דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מבצע שומר החומות

"ההישרדות של חמאס היא הניצחון שלו"

ד"ר עידו זלקוביץ', מומחה למזרח התיכון חושש מפגיעה בהרתעה הישראלית | ד"ר קובי מיכאל מצביע על הטעויות בהתנהלות במזרח ירושלים, ועל נקודות החוסן שגילתה החברה הישראלית

תומכי חמאס בעזה חוגגים את הפסקת האש (צילום: AP Photo/Adel Hana)
תומכי חמאס בעזה חוגגים את הפסקת האש (צילום: AP Photo/Adel Hana)
שי ניר

"המערכה מול חמאס לא יכולה להיות מוכרעת בלי מיטוט שלטונו, כי מבחינתו, שרידותו היא שמהווה עבורו את תמונת הניצחון", אומר ל'דבר' ד"ר עידו זלקוביץ', חוקר המזרח התיכון, למחרת הפסקת האש במבצע שומר החומות.

כשכל אחד מהצדדים הלוחמים מציג את 'תמונת הניצחון' שלו, זלקוביץ' מדגיש שאת ההישגים הצבאיים המרשימים של ישראל במבצע נדרש לתרגם למהלך מדיני, ומודאג מפגיעה בהרתעה הישראלית בעקבות הלחימה. ד"ר קובי מיכאל, מומחה לביטחון לאומי, מדגיש שלמרות צעדים מוטעים של ההנהגה הישראלית והעימותים הקשים בין אזרחים יהודים לערבים, החברה הישראלית הוכיחה חוסן ואפשרה לכוחות המתונים להרגיע את המצב.

"מערכה צבאית צריכה להיות מלווה באסטרטגיה רחבה גם בהיבטים המדיניים"

"סיימנו עוד מערכה שיצאנו אליה לא במטרה להכריע ולהשמיד את החמאס, אלא במטרה לפגוע קשה ביכולות הצבאיות ולהשתקם בשלב מאוחר יותר", אומר זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל, ועמית מחקר במרכז עזרי באוניברסיטת חיפה ובמכון מתווים. "זה היה מבצע שמהותו גביית מחיר, והבנה שההתמודדות כאן היא לא רק מול החמאס, אלא יש לה השלכות ומשמעויות מול הסביבה הקרובה והרחוקה יותר (חיזבאללה בלבנון וסוריה ואיראן, ש.נ.). למרות שלחמאס היו הישגים יותר משמעותיים בימים הראשונים, הם הלכו ונשחקו ככל שהמערכה נמשכה. אבל את תוצאות המערכה, ההישגים והיעדים שנראה שישראל לא הצליחה להשיג, יהיה נכון לשפוט בפרספקטיבה ארוכה יותר של זמן".

לדברי זלקוביץ', גם אם החמאס נפגע קשות, המשך שלטונו ברצועת עזה מהווה ניצחון עבורו. "כשאתה מתמודד מול ארגון שזו מטרתו, השרידה, קשה מאוד לנצח אותו. כל עוד חמאס ניצב על רגליו האחוריות, שולט ברצועת עזה, גם אם הוא חבול ופגוע צבאית, הוא לא מסוגל לתת את אותו שקט שנדרש לישראל."

ד"ר עידו זלקוביץ'. "עד שישראל לא תבחר למוטט את שלטון החמאס, ולאפשר לאלטרנטיבה אחרת לצמוח במקומו, לא נראה פתרון לבעיה הזו" (התמונה באדיבות המצולם).
ד"ר עידו זלקוביץ'. "עד שישראל לא תבחר למוטט את שלטון החמאס, ולאפשר לאלטרנטיבה אחרת לצמוח במקומו, לא נראה פתרון לבעיה הזו" (התמונה באדיבות המצולם).

זלקוביץ' מבקר בחריפות את הדרג המדיני, שלדבריו לא יצר חלופה מדינית לשלטון חמאס. "צה"ל יכול לנצח ולהכריע את המלחמה בכל רגע נתון. אבל כל עוד הדרג המדיני משחק לידיו של חמאס, ומשחק במטרה להשיג תמונת ניצחון במקום ניצחון, יהיה קשה להשיג ניצחון אמיתי. מערכה צבאית צריכה להיות מלווה באסטרטגיה רחבה גם בהיבטים המדיניים. עד שישראל לא תבחר למוטט את שלטון החמאס, ולאפשר לאלטרנטיבה אחרת לצמוח במקומו, לא נראה פתרון לבעיה הזו".

