דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ"ו בסיון תשפ"ב 25.06.22
25°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 25°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 23°באר שבע
  • 35°אילת
  • 28°טבריה
  • 21°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

מחיר חומרי הגלם זינק בעשרות אחוזים, האם עליות מחירים בפתח

כמעט כל סחורות הבסיס התייקרו בחצי השנה האחרונה בשיעור דו ספרתי | על פי רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות, ייתכן שמדובר בעלייה זמנית בלבד שלא תתבטא בעליית מחירים לצרכן | בהתאחדות התעשיינים פחות בטוחים

חומרי גלם (צילום: shutterstock)
יונתן קירשנבאום

מחירי הסחורות בעולם החלו לזנק לפני כחצי שנה בשיעור שלא נראה כבר עשורים. כמעט כל סחורות הבסיס, שמהוות חומר הגלם לחלק עצום מהייצור במשק העולמי, עלו בשיעור דו ספרתי: מחיר הנחושת עלה ב-85%, הברזל ב-128%. גם תחום מוצרי המזון רשם עלייה דרמטית בשנה האחרונה, עם זינוק של 82% במחירי הסויה, ו-100% במחירי התירס.  העליות הציפו חששות מעליית מחירים לצרכן, ואחרי עשור של קיפאון, החזירו את החשש מאינפלציה למוקד השיח.

הבנק הפדרלי של ארה"ב, מצידו, חוזר ומרגיע את החששות מפני עלייה משמעותית במחירים, וטוען שמדובר בזינוק נקודתי, שנובע משיבושי משבר הקורונה וצפוי להתייצב תוך זמן קצר. לכן, למרות עליות המחירים של סחורות הבסיס, וגם שיעור עליות מחירים של מעל ל-4% בארה"ב, הבנק נמנע עד כה מהעלאת ריביות.

מנגד, יש הטוענים שמדובר במגמה ארוכת טווח יותר, שמקבלת גיבוי מהממשל האמריקאי שמבטיח להשקיע טריליונים בתכניות בניית תשתיות. על פי עמדה זו, המחירים צפויים להמשיך ולעלות בעתיד הנראה לעין.

מוקדם לקבוע אם מדובר בעלייה אמיתית, או זינוק זמני

רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות, מזהיר מפני קפיצה למסקנות לפני שהנתונים המלאים בנוגע לעליות המחירים מתפרסמים. לטענתו, מדובר בשאלה האם הזינוק בביקוש שהתרחש בחודשים האחרונים בעקבות היציאה ממשבר הקורונה ימשיך להתגבר, וימשיך להיות גבוה מהיצע הסחורות, מה שגורם למחיר הגבוה.

"מצד אחד מחירי הסחורות, ובמיוחד התעשייתיות והחקלאיות, מגיעים לשיאים שלא היו בעבר", הוא מסביר, "מצד שני לא בטוח שהעליות האלה עולות בקנה אחד עם הקצב של ההתאוששות הכלכלית בעולם".

הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, רונן מנחם (קרדיט: בנק מזרחי טפחות)

לדבריו, אם עליות המחירים לא קשורות לקצב ההתאוששות, "מה שאנחנו רואים הוא תוצאה של ביקוש כבוש, שבסך הכל משתחרר אחרי שנה של משבר וגורם ליצרנים שמזמינים את הסחורות האלו לקחת כל מה שאפשר בכל מחיר שאפשר בגלל היעדר היצע".

מנחם מסביר שהשיבוש בשרשראות האספקה במהלך משבר הקורונה יצר ביקוש כבוש לסחורות. ספקים לא יכלו לספק את הסחורות, והיצרנים העדיפו שלא לקחת סיכון וצמצמו הזמנות. הגדלת ההיצע עכשיו, עם תחילת ההתאוששות, קשורה קשר אדוק לאמונה של ספקי סחורות הבסיס בכך שהביקושים ימשיכו לעלות כתוצאה מהצמיחה.

"לביקוש קל מאד לקפוץ, אבל ההיצע הוא יותר זהיר, כי הוא כרוך בהשקעות. לכן הוא מגיב יותר באיטיות", הוא אומר. "כשעסק לא יודע אם הביקוש הולך להתאושש, ואחרי כמה חודשים של פעילות מצומצמת, הוא בעצם צריך להחליט אם הוא רוצה לחדש את הפעילות, מה שכרוך בהוצאות כבדות יחסית".

"כיצרן אתה לא רוצה לקחת על עצמך את ההוצאות האלה, אלא אם אתה בטוח שמדובר בגידול מתמיד ובר קיימא של הביקוש, ולא באיזושהי קפיצה ואז ירידה לרמות נמוכות יותר", הוא מוסיף, "אני מעריך שהעליות הדו ספרתיות האלה לא מייצגות את קצב הצמיחה האמיתי, אלא יש בהם גם תיקון של הירידות הקודמות, שהיו בעצמן ירידות יתר. יש אולי גם אופטימיות יתר לגבי הצמיחה שתהיה 2021 ו-2022. יש מקום להרבה מאד תנודתיות במצב כזה, ואני מערך שבעתיד הקרוב נראה הרבה מאד שינוי במחירי הסחורות".

