"חודש לפני שהחל"ת צפוי להסתיים, אנחנו רואים עליה מתונה בפניות של מחפשי עבודה" אומרת ל'דבר' עינב בוימפלד, מנהלת מחקר בחברת Alljobs. "אבל המספרים לא דומים עדיין לתקופת טרום הקורונה".
"חלק זה מנגנון החל"ת, אבל אני חושבת שחלק זאת גם התחושה של חוסר יציבות. אנשים ממש בטראומה, נזרקו ממגיפה למלחמה. אנשים מרגישים שאין שיגרה וגם לא תהיה בקרוב וחוששים לקבל החלטות מהותיות, וקריירה היא החלטה מהותית, עד שהמצב יתייצב".
בוינפלד מדגישה שאיננה אוהבת את הניסיון לצייר את ציבור המובטלים כמי ש'אינם רוצים לעבוד' ו'מעדיפים לשבת בבית ולהיסמך על דמי אבטלה'. "זה לא מדויק. אנשים כן רוצים לעבוד, אבל באופן טבעי הם רוצים לחזור למקצוע שלהם. הרבה אנשים נאלצו להישאר בבית עם הילדים בתקופה שבה לא היו מסגרות חינוכיות".
"השוק עבר טלטלה לא פשוטה. יהיו לזה השלכות. מי שלא ירצה להתגמש ויתעקש לדבוק בפרופסיה שלו יצטרך לקחת בחשבון שייקח לו יותר זמן למצוא משרה במקצוע, בטח בדרגת השכר שהכיר". שינוי קריירה לדבריה, אינו דבר פשוט, ופעמים רבות כרוך גם בהכשרה מקצועית שעולה כסף ולוקחת זמן.
מעסיקים מוכנים להכשיר או לממן הכשרה
"המדינה דיברה על מימון הכשרות מקצועיות, אבל רוב הדברים נפלו בין הכיסאות בגלל ריבים פוליטיים ובירוקרטיה. למרות זאת, אנחנו בהחלט ממליצים למי שיכול, לרכוש כרגע מקצוע שיש לו ביקוש, כי המקצועות הכלליים הולכים ונעלמים מהעולם. יש גם מעסיקים, בעיקר בתחומים שחסר בהם כוח אדם שמוכנים להכשיר או לממן הכשרה".
שנת הקורונה לדבריה הדגישה עוד יותר את חשיבות ההכשרה המקצועית, שכן שיעור העובדים שהוצאו לחל"ת גבוה יותר בקרב העובדים הלא מקצועיים. "לפני הקורונה הממשלה התגאתה כל הזמן באחוזי אבטלה נמוכים של 4%, אבל בבחינה מעמיקה יותר, אפשר היה לראות שחלק גדול מהתעסוקה לא הייתה תעסוקה איכותית, והתרכזה בתחומי השירותים והעבודות הכלליות בשכר נמוך וללא אופק תעסוקתי" היא מסבירה.
"אלה העובדים הראשונים שנפגעו, ואלו גם העובדים שמתקשים כעת לחזור לשוק העבודה, עובדים צעירים, שהשכר שלהם היה נמוך וקרוב יחסית לדמי האבטלה שהם מקבלים היום ולכן הם עושים היום את החישוב שלא כדאי להם לחזור לעבודה בינתיים".
ביקוש גדול לעובדי היי טק, מכירות, ייצור ותעשייה
"בצד של המעסיקים בהחלט יש התעוררות, עסקים שנפתחים מחדש ומגייסים. מצבת המשרות באתר שלנו היא הכי גבוהה מאז מרץ 2020. נראה שהחיסונים עשו את שלהם והשוק מראה התאוששות מסויימת בנפחים ובהיקפים של הגיוס".
בתחום ההיי-טק לדבריה ישנו ביקוש רב לעובדי תוכנה ומפתחים (11,890 משרות). "זה ענף ששמר על יציבות בתקופת המשבר ובמובנים מסויימים הציל את המשק. הטכנולוגיה דווקא המשיכה לצמוח. התחרות בתחום הזה על עובדים דוחפת בו גם את השכר למעלה".
בין התחומים בהם נרשם ביקוש משמעותי, תחום המכירות עם 11,269 משרות. בתחום שירות הלקוחות נרשמו 10,331 משרות, באדמיניסטרציה 10,195 משרות. בוימפלד מדגישה כי תחום הייצור והתעשייה הוסיף לחפש עובדים גם בשיא תקופת הקורונה וכיום רשומים באתר 8,664 משרות בו. גם ענף המחסנאות לדבריה צמח, בין היתר על רקע המעבר לרכישות באון ליין, ורשומים בו 8,869 משרות. מקצועות נחוצים נוספים שמתבלטים באתר הם תחום האדמיניסטרציה (10,195 משרות), כספים וכלכלה (9,966 משרות), חשמל ואלקטרוניקה (4,656 משרות) והנדסה (4,628 משרות).
בתום החל"ת צפוי ברדק רציני, ממליצים לחפש עבודה עכשיו
הביקוש לעובדים ללא ניסיון למשרות כלליות עומד על 11,269 משרות שפורסמו באתר. בשלב הזה לדבריה, אנשים עדיין אינם משוכנעים שהחל"ת אכן צפוי להסתיים בקרוב, על רקע המשבר הפוליטי. עם זאת, ההערכה היא שביום שבו הוא יסתיים התחרות על משרות תגדל מאוד. "לכן אנחנו ממליצים כן לחפש עבודה עכשיו, כן להגיש מועמדויות, כי בעוד חודש יכול להיות כאן ברדק רציני, וכעת המעסיקים כן משוועים לידיים עובדות. הטיימינג לפעול הוא ממש עכשיו".
שוק העבודה לדבריה, התכווץ במהלך תקופת הקורונה. "ב-2020 נסגרו כ-70 אלף בתי עסק – פי שניים מאשר בשנה רגילה, וכמובן שפחות עסקים חדשים נפתחו. גם החברות ששרדו למדו בתקופת החל"ת לעשות יותר עם פחות עובדים ולהסתדר עם מצבת כוח אדם קטנה".
הקורונה נתנה לנו מבט לעתיד שוק התעסוקה
תהליכי ההתייעלות הביאו לדבריה חברות רבות להצטמצם בכשליש מעובדיהן, והמשמעות היא שיש פחות משרות בשוק. "מעבר לזה, צריך לקחת בחשבון גם את ההשלכות הנוספות של ניתוק ממושך משוק העבודה" היא מוסיפה. עבודה זו לא רק משכורת, יש לה גם משמעות לצבירת ניסיון מקצועי, לפיתוח קורות החיים והמוניטין, להתקדמות מקצועית. האבטלה הממושכת שוחקת את המיומנויות – לקום בבוקר, לנסוע, להיפגש עם קולגות, ליצור קשרים. ככל שהזמן עובר רק יהיה קשה יותר להניע מחדש את התהליך הזה".
"אולי זה הדבר הפחות בוער להתעסק בו כרגע, האיכות התעסוקה ולא צמצום היקפי האבטלה, אבל זה משהו שכדאי שהמדינה תיתן עליו את הדעת בטווח הארוך, כי הקורונה זרזה תהליכים שרוחשים כבר מתחת לפני השטח, נתנה לנו מבט לעתיד שוק התעסוקה. אלה מקומות העבודה שבסופו של דבר צפויים להיעלם מהעולם בתהליכי האוטומטיזציה והמחשוב" היא מסכמת.
