצה מתקתקת כיוון שאנשים לא נבדקים, ומי שנדבק לא יידע מזה", אומר דהיר. נכון ליום שני, כאשר המרפאה נפגעה, נרשמו בעזה יותר מ-105 אלף נדבקים בקורונה, מהם כ-80 חולים קשים, ו-986 מתו מהנגיף.

סאשה בוטסמה, בכיר בארגון הבריאות העולמי בעזה, אומר שקצב חלוקת החיסונים בעזה, שהיה איטי מלכתחילה, נעצר. פחות מ-39 אלף איש, 2% מתושבי עזה, קיבלו חיסונים. יש מספיק מנות ל-15 אלף מתחסנים בלבד, ותוקפן יפוג בחודש יוני. לכן עולה החשש שעד שיחלקו אותן, הן כבר לא יהיו ניתנות לשימוש.

"במלחמה יש אחריות להגן על מוסדות ועובדי רפואה", אומר שמלה. לדבריו, טכנאי מעבדה בכיר שעבד במרפאה הראשית של אונר"א נפצע קשה השבוע בתקיפה אווירית, כשמיהר הביתה לעזור לאשתו להתפנות. הוא בטיפול נמרץ עם נזק מוחי קשה. "המחיר שהאוכלוסייה האזרחית משלמת הוא בלתי נסבל ובלתי מקובל, ועובדי שירותי הבריאות הם חלק מזה", הוא אומר. "הצוות שלנו מפחד בדיוק כמו שאר האוכלוסייה. הוא ממש חושש ללכת לעבודה אחרי לילות של הפצצות כבדות".

רק כמחצית ממרכזי הטיפול הנמרץ הממשלתיים פועלים. 16 מתוך 22 מרכזי הבריאות של אונר"א פעלו נכון לאתמול. על פי אונר"א, רוב עזה נשענת על מרכזי האו"ם. כל 13 בתי החולים הממשלתיים פועלים, אם כי לחלקם נגרם נזק, ונכון ליום שני עבדו 16 בתי חולים פרטיים ושל ארגונים בלתי ממשלתיים. אבל כולם זקוקים בדחיפות לציוד רפואי לשעת חירום. ארגון הבריאות העולמי ממתין לקבל כ-40 תרופות חיוניות וציוד רפואי, בהם חומרי הרדמה, אנטיביוטיקה, תפרים ושקיות דם.

הגבול בין עזה לישראל נסגר במהלך הלחימה. מנכ"לית יוניצ"ף, הנרייטה פור, הצהירה שגם דלק נדרש בדחיפות. תפוקת החשמל בעזה צנחה בכ-60% ובתי החולים נאלצים להסתמך על גנרטורים שצורכים כמות רבה של דלק. במהלך פתיחה קצרה אחת של הגבול, הצליחה אונר"א להכניס חמש משאיות דלק, שהספיקו להפעיל את מתקניה למשך כמה שבועות. אבל על פי הדיווחים, משאיות אחרות של מזון ותרופות לא יכלו להיכנס בשל הפגזה מתמשכת. לפני יומיים שלחה מצרים שיירת אספקה ​​שכללה ציוד רפואי ודלק, אבל הדלק צפוי להיגמר כבר היום. אם הגבול יישאר סגור, האספקה ​​תיגמר ו"נצטרך לפתוח מסדרונות הומניטריים כדי להכניס דברים", אמר שמלה.