מהסיבה הזו, מנחם ממליץ לשים לב לקצב ההתאוששות האמיתי של הכלכלה העולמית, שעלול להתאפיין בעליות וירידות, ובכל מקרה להיות בלתי שוויוני. ארה"ב, למשל, נהנית מקצב צמיחה של 6.4%, הרבה מעל לציפיות מהמשק האמריקאי. מנגד, הזינוק בשיעור התחלואה בהודו צפוי לפגוע בקצב ההתאוששות של המדינה. בגלל הגודל של השוק ההודי, צמיחה נמוכה יותר שם תביא לעלייה נמוכה מהמצופה בביקושים לסחורות בעולם.

"נקודה חשובה נוספת היא שבסופו של דבר מחירי הסחורות נקובים בדולרים", מוסיף מנחם, "הדולר נחלש מול מטבעות אחרים בין היתר בגלל הריבית הנמוכה בארה"ב וההרחבה הפיסקלית. כשזה קורה המטבע המקומי נחלש. כשאתה מוכר סחורות בדולרים, והדולר נחלש, אתה רוצה להעלות את המחיר הנומינלי של הסחורה בשביל לפצות על הירידה בהכנסה".

"התוצאה היא שאתה לא יכול לדעת עד כמה העלייה הנוכחית באמת מייצגת", הוא מסביר, "יש גם קרנות סל שעוקבות אחרי מדדים של סחורות. מטבע הדברים, כשיש עליות מחירים הקרנות האלו קונות את הנכסים עצמם. אופן הפעולה הזה מחזק את תופעת העליות".

החברות הישראליות יתקשו לספוג לבד את עליות המחירים

בישראל עליות המחירים עוד לא מורגשות אצל הצרכנים, אבל בהחלט אצל היצרנים. באפריל עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.3%. לעומת זאת, מדד מחירי היצרן עלה ב-1%. ללא עלויות דלקים, המדד הגיע אפילו ל-1.3%. מתחילת השנה עלה המדד היצרני בכ-6%, לעומת 1.5% עלייה במדד המחירים לצרכן ללא הוצאות דיור.

עליות מחירי הסחורות עלולים להביא את חלק מהיצרנים הישראלים לבחור להעלות מחירים גם לצרכן, אחרי כעשור שבו שיעורי עליות המחירים נשארו ברמה אפסית. מספר יצרנים, בהם בענף הביצים והחלב, הודיעו כי המשך העלייה במחירי הסחורות, ובעיקר של התירס, עלול לגרום להם להעלות מחירים בעתיד הקרוב.

"בעשור האחרון שאר התשומות לא קפאו" אומר נתנאל היימן, מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, "השכר עלה משמעותית, הארנונה והמים בפריפריה עלו, כל העלויות האלו נספגו".

על פי היימן, "יש בארץ אווירה שמענישה מאוד העלאת מחירים, אז חברות החליטו לספוג ולא לגלגל לצרכן. במצב הנוכחי יהיה הרבה יותר קשה לספוג את זה".

נתנאל היימן (התמונה באדיבות התאחדות התעשיינים)

"מהצד השני", הוא מוסיף, "כן היו הרבה תהליכי התייעלות בעשור האחרון. הייתה עליית פריון שגם בלמה העלאת מחירים. אני מקווה שאפשר יהיה להמשיך להכיל את זה אבל התנאים האובייקטיביים בעייתיים".

היימן גם מסביר שאת עליות המחירים מרגישים בישראל באיחור לעומת עליות מחירי הסחורות העולמיים, מכיוון שחוזי הרכישה של הספקים נעשים מראש. "אם התחייבת לספק לפרויקט כלשהו ב-2021, החוזה כבר סגור", הוא אומר, "אם אין לך הגנות וגידור, הספק נפגע, כי הוא מחויב לחוזה וטכנית לא יכול להעלות מחיר. לגדולים יותר יש הגנות, אבל לקטנים זה קשה יותר. אז עכשיו לא ירגישו את ההשפעה, אבל החוזים הבאים יהיו יקרים יותר".

מנחם, שוב, זהיר יותר בתחזית שלו: "יש את השאלה באיזו מידה הם בטוחים שהביקוש למוצרים שלהם מספיק חזק כדי לספוג את גלגול המחירים לצרכן. ככל שהחודשים יתקדמו, אם הם יראו שהביקוש הגבוה יציב, יהיה להם יותר קל לעשות את זה. כרגע זאת הצהרת כוונת, הם יעשו ניסוי וטעייה. יש ענפים שבהם זה ילך יותר ויש כאלה שפחות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!