הודעת שר הבריאות על הסרת הגבלות התו הירוק והתו הסגול לאור התחלואה הנמוכה בקורונה מעוררת מחלוקת בקרב רופאי בריאות הציבור. יו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור, פרופ' נדב דוידוביץ', אומר ל'דבר' שמדובר במהלך נכון, אך מדגיש שלנוכח התחלואה הגבוהה במדינות אחרות, חשוב לשמור אמצעי הגנה כמו הגבלות על כניסה מחו"ל ומערך קטיעת שרשראות הדבקה. לעומתו, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, מזהירה שהסרת ההגבלות כרגע עלולה לסכן את הישגי המאבק בקורונה, ולהשאיר את האנשים שפגיעים יותר למחלה מוגנים פחות.
פרופ' נדב דוידוביץ': "תומך במהלך, צריך לזכור שהקורונה לא חלפה מן העולם"
"הצעד הזה היה צעד שריחף באוויר בשבועות האחרונים", אומר ל'דבר' פרופ' דוידוביץ', שחבר בקבינט המומחים המייעץ לפרויקטור הקורונה. "בישראל ללא ספק המצב השתפר דרמטית, גם אחרי צעדי פתיחה מאוד משמעותיים שקרו במהלך החודש וחצי האחרונים, כולל פתיחת בתי הספר. אנחנו דנו בזה בקבינט המומחים לפני כחודש. המדיניות הייתה תמיד שכאשר מחליטים על צעדי פתיחה, מחכים מספר שבועות כדי לראות איך זה משפיע. בשבועות האחרונים לא ראינו התפרצויות משמעותיות. למרות אירועים המוניים כמו ההילולה בהר מירון, שדעתנו לא היתה נוחה ממנו בהקשר של ההתקהלות ההמונית, גם שם לא היתה התפרצות."
דוידוביץ' מוסיף ש"יש הגנה של החיסון שהיא הגנה לא ישירה, שמספקת הגנה גם לאנשים שלא התחסנו, כולל קבוצות הגיל המבוגרות שיש שם 90 עד 95 אחוז אנשים מוגנים, כולל מי שחלה. לכן, בסך הכל אני חושב שביטול ההגבלות הוא מהלך נכון".
עם זאת דוידוביץ' מבדיל בין ההגבלות בתוך ישראל, שבה התחלואה נמוכה, לבין הגבלות על כניסה ויציאה מחו"ל. "צריך לזכור שהקורונה לא חלפה מן העולם, בגלל הפערים האדירים בשיעורי ההתחסנות. יש לנו מדינות כמו הודו ומדינות אחרות שהקורונה מכה בהן ללא רחם, כולל בסביבה שלנו, למשל ברשות הפלסטינית, שלצערי עדיין לא הגיעה לשיעורי התחסנות גבוהים. בגלל זה בכל מה שקשור להגעה מחו"ל עדיין יש הגבלות, וטוב שכך".
בתחום ההגנה מווריאנטים מחו"ל דוידוביץ' מציין נקודות חולשה שדורשות שיפור: עיכוב במכרז למעבדות בדיקה בנתב"ג שעלול לפגוע בבידוק הנכנסים לישראל, והקושי המתמשך לאכוף בידודים של חוזרים מחו"ל. למרות חקיקת החוק שיאפשר את אכיפת הבידוד באמצעות אמצעים אלקטרוניים כמו צמיד או אפליקציה בטלפון הסלולרי, השימוש בהם לא יצא לפועל. "לא היה לזה קשב ניהולי", הוא אומר.
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית: "יש לנו הישג, בואו נשמר אותו"
"אני לא מבינה למה לוותר על התו הירוק", אומרת ל'דבר' פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, "עדיין יש לנו נגיף מסתובב, והדבר היחיד שמגן על אנשים מאירועים בהם יש פוטנציאל גבוה של הדבקת על זה החיסון, והגבלות התו ירוק. במצב שבו כל מי שנכנס לאולם הוא מחוסן, ההסתברות שמישהו מהם יעביר את הנגיף נמוכה יותר."
קלדרון-מרגלית מדגישה כי ההגנה מהחיסון אינה מלאה, ולא כל המחוסנים מוגנים באותה מידה. "ההגנה מהחיסון היא של 90-94 אחוז, ולא של 100 אחוז. ישנם אנשים שהסבירות שהם מוגנים מאוד היא נמוכה יותר, כמו אנשים שמדוכאת אצלם מערכת החיסון ומושתלי איברים, וככל הידוע לנו גם אנשים קשישים."
היא מדגישה כי עבור מי שפגיע יותר, התו הירוק היווה אמצעי הגנה. "אם אתה הולך היום לאירועים סגורים כמו הופעות, רוב האנשים שם לא עם מסכות. בהופעות עמידה גם אם מכניסים 75% מהתפוסה, אז ה-75% האלה נמצאים קרוב לבמה. גם בתי מלון, אולמות אירועים, שלא כולם שם עם מסכות בוודאות. באירועים כאלה יכולה להיות הדבקת-על (מקרים בו נשא של הנגיף מדביק אנשים רבים). התו הירוק מגן על האנשים האלה, ודואג שעד כמה שניתן, אנשים שבאים בכפיפה אחת בנסיבות שמורידים מסכות, יהיו מחוסנים, למעט ילדים, שגם הם נבדקים."
מה תגידי על הטענה שהמשך התו הירוק הוא זהירות יתר במצב שבו האיום נמוך יחסית?
"כדאי לזכור שבמאי שעבר נפתחה מערכת החינוך והיו מעט מאוד מקרים חדשים ביום, ומה שהחיש את התפרצות הנגיף אז היה פתיחת אולמות אירועים. אישרו מקומות סגורים בנסיבות שלא יכולים להיות עם מסכות, אירועים רב-דוריים, וביוני יולי היתה התפרצות. היום אנחנו מוגנים יותר בזכות החיסונים, אבל לא כולם מוגנים באותה מידה."
"בסך הכול ההגבלות של התו הירוק הן לא כאלה קשות, וחזרנו לנורמה. ועדיין יש נגיף. ברמה מאוד נמוכה אמנם, אבל יש נגיף באוכלוסייה. למה לנו לסכן את ההישג הגדול הזה? כשלוקחים את יתרונות הביטול והחסרונות שלו, אז החסרונות גוברים. אנחנו צריכים להיות תמיד במידת הזהירות המקסימלית בעניין הזה, כי אנחנו מאפשרים לכלכלה להתקיים מאפשרים לאנשים לחיות חיים טובים."
מתי היית ממליצה לבטל את ההגבלות?
"באפס מקרים היה אפשר לחשוב על לבטל את זה, בפרט שמסתכלים על מה קורה כרגע בהודו, מה קורה במזרח. יש לנו הישג, בואו נשמר אותו, מה רע? להבדיל מלפני תקופת החיסונים שאז אפס קורונה לא היה מעשי בישראל, והיום הגיוני לשאוף למצב של אפס מקרי קורונה."
הביטול יפגע בתמריץ להתחסן
גם לשאלה האם נדרש להשאיר בתוקף את הגבלות התו הירוק מכיוון שהן יוצרות תמריץ לחיסונים, שני המומחים מציגים תשובות שונות. "20 אחוז מהאוכלוסייה הצעירה לא התחסנו, וזה בהחלט תמריץ עבורם", אומרת קלדרון-מרגלית. מנגד אומר דוידוביץ' שהתמריץ להתחסן הוא "שיקול שנמצא אבל לא השיקול המרכזי" בהגבלות התו הירוק. לדבריו, "הגענו לקצה גבול היכולת בהתחסנות. מי שרצה להתחסן, היה לו מספיק זמן. בישראל יש גם ערך של ערבות הדדית, ואנשים שעדיין הולכים להתחסן כדי להגן על הסביבה ולפתוח את המשק".
בסוגיית התמריץ דוידוביץ' מוסיף כי "לתו ירוק יש גם היבטים בעייתיים מבחינה אתית. במצב שהיינו בו בינואר פברואר, זה כן היה מוצדק בשקלול הכללי. היום אנחנו כבר במצב אחר."
דודיוביץ' אומר כי ההגבלות של מדינות בחו"ל על כניסת מתחסנים יהיו תמריץ להתחסנות, על אף הביקורת כנגד מהלכים אלו. "אני לא תומך בדרכון ירוק וגם ארגון הבריאות העולמי, בגלל חוסר השוויון בין מדינות. לא לכולם יש הזדמנות להתחסן. אבל נראה שאלו דברים שכן קורים, וזה כנראה יהווה תמריץ".
"חייבים לחזק את שירותי בריאות הציבור"
דוידוביץ' וקלדרון מרגלית מדגישים את הצורך בחיזוק מערך קטיעת שרשראות ההדבקה. "שיעורי התחסנות נמוכים מאפשרים יצירת וריאנטים, ואז קטיעת שרשראות ההדבקה מקבלת מימד עוד יותר משמעותי", אומר דוידוביץ', "הנושא הזה עובר בהדרגה למשרד הבריאות באופן בלעדי ומפקדת אלון בפיקוד העורף הולכת ומצטמצמת, שזה חיובי. צריך לחזק את שירותי בריאות הציבור במובן של קטיעת שרשראות ההדבקה, עוד כח אדם לחקירות אפידמיולוגיות, אנשי מעבדה, ריצוף גנטי. דו"ח המבקר ממרץ 2020 הצביע על בעיות קשות במוכנות של ישראל להתפרצות מגפות. זה יחזק אותנו מול הקורונה, וגם באופן כללי."
דוידוביץ' מציין שנדרש חיזוק של כלל מערכת הבריאות. "חשוב שלא נשכח שמערכת הבריאות נכנסה מאוד מורעבת לתוך הקורונה, וזו תהיה טעות עכשיו לשכוח את הכל, ולצערי זה מה שנראה שקורה. השתתפתי בהפגנה נגד קיצוץ תקני הרופאים לפני שבועיים. יפה שמחאו כפיים לצוותים הרופאיים, אבל יש מחסור מאוד גדול בשירותי בריאות, בכח אדם, וגם בשירותי בריאות הציבור. אני לא רואה במו"מ הקואליציוני שמתנהל עכשיו שמישהו רץ להיות שר הבריאות."
נקודת תורפה נוספת שדורשת טיפול והיא הרשות הפלסטינית ושיעור ההתחסנות הנמוך בשטחיה. "יש עתירה לבג"ץ שעומד פתוחה והמדינה כל הזמן מבקשת דחיות, שבה אני חתום על חוות דעת שאומרת שזו גם חובתנו המוסרית וגם אינטרס של ישראל להגדיל את שיעור ההתחסנות ברשות הפלסטינית."
