ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, עסק במהלך ימי הלחימה האחרונים בהפעלת מערכי החירום בעירו, שחזרה לטווח האש: בפעם הראשונה בתולדותיה פגעו רקטות בבניינים בעיר, ומשפחות פונו מבתיהן. למרות הסכנה מטילי החמאס, הוא מודאג הרבה יותר מפגיעה בחוסן החברתי בישראל, החל מהאלימות הקשה בין יהודים לערבים, ועד להיחלשות המערכות הציבוריות שאחראיות לדאוג לאזרחים. "אם החברה שלנו תתפרק, זה יהיה איום אסטרטגי גדול יותר מהחמאס", הוא אומר ל'דבר', ומציג עקרונות לטיפול בפצעים החשופים של החברה הישראלית.
"הנושא החברתי ומערכת היחסים בין היהודים לערביי ישראל הוא נושא מודחק שלא רצינו לגעת בו, ועכשיו זה התפוצץ לנו בפנים", אומר קוניק. בפוסט שפרסם אתמול (שישי) מפרט קוניק עשרה מהלכים נדרשים, אותם הוא מכנה "תמונת הניצחון האמיתית". הם כוללים חיזוק הסולידריות והמפגש בין החברה היהודית לערבית, טיפול במיגון העורף מירי רקטות, ושיקום השירותים החברתיים שהורעבו במשך שנים.
לימודי ערבית חובה, שינוי מפת התעסוקה וחיזוק המשטרה
כדי לקרב בין יהודים לערבים, מציע קוניק להנהיג לימודי ערבית חובה בבתי הספר, כולל בחינת בגרות. "זו שערורייה שאנחנו מדינת שמוקפת מדינות ערב, וחלק משמעותי וגדול מהאוכלוסייה שלה ערבים, אבל הילדים היהודים לא יודעים מילה בערבית". בנוסף הוא קורא לממשלה הקרובה למנות שר ערבי לטיפול בחברה הערבית, וליצור מערך ברית ערים תאומות בין יישובים יהודיים ליישובים ערביים שיכלול פעילות חובה משותפות מובנות לילדים, כחלק ממערך השיעורים של משרד החינוך. "זו תמונת הניצחון האמיתית", אומר קוניק.
קוניק קורא גם לשינוי מפת התעסוקה, על ידי הכשרות מקצועיות ושיפור תנאי העבודה גם בענפים המבוססים על עבודת כפיים, בהם יהודים ממעטים לעבוד. "זו לא בושה לעבוד בעבודות כפיים, להיות חשמלאי, שוטר או אח בבית חולים. המדינה צריכה לעודד ולתת משכורות טובות עם אופק תעסוקתי שתגרום לאנשים לחוש שהם עובדים בעבודה מכובדת. אין לנו ברירה, אנחנו לא יכולים להיות רק חברה של מנהלים קפיטליסטים שרק עושים כסף, ונסמכים על מה שהם רואים כאוכלוסייה סוג ב' שתעשה בעבורם את העבודה".
צורך נוסף שמעלה קוניק הוא חיזוק השירותים החברתיים, בדגש על המשטרה, שהתקשתה לתת מענה לאירועים האלימים ברחבי הארץ. "צריך לגייס אלפי שוטרים ולחזק את המשמר האזרחי, שיהיה זמין יותר בשטח ויוכל לטפל בנושאים אזרחיים." לדבריו, המשבר חשף את הייבוש התקציבי לשירותים בסיסיים לאזרח, ביניהם גם מערכות הבריאות, הרווחה, החינוך, שדורשים השקעה משמעותית.
"לתת הלוואות ארוכות טווח ללא ריבית למיגון בתים"
סוגייה נוספת שקוניק דורש לתקן מידית היא מיגון מבנים מהתקפות טילים. ימי הלחימה היו תזכורת עגומה לכך להפקרות ולהזנחה של המדינה, שבחרה להעביר את האחריות למיגון אל המגזר העסקי, והותירה מיליוני אזרחים ללא גישה למרחב מוגן. "הפרויקטים של תמ"א ופינוי ובינוי לוקחים המון זמן לאישור ויישום, ופועלים בעיקר במרכז הארץ, היכן שהקרקע יקרה", אומר קוניק, "צריך להכריז על תכנית לאומית לחיזוק ממ"דים וחיזוק חדרי המדרגות, שיהפכו למרחב מוגן. המדינה צריכה לתת הלוואות ארוכות טווח ללא ריבית לבעלי בתים עבור בניית מיגון. אי אפשר לחכות לפתרונות אחרים".
קוניק מציע לתת לרשויות המקומיות להוביל את התכנית. "הייתי רוצה שהלוואות ותמריצים יהיו בסמכות העיריות", הוא אומר, "בהנהגת המדינה שכחו שהם צריכים להיות הרגולטור וקובעי המדיניות. בעוד אנשי הביצוע הם ראשי הרשויות. לצערי מנהיגים שהופכים להיות שרים שמים מקלות בגלגלים, ועושים הפרד ומשול בין הרשויות, במקום לתת לנו לנהל בפועל את היום-יום ואת נושאי הפנים".
"החברה הישראלית קיבלה כרטיס צהוב"
למרות הבעיות הקשות, קוניק מדגיש שהוא אופטימי. "יש אנשים מאוד טובים במדינה הזו, לצד קלקולים שנעשו לאורך הדרך ולא תוקנו. נדרשת פה מהפכה. החברה הישראלית קיבלה כרטיס צהוב, ואני רואה במשברים והמחדלים של התקופה האחרונה כקריאה אמיתית לחישוב מסלול מחדש."