המועצה האזורית עמק הירדן יוצאת נגד אישור מכרז רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לבניית צמודי קרקע ביישוב הקהילתי האון שלחופי הכנרת. "כל מה שמעניין את רמ"י זה כסף, והרבה ממנו" אומר ל'דבר'  עידן גרינבאום, ראש המועצה.

בימים אלו פרסמה רמ"י מכרז לשיווק 248 מגרשים לבניית צמודי קרקע ביישוב הקהילתי האון, שבעברו היה קיבוץ והופרט בעשור האחרון. השיווק נעשה דרך  מכרז לכל המרבה במחיר, לאחר סירובה של רמ"י לבקשת המועצה להוציא למכרז לעשרות יחידות דיור באופן מפוקח דרך המנהל להתיישבות.

ראש המועצה עמק הירדן עידן גרינבאום. "נאמר לנו ישירות –  החליטו לשווק הכל במכרז, תודה ושלום. כנראה שככה מתקבלות החלטות בישראל" (צילום: ארז ביטון/ויקימדיה)

"פעמיים קיבלו החלטה במנהל לשווק יחידות דיור דרך החטיבה להתיישבות ואז בא ינקי קוינט", אומר גרינבאום ל'דבר'. לטענתו קוינט, יו"ר רמ"י מאז דצמבר האחרון, קיבל את ההחלטה על שיווק הדירות באופן ישיר דרך מכרז ולא דרך החטיבה בהחלטה חד צדדית. המכרז אמור  לצאת לדרך כבר השבוע, כך פורסם ב'כלכליסט', אך ראש המועצה קורא לציבור שלא לקחת בו חלק.

"לפני חודש פונה אלי מנהל מחוז צפון של רמ"י, ביקשנו ממנו מספר יחידות דיור דרך החטיבה להתיישבות. בסוף היה דיון שלא קראו לנו אליו ולפני שבוע נאמר לנו ישירות –  החליטו לשווק הכל במכרז, תודה ושלום. כנראה שככה מתקבלות החלטות בישראל".

יישוב מסודר או וילות לסופ"ש

התקדימים הרבים לחגיגות הנדל"ן לחוף הכנרת מעלים חשש וכעס בקרב גרינבאום והתושבים הוותיקים ביישוב, ובאופן מובן. "ידענו שהולך להיות עימות ביננו, שרוצים לבנות יישוב מסודר,  לבין רמ"י שדוחף לשיווק לכל המרבה במחיר". במועצה מציינים שישנם מספר תקדימים לתמונת המצב ממנה הם חוששים.

ביישובים השונים מסביב לכנרת נבנו בעשור האחרון כמה מאות צמודי קרקע מפוארים המשמשים בתור וילות נופש לעשירי הארץ ונותרים נטושים רוב השנה. "לא מעט מהבתים שנמכרים היום במושבת כנרת במיליונים הופכים לוילות נופש" אומר גרינבאום. "יישוב חקלאי קטן הפך למושב נדלנ"י במכירה פרטית. אבל אצלנו מדובר בתקדים עצום כי מדובר באדמות מדינה שנמכרות במהלך מנוהל ביודעין על ידי המנהל כי כל מה שמעניין אותם זה כסף, לא לבנות יישוב".

ברמ"י, מפרשים אחרת את המציאות וטוענים כי "מצער שישנם גורמים המעדיפים שקיבוץ האון יתנהל כ"מועדון סגור", ודורשים להפקיע קרקעות עבור קבוצות הומוגניות בעלות אינטרס תוך מניעת אפשרות שיוויונית של כלל הציבור להנות  להנות מהקרקע".

החלטת הממשלה על פירוק קיבוץ האון התקבלה ב-2011, לאחר מספר ניסיונות כושלים לשיקום כלכלית של הקיבוץ. כיום חיות במקום כ-40 משפחות ותיקות, ובמועצה וביישוב מנסים לקדם בשנים האחרונות תכנית הבראה שתמשוך ליישוב משפחות חדשות ממעמד הביניים. "יש פה סיפור מאוד מורכב בגלל החבר'ה הוותיקים שחיים בהאון", אומר גרינבאום.

