שישה ימים לפני שחרור הגבלות הקורונה, הענפים שנפגעו מהמשבר מתקשים להתמודד עם מחסור של מאות אלפי עובדים.

כל הגבלות הקורונה צפויות להתבטל ביום שלישי הקרוב, ועסקים רבים, גם אלה שדשדשו עד עכשיו, צפויים לחוות הקלה משמעותית עם החזרה לשגרה ולתפוסות מלאות. אבל ארגוני המעסיקים של שניים מהענפים שספגו פגיעה קשה ביותר, ענף התרבות והאירועים וענף המסעדנות, מתמודדים כעת עם משבר משמעותי לא פחות: גיוס עובדים בשלהי תקופת החל"ת, כדי לשוב לפעילות מלאה.

מחסור של כ-50 אלף עובדים במסעדות

תומר מור, מנכ"ל ארגון 'מסעדנים חזקים ביחד', אומר ל'דבר' שאין ידיים עובדות במסעדות, בכל הרמות. "חסרים מלצרים, חסרים טבחים, חסרים מנהלים, חסרים אנשי ניקיון, חסר הכול. התחושה היא שזרקו אותנו לזירת התעסוקה, שמאוד רצינו להיות בה, אבל עם שתי ידיים מאחורי הגב, ועכשיו אנחנו צריכים להילחם".

"דחפנו הרבה זמן לשחרר את ההגבלות, כי באמת לא הייתה סיבה בריאותית להשאיר אותן. אנחנו שמחים שהן מוסרות, אבל המצב של המסעדות לצערי לא השתנה הרבה. הבעיה העיקרית שלנו היא ששחרור ההגבלות לא חופף לסוגייה התעסוקתית, שהיא כרגע המשבר הגדול".

תומר מור, מנכ"ל 'מסעדנים חזקים ביחד'. "יש אנשים שיכולים לחזור לשוק העבודה" (צילום: גיל קרמר)

מור טוען שחסרים כ-50 אלף עובדים בתעשייה. "לפני משבר הקורונה עבדו בתעשיית המסעדנות כ-200 אלף עובדים. אנחנו יודעים שכ-4,000 עסקים התרסקו כלכלית וסגרו. נפתחו מעט מקומות חדשים, אבל לא בהיקפים של אלה שנסגרו. היום יש לנו כ-80 אלף עובדים, כשאנחנו צריכים לפחות 150-140 אלף עובדים בתעשייה".

"עסקים עובדים על 50% תפוקה. אני רואה את בעלי המסעדות מפרפרים מבוקר עד ערב, עובדים כברמנים, כמנקים, כמלצרים וטבחים, כי אין עובדים. דמי השכירות שלהם נשארים, הארנונה חזרה למחיר הרגיל, המסים רגילים, כבר לא מקבלים מענקים, יש מחסור של עשרות אלפי ידיים עובדות, ויש אנשים שיכולים לחזור לשוק העבודה".

בנוסף, יש למסעדות עוד חודש שלם לפחות להתמודד עם המחסור בכוח אדם, ואולי אף יותר מכך. "חלק משמעותי מאוד מהעובדים שלנו הם סטודנטים, שעובדים בערים עם מוסדות הלימודים הגדולים כמו תל אביב, ירושלים, באר שבע וחיפה, שבהן גם רוב המסעדות", מסביר מור.

"מקומות העבודה נסגרו, השיעורים היו בזום והרבה מאוד סטודנטים חזרו להורים שלהם. עכשיו לחזור ושוב לשכור דירה זו הוצאה גדולה שלא תהיה פשוטה להם. לכן אנחנו חוששים מאוד שהחזרה לעבודה תהיה רק בתחילת הסמסטר באוקטובר, מה שישאיר לנו חודשים רבים של התמודדות בלתי אפשרית עם המחסור בכוח אדם דווקא בקיץ, שזו התקופה הכי עמוסה במסעדות, שיש בה הזדמנות להתחיל להתמודד עם ההפסדים של השנה האחרונה".

לדעתו, מודל החל"ת מאפשר לאנשים להישאר בבית, לקבל כסף ולא לחזור לעבודה, לפחות עד תחילת יולי. "זה פער משמעותי עבורנו. חוץ מזה, כבר אתמול יצאה הצהרה של שר האוצר שאומר שהוא שוקל להאריך את מודל החל"ת כדי לא לפגוע במובטלים".

