המערכת הפוליטית רועשת בעקבות העבודות שהתקיימו בשבת האחרונה להקמת השלד להרחבת תחנת רכבת השלום בתל אביב. בתחילת השבוע אמר גפני לרדיו 'קול-חי' "לא על כל דבר מפרקים קואליציה", וביום חמישי הצליח ראש הממשלה להשיג מתווה שיאפשר את העבודות להקמת התחנה בשבת על מנת למנוע סכנת חיים. ובכל זאת במוצאי השבת, החליטו גפני, ליצמן ודרעי לדרוש מנתניהו לפטר את שר התחבורה ישראל כץ בגלל חילול השבת.
אך על אף הסערה הקטנה במערכת הפוליטית הסיפור הגדול של סוף השבוע האחרון, זה שבאמת ישפיע על חייהם של מיליוני ישראלים לאורך עשרות שנים, שייך דווקא למהנדסים, הרתכים, המנופאים והפועלים שביצעו ב 30 שעות את אחד ממבצעי התשתיות המרשימים שבוצעו בישראל. אבל לפני הסיפור על מה בדיוק עשו שם ואיך, נחזור אחורה בזמן כדי להבין למה.
תחנת השלום נחנכה ב-1996 כתחנה של שני רציפים בלבד. קניון עזריאלי שניבנה בסמוך נפתח רק שלוש שנים אח"כ ב-1999. התחנה הקטנה חוברה לקניון ועל אף מיקומה המרכזי נחשבה למשנית ביחס לאחותה הגדולה מצפון – תחנת סובידור מרכז. כעשור לאחר הקמתה הורחבה התחנה ונוסף לה רציף שלישי. במהלך השנים האחרונות עם בניית המגדלים בצומת קפלן בגין ובמתחם שרונה גדלה תנועת הנוסעים בתחנה שהפכה צפופה יותר ויותר. מגמה שצפויה להימשך בשנים הקרובות עם השלמת בנייתו של מתחם מגדלים נוסף בסמוך לתחנה.
זו הסיבה שבגינה הוחלט להכפיל את גודלה של התחנה ולבנות אולם כניסה נוסף מדרום לגשר מודעי (הגשר המחבר בין רחוב קפלן לדרך השלום). האולם החדש ייבנה כהעתק של התחנה הקיימת בצידו השני של הגשר. כמו התחנה הישנה גם התחנה החדשה מבוססת על קונסטרוקציית ברזל שבתוכה יבנה אולם הכניסה.
ברכבת ישראל החליטו להימנע מבניה זוחלת שתשבית חלק מהרציפים לחודשים ארוכים והחליטו כי את קונסטרוקציית הפלדה יכינו באתר אחר ויניחו במהלך יום אחד. זאת על מנת לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בתנועת הרכבות והרכבים הנוסעים בנתיבי איילון. שלד הפלדה המורכב משני חלקים מרכזיים (דפנות התחנה) השוקלים כ 200 טון כל אחד ומשמונה צלעות מחברות השוקלות יחד כ-60 טון תוכנן ונבנה במשך מספר חודשים במסגריה בדימונה על ידי צוות של 100 רתכים. הברזל המיוחד שנועד לעמוד בתנאי מזג אוויר קיצוניים יובא לארץ מרוסיה, שכבות הצבע שיגנו על השלד מכל פגע תוכננו על ידי פרופסור מומחה לתורת החומרים.
האתגר הבא היה לשנע שני שלדי מתכת ברוחב 6.5 מטרים ובאורך 60 מטר השוקלים קרוב ל-200 טון כל אחד מדימונה לתל אביב. לצורך כך נבנו ארבע מסגרות פלדה השוקלות 10 טון כל אחת. תפקידן של המסגרות היה לחבר בין הקונסטרוקציה למשאיות עליהן הועמסה. שתי משאיות ושתי עגלות נגררות מיוחדות הוכשרו לטובת המשימה.