המכרז של רמ"י כולל התחייבות לחיות בנכס ולא למכור אותו במשך חמש שנים, במטרה לשמר את מרקם החיים ביישוב. עם זאת, גרינבאום רואה בסעיף עניין יחצ"ני, וטוען שאין בו כוח ממשי למנוע את הפיכת הווילות החדשות על הכינרת לדירות נופש. "העורך דין הגדול מתל אביב ירשום את הילד חסר הדיור שלו על היחידה, הילד  יספר איזה סיפור ויעבור ועדת קבלה ויבנה את ביתו. אני או רמ"י יודעים לבדוק שהוא באמת גר שם חמש שנים? ואם הוא בא לשם רק לסופי שבוע לעשות סקי מים בכנרת? הסעיף הזה נועד שלא ימכרו את הבתים בחמשת השנים הראשונות אבל מי בכלל ירצה למכור נכס על הכנרת? הוא יהפוך אותו לבית נופש לו ולחברים שלו ובשאר הזמן ישכיר אותו ב AirB&B ב 15 אלף שח לסופ"ש"

במועצה התחילו השבוע  לחשוב על כיווני מאבק בהחלטה, אותה הם נחושים לעצור. לדברי גרינבאום, המועצה תדרוש לפחות 80 יחידות דיור שיוקמו ביישוב דרך החטיבה להתיישבות. "כל האמצעים כשרים, מהליכים משפטיים ועד המערכת הפוליטית. אנחנו דורשים להקים גרעין משפחות יחד עם החטיבה להתיישבות, גוף שיודע להקים יישובים, ללוות אותם ליווי חברתי. לא ניתן את יחידות הדיור לכל המרבה במחיר, נקבע מחיר שמאי ויוגרלו 80 משפחות שיעברו תהליך בו יבדקו שהם באמת רוצים לגור ולא מספרים סיפורים".

תגובת רמ"י:

בהמשך להחלטת הממשלה והחלטת מועצת מקרקעי ישראל בנוגע לפירוק הקיבוץ, נחתם הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לבין הקיבוץ, במסגרתו נקבע כי קרקעות הקיבוץ יושבו לרשות וישווקו על ידה וכי רמ"י  תשלם לקיבוץ מיליוני שקלים לטובת תשלום חובותיו, תשפץ את בתי הוותיקים ותשייך להם את בתי המגורים ללא תשלום נוסף. כן איפשר המינהל לקיבוץ למכור קרקעות בניגוד לכל הכללים.

המכרז  לשיווק  קרקע לבניית 248 יח"ד בבניה עצמית מיועד לכלל מחוסרי הדיור או למשפרי דיור שיימכרו את ביתם ויעברו להתגורר בישוב. מדובר בנכס ציבורי ייחודי ובדרך זו מובטחת לציבור הרחב  הזדמנות שוויונית להתמודד במכרז.

רשות מקרקעי ישראל  תומכת בקליטת מתיישבי קבע בישוב לצורך הבטחת פיתוחו ועל כן נקבע כי בנוסף לקיום הליך של ועדת קבלה, במסגרתה  הועדה, בראשות המועצה האזורית, תוכל לבחון את מידת הרצינות של המועמדים להתגורר בדרך קבע במקום, הזוכה יתחייב לגור לפחות חמש שנים במקום ולא תותר העברת זכויות במקום במשך חמש שנים מסיום הבניה. תנאים אלה מבטיחים, לעמדת הרשות, לציבור מחוסרי הדיור ולמשפרי הדיור בציבור הכללי הזדמנות שווה להתמודד על הזכות להתגורר במקום ולא רק לרשימת מומלצים מצומצמת, תוך קביעת תנאים  לפיקוח על חובת ההתגוררות במקום.

רשות מקרקעי ישראל תמשיך לפעול בהתאם להחלטת הממשלה על מנת לשרת את האינטרסים של כלל אזרחי מדינת ישראל.