מור טוען שמשרד האוצר טעה כשלא הסכים לשנות את מודל החל"ת בניגוד לבקשות של כל המגזר העסקי, והחטא יהיה חמור מאוד אם הוא יאפשר המשך של החל"ת לכולם בלי כל סינון. "כן, יש מקום להאריך את ההטבות לאוכלוסיות מסוימות שיש להן יותר קשיים לחזור לשוק העבודה, כמו מבוגרים או אוכלוסיות ספציפיות שמוחלשות מראש, ולענפים שעדיין אין להם אפשרות להתאושש כמו תיירות, את זה אנחנו מבינים. אבל כוח האדם שלנו הוא כוח אדם צעיר ובריא ואנחנו צריכים אותו חזרה".

מחסור של כ-15 אלף עובדים בתרבות והאירועים

גם עופר שטרית, יו"ר ועד הפעולה של תעשיית התרבות והאירועים והבעלים של חברת ההפקה כפיים שעוסקת בהפקת אירועים המוניים, לא יודע כיצד התעשייה שלו תתמודד עם מחסור העובדים החמור כשאירועי הענק יחזרו להתקיים.

"ההגבלות כבר הוסרו בהדרגתיות ויש הרבה הופעות בחוץ. אמנים מופיעים ואנשים יוצאים וצמאים לתרבות, שזה נהדר. יש כמה תחומים ספציפיים שעוד לא פעלו ועכשיו משתחררים, שזה כל אירועי ומופעי הילדים, בתי הקולנוע ואירועי הענק כמו פסטיבלים, הופעות ענק ועוד", הוא אומר ל'דבר'.

״יש לי הרבה עובדים שהם כמו ילדים בשבילי. אני לא ישן בלילה״. עופר שטרית (צילום: תמונה באדיבות המצולם)

"חוץ מהופעות מחו"ל, שזה כ-10%-15% מהתעשייה, כל שאר התעשייה נכנסת להילוך הרבה יותר רציני. יש המון דברים שכבר מתוכננים לזמן הקרוב, משבוע הספר ועד אירועי גאווה, אירוע אופניים בירושלים, מופעים בזאפות ובאמפי פארקים".

לטענתו, עיקר הבעיה הוא כוח אדם, וזה תוקף את התעשייה משני כיוונים. "מאחר שבמשך תקופה מאוד ארוכה התעשייה הייתה מושבתת, הרבה מאוד מדרגי הביניים, כמו מנהלים ואנשי מקצוע בתחומים שונים, פשוט החליטו לעזוב ולעבור למקומות עבודה אחרים. אנחנו נמצאים במצוקה רצינית של אנשי מקצוע מנוסים בכל הענפים. בנוסף, הרבה מהצעירים בחל"ת לא רוצים לחזור לעבודה. אצלנו בתעשייה בלבד חסרים כ-15 אלף עובדים כרגע".

"ההתמודדות עם זה מורכבת מאוד", הוא אומר. "אני למשל מפרסם המון, מראיין, מציע תנאים טובים, אבל אחרי שנה כזו זה מאוד קשה להציע תמריצים. אני לא מקבל מהלקוחות שלי תמריצים, אני מקבל עבור כל אירוע במקרה הטוב את מה שקיבלתי בעבר, וגם זה ממש לא תמיד, כי על כל אירוע ועל כל עבודה עכשיו יש מלחמה גדולה, והלקוחות דורשים להוריד מחירים".

לדבריו של שטרית, התכנית של הביטוח הלאומי, המתגמלת עובדים שחוזרים לעבודה עם שכר נמוך מדמי האבטלה בקבלת בונוס לארבעה חודשים, לא מספיק רלוונטית לעובדים הרצויים לתעשיית התרבות והאירועים. "דמי האבטלה הם 70% מהשכר שלך אם אתה מעל גיל מסוים, ואם עכשיו אני רוצה להחזיר עובד ל-100% משרה, שזה מה שאני צריך, הוא לא יקבל את הבונוס. הוא צריך שאני אחזיר אותו ל-60% משרה כדי לקבל את הבונוס".

"כשמדובר על צעירים יותר, הם מקבלים עוד פחות מה-70% האלה. הם מקבלים 5,000-4,000  שקלים בחודש בחל"ת, ובמשרה מלאה אצלי הם יקבלו 8,000 שקלים. הדילמה של עובד שלי היא האם לחזור אלי ב-8,000 שקלים או להמשיך לקבל מהמדינה 4,000 שקלים ולהשלים בשחור".

"זה פוגע במוסר העבודה ובפרנסה ההוגנת, זה פוגע בשוק העבודה, ולי, כבעל עסק, אין יכולת ואני גם לא צריך להתחרות עם הביטוח הלאומי", אומר שטרית. "צריך לתת רשת ביטחון, אבל צריך לתת אותה בחוכמה, כדי שהיא תיטיב עם החברה ועם השוק שלנו. גם אם יתנו לכל מעסיק 15% מהשכר של עובד שהוא מעסיק לכמה חודשים וגם לעובד את אותם 15% כתוספת לשכר שלו, זה