"במגרש הפוליטי, התודעה והסמליות הן אלו שמנצחות"

מעבר לכך שחמאס שרד את הלחימה, זלקוביץ' מצביע על הישגים סמליים שיכולים להתפרש בציבור הפלסטיני כניצחון לארגון. "תמונות ההרס שעוד מעט יתחילו לצאת מרצועת עזה לא יצליחו להאפיל על תחושות הגאווה והניצחון שיש ברצועה ובקרב תומכי ציר ההתנגדות. במגרש הפוליטי, התודעה והסמליות הן אלו שמנצחות".

זלקוביץ' מזהיר מפגיעה בהרתעה הישראלית בעקבות המבצע. "חמאס הציג תמונה שבה לא רק שלא נפגעת יכולתה לשגר כמות מאסיבית של רקטות לישראל, אלא היא גם מצליחה להבעיר חזית פנימית בתוך מדינת ישראל, ובמידה חלקית מעבירה גם את אש ההתקוממות אל הגדה. התחושה עכשיו בעולם הערבי, ומרגישים את זה היטב ברשתות החברתיות, היא לא רק שישראל נכנעה, אלא שחמאס הצליח לשים אותה במקום שבו היא עמדה בסכנה קיומית של ממש בעיקר בשל אותה חזית פנימית. הרושם שנוצר הוא שישראל מחפשת למגן את עצמה ומתכנסת מאחורי חומות מגן, בשל העובדה שהיא חוששת להפעיל את כוחה הצבאי בעימותים מול ארגונים כמו החמאס, שפועלים בתוך מרחב אזרחי. ההססנות הישראלית הזו מתפרשת כחולשה".

"ההרתעה של ישראל נחלשה, והסיכוי לשלום עלול להיפגע"

הסכנה עליה מצביע זלקוביץ' מהיחלשות ההרתעה הישראלית הוא פגיעה בסיכויים לשלום. "אחת הסיבות שמדינות עושות שלום נובעת מתוך ההכרה בעוצמה הצבאית של הצד השני. לכן הנושא של חיזוק ההרתעה והעצמתה מאוד חשוב, לאו דווקא אך ורק לייצר שקט מול החמאס לעוד ארבע שנים עד הסבב הבא, אלא כדי להדק בריתות עם השותפות של ישראל לקואליציית השלום, בין אם מדברים על מדינות המפרץ, או שותפות קרובות יותר כמו ירדן ומצרים".

השפעה נוספת של המבצע הוא התחזקות חמאס בציבור הפלסטיני, כולל בשטחי הגדה, על חשבון אבו מאזן והנהגת הרשות הפלסטינית. "החמאס יוצא מהמערכה כשבעיני הפלסטינים הוא כבר אינו ארגון טרור עזתי השולט רק על עזה, אלא הפך בעיניהם למי שמניף את 'חרב ירושלים', כשם המבצע, ומגן על המקומות הקדושים ועל תושבי מזרח העיר."

"אין ספק שההצלחות האלה מעמידות את הרשות הפלסטינית בבעיה מאוד רצינית, כאשר נוצרה התחושה שאבו מאזן איננו רלוונטי יותר. הפתח מפוצל, ללא מנהיגות, חסר הישגים פוליטיים ואינו יכול לעמוד מול ההתלהבות שחמאס מעוררת בדור הצעיר. המנהיגות מדור המשא ומתן מדיני, או שלפחות היתה מעוניינת לעורר אחד שכזה, הפכה את הפתח ואסטרטגיית ההידברות לכמעט ולא רלוונטית."

לצד זאת, הפגיעות שספגה חמאס מציבות לה אתגר בקרב הציבור העזתי. "כאשר האמוציות ישקעו, החמאס תהיה עסוקה באומדן הנזקים שהמערכה הזו הביאה לנכסיה ברצועת עזה", אומר זלקוביץ', "גם הציבור העזתי עוד יאמר את דברו אחרי שיבין את גודל הרס התשתיות האזרחיות שנפגעו, כתוצאה מהעובדה שבמשך העשור האחרון חמאס לקחה אותו בשבי, והשתמשה במרחב הציבורי של עזה כמרחב המגן של נכסיה הצבאיים. למרות שכרגע יש התלהבות בצד של חמאס ומבחינתה היא הצליחה להציג תמונה שבה היא מאתגרת את ישראל צבאית, מגיעה להישגים פוליטיים משמעותיים מול הרשות הפלסטינית והופכת את עצמה ל'מגינת ירושלים', כשאבק המלחמה יתפזר חמאס צריכה לספק תשובות לעזתים, וכדאי שחמאס תסתכל על עזה במקום לדבר על ירושלים".

"האוכלוסייה בגדה לא מוכנה לתרגם את האהדה לחמאס למעשה פוליטי"

ד"ר קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ועורך כתב העת "עדכן אסטרטגי", מדגיש שבניגוד לתדמית, ההישגים הריאליים של חמאס בסבב הנוכחי מוגבלים. "למרות שהחמאס ומוחמד דף הפכו להיות גיבורים לאומיים פלסטינים, גם ביהודה ושומרון וגם בחלק מהגורמים הרדיקלים בקרב הציבור הערבי בישראל, כאשר הם נדרשו לתרגם את האהדה הזו למעשה פוליטי, אתה רואה שהתרגום הוא די מוגבל. ב'יום הזעם' הם הצליחו לגייס 4,000-5,000 איש שיצאו לרחובות בגדה. לא הייתי קורא לזה הישג דרמטי, זה מלמד שהמאמץ לגייס בפועל את הגדה המערבית נכשל. האוכלוסייה בגדה לא מוכנה לתרגם את האהדה לחמאס למעשה פוליטי ולהגיע להתכתשות עם צה"ל ולחרוך את הרחובות."

"חמאס גם לא הביאו את הלבנונים להפגין בהמוניהם, לא הצליחו להכניס את החיזבאללה לתוך ישראל, וגם את הירדנים הם לא הצליחו להביא לגדרות ולגבול. היו אירועים פה ושם, ושיגורים של רקטות של ארגונים פלסטינים או תשתיות חמאס בדרום לבנון, אבל בצורה קטנה ומוכלת".

לדברי מיכאל, "צריך לזכור שהם קמים לבוקר של חשבון נפש. הם לא יעשו אותו לעולם באופן ציבורי כי זו לא חברה דמוקרטית, אבל בתוך תוכם הם עושים אותו, ומבינים את ההרס שניחת על ראשם ועל ראש אוכלוסייתם ברצועת עזה. גם כל הגורמים מסביב רואים היטב שנשללו מהם יכולות שטרחו עליהם הרבה זמן. נראה לי שהם לא קמים לבוקר מאוד מחויך".

"ההתנהלות הישראלית במזרח ירושלים היא טעות אחת גדולה"

במבט על פעילות ההנהגה הישראלית, מיכאל סבור שנדרש חשבון נפש בהנהגה הישראלית ביחס למדיניות, או היעדר המדיניות, שיצרו את התנאים להסלמה. "שום דבר לא מצדיק התנהגות אלימה, רצחנית וברברית של ערבים מבית וחמאס מבחוץ", הוא מדגיש, "אבל עדיין היה צריך לפעול אחרת".

קובי מיכאל. "נוצרו מפגני סולידריות של יהודים וערבים שמבינים שאף אחד לא נעלם ולא ייעלם מפה" (צילום: חן גלילי / INSS)
קובי מיכאל. "נוצרו מפגני סולידריות של יהודים וערבים שמבינים שאף אחד לא נעלם ולא ייעלם מפה" (צילום: חן גלילי / INSS)

מוקד הביקורת של מיכאל הוא ההתנהלות הישראלית במזרח ירושלים, אותה הוא מגדיר כ"טעות אחת גדולה": "נתנו לקיצוניות לצמוח ולהתפתח שם במשך שנים, לא דיכאנו ביד הרבה יותר קשה את הגורמים הפרובוקטורים מהצד היהודי, ולא מצאנו פתרון יצירתי ונכון לסיפור של שייח ג'ראח, שבה המשטרה נהגה באופן שלומיאלי בשורה של אירועים והתרחשויות שהאיצו את ההסלמה. בנוסף, נראה שהשר לביטחון פנים מונה ומופעל משיקולים פוליטיים יותר מאשר שיקולים מקצועיים."

"הצלקות מהעימותים בין ערבים ליהודים יישארו עוד זמן, אבל התגברנו"

לצד הביקורת, מיכאל מדגיש שעל אף העימותים הקשים בין יהודים לערבים, החברה הישראלית הפגינה חוסן. "עם הציבור הערבי בישראל, היו לנו שלושה, ארבעה ימים קשים. יש לנו צלקות, והצלקות הללו יוותרו איתנו לאורך זמן בכל מה שקשור למרקם של יחסי יהודים-ערבים, אבל בסופו של יום התגברנו על העניין הזה. כתגובה אזרחית גם התגלתה מנהיגות ערבית אחראית. נוצרו מפגני סולידריות של יהודים וערבים שמבינים שאף אחד לא נעלם ולא ייעלם מפה, לא היהודים ולא הערבים, ורוצים להמשיך לחיות טוב אחד עם השני."

לדברי מיכאל, המשבר יצר גם הזדמנויות. "דבר נוסף שקרה כפועל יוצא, בין היתר בגלל הכניסה של השב"כ לתמונה כדי להתמודד עם איום פנימי בעל מימד לאומי, נוצרה גם הזדמנות לטפל בצורה יותר יסודית בכל מה שקשור לפשיעה, לאלימות, לנשק הלא חוקי במגזר הערבי".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!