כ-100 אלף בדואים, אזרחים ישראלים, חיים ב"פזורה" בשטחי הנגב. את מבצע "שומר החומות", כמו את המערכות הצבאיות הקודמות מול חמאס, הם עברו ללא מיגון בסיסי. ״בעשרת ימי הלחימה בחמאס נפלו לפחות 30 טילים בשטחי הפזורה הבדואית לעתים בסמיכות לבתים וצריפי מגורים", אומר אומר סלאמה אל אטראש ראש מועצת אל קסום בנגב. "ברוב הפעמים לא נשמעה אזעקה ולא נורו טילי כיפת ברזל ליירוט הטילים הללו. בנס לא היו נפגעים בגוף״.

לפי אפליקציית "צופר" היו כ-150 התרעות על טילים ביישובי הבדואים בנגב במהלך מבצע "שומר חומות". לדברי אלאטראש תושבי הפזורה הבדואית בנגב חיים בתחושה שהם וחייהם מופקרים וכי ברוב הפעמים הם אינם זוכים להגנת כיפת ברזל, מאחר שריכוזי האוכלוסייה בפזורה הבדואית מופיעים במפות של כיפת ברזל כ״שטחים פתוחים״ ולכן המערכת מתעלמת משיגורים אל עברם.

שרידי רקטה שנפלה באזור הפזורה הבדואית בנגב. אין בנמצא מקלטים או מיגוניות (צילום: אלבום פרטי)

הוא מספר כי לא אחת תושבים בפזורה מתעוררים בבהלה מקולות נפץ עזים אחרי שטילים נפלו בסמוך, אולם הם לא שמעו אזעקה כלשהי לפני הנפילות. בנוסף, אופי הבניה ביישובי הפזורה אינו מאפשר בניית ממ"ד, ואין בנמצא מקלטים או מיגוניות אליהם ניתן לרוץ בשעת הצורך.

ביולי 2014 הוגשה עתירה דחופה לבג"ץ נגד מפקד פיקוד העורף ואחרים, בדרישה לספק אמצעי מיגון מפני ירי טילים וירי נשק תלול מסלול לתושבי הכפרים הבדווים בנגב. במהלך הדיון הציגה המדינה את תכנית פיקוד העורף למיגון האוכלוסייה הבדואית, שכללה: הכשרות מקצועיות לגורמים ברשויות הבדוויות, תוכנית אימונים מתאימה בפיקוד העורף וברשות החירום הלאומית, שינוי ארגוני בגדוד הבדווי, הכנסת מערכת GIS המסייעת באיתור נפילות טילים לכפרים המוכרים, הקמה והכשרה של יחידות סיוע עצמי (סע"ר), שיפורים במערך ההתרעה והקמת מחסני חירום מרחביים על בסיס שקי חול ובשילוב עם גלילי בטון.

פגיעת רקטה באזור הפזורה הבדואית בנגב. תושבים מתעוררים בבהלה מקולות נפץ עזים אחרי שטילים נפלו בסמוך, אולם הם לא שמעו אזעקה כלשהי לפני הנפילות (צילום: אלבום פרטי)

פסק הדין ניתן במרץ 2017. השופטים הסתפקו בתכנית שהציג פיקוד העורף, הכוללת בין היתר הכשרות להעלאת המודעות וחלוקת פליירים, ושדרוג מערכת ההתראה. בית המשפט לא חייב את המדינה לנקוט צעדים אקטיביים להצבת מיגוניות בכפרים הבדווים, ודחה את טענות העותרים לגבי הפריסה הלא שוויונית של המיגוניות. בעקבות העתירה הוצבו מספר מיגוניות בכפרים המוכרים – אך לא בכפרים הלא מוכרים.

מבחינה חוקית, המדינה אינה מחויבת למגן מבני מגורים אלא רק לאכוף בניית מיגון על פי התקנות. חובת הבנייה מוטלת על הרשות המקומית ועל הקבלן המבצע. יישובי המגזר הבדואי בנגב מקבלים מענה ממחוז הדרום של פיקוד העורף בהתאם לאתגרי האיום וע"פ מגבלות החוק.

דובר צה"ל מסר בתגובה: "צה״ל מגן על כלל תושבי ואזרחי ישראל, ומשקיע את מיטב המאמצים על מנת להגן על יישובים ישראלים, בין היתר, באמצעות התרעה ותרגול מקדים.
סוללות כיפת ברזל מוצבות בהתאם להערכת מצב מתעדכנת ומשתנה בהתאם לאיומים, ולא ניתן לפרט על מיקומן המדויק מטעמי ביטחון מידע.

פיקוד העורף איננו הגוף האחראי למימון ולבניית מרחבים מוגנים אלא גוף המוסמך לייעוץ ולהנחיית הגופים הרלוונטיים בנושא.

יישובי המגזר הבדואי בנגב מקבלים מענה ממחוז הדרום של פיקוד העורף בהתאם לאתגרי האיום שניצב מולם ולפי מה שניתן לספק במגבלות החוק. על אף המגבלות, המחוז מפעיל יחידות קישור לרשויות השונות המפעילות כלים שונים".

אל אטראש, המכהן גם כיו״ר פורום הישובים הבדואים בנגבה מסכם: ״אנחנו מדברים על אוכלוסייה בת מאה אלף תושבים שאיש לא דואג להגן עליה. שמישהו יקח אחריות ויטפל בזה מול משרד הבטחון״.