בשישי אחר הצהריים הגיעה קונסטרוקציית המתכת לנתיבי אילון. אבל כדי להניף אותה נדרשים ארבעה מנופי ענק המשמשים לבניית עגורנים. כדי למנוע את קריסת המנופים בעקבות המשקל הרב שיניפו הורכבו לכל אחד מהמנופים משקולות שהגיעו ב-12 משאיות נוספות. המנופים שהוצבו על נתיבי איילון בסמוך לרציפי התחנה חסמו שלושה נתיבים. את שני הנתיבים הנוספים חסמה קונסטרוקציית המתכת שחנתה בסמוך אליהם.
בעיה נוספת שנאלצו לפתור המהנדסים שתכננו את המבצע הייתה איך מחברים ארבעה מנופים לשתי נקודות אחיזה בקונסטרוקציה שאותה יניפו. חיבור לנקודות אחיזה נוספות היה עלול להוביל לחלוקת משקל לא שווה בין המנופים. לצורך כך תוכננו ויוצרו שני מתקני פלדה נוספים, במשקל של 10 טון כל אחד. המתקנים שימשו כחיבור לכבלים של כל זוג מנופים מהן יוצא וו הרמה אחד.
ביום שישי בשעה 22:00 דופן המתכת הראשונה הייתה באוויר. בשלב זה צריך להניח אותה ניצבת במקומה על שתי נקודות בודדות ולשמור עליה יציבה ללא תמיכת המנופים. לצורך כך רותכו אליה שלושה עמודי ענק באורך של כחמישים מטרים שירדו באלכסון אל דפנות תעלת אילון, היכן שזורם נחל אילון בינות נתיבי הכביש המהיר. במשך כשעה בשתיים לפנות בוקר, שלושה זוגות רתכים מומחים עמדו על במות הרמה מתנדנדות בגובה של כעשרים מטרים וחיברו מאות טונות של פלדה הניצבים באוויר. מתחתם התרוצצו פועלים שהכינו את השלב הבא – הנפת הדופן השנייה.
מהגשר צופים על העבודות המהנדסים של החברה המבצעת ושל רכבת ישראל. לאורך כל הלילה עמד שם גם מנכ"ל רכבת ישראל, בעז צפריר, ומשגיח שהכל דופק כמו שצריך. למרות הלחץ הגדול, האווירה בעמדת הפיקוד שעל הגשר רגועה ומחויכת. חודשים של הכנות מדוקדקות מביאים למבצע, ריקוד מנופים של ממש שמתנהל כמו שעון שוויצרי.
הבוקר כבר עולה, הנפת חלקו השני של שלד המתכת, העמדתו במקום, וחיבורו אל בן זוגו מתנהלים לפי התוכנית. עד שעות הצהריים השלד כבר עומד במקומו. בעוד כמה שעות השבת יוצאת ונתיבי אילון צריכים להיפתח מחדש.
בישראל יש דעה רווחת שאי אפשר לנהל פה מבצעי תשתיות מורכבים ללא תקלות. מאות הפועלים והמהנדסים (ישראלים רובם ככולם) שהשתתפו במבצע הזה בסוף השבוע האחרון מוכיחים שוב שיש לנו את הידע והיכולת לבנות את המדינה. עד להשלמת התחנה שתיפתח בשנה הבאה יש עוד הרבה עבודה. אבל אין ספק שכל אחד מהאנשים שהשתתפו במבצע הזה, יעבור שם בתחנה יום אחד עם ילדיו או נכדיו, ויספר להם על 30 השעות האלה שבזכותן יש תחנה.
ב-12 השעות האחרונות הועלתה ההשערה כי השר כץ יאבד את תפקידו בממשלה בעקבות חילול השבת. האמת היא שאת המבצע הזה, על גודלו ומורכבותו, אי אפשר היה באמת לדחות ליום אחר בהתראה של יומיים. המשמעות של דחייה הייתה הפסד של עשרות מיליוני שקלים ופגיעה קיצונית בשגרת החיים בתל אביב כולה ולא רק בה. בסופו של דבר התחנה תוקם, מיליוני אנשים יעברו בה ומהסערה הפוליטית הקטנה בה נחזה בימים הקרובים לא ישאר זכר – קצף על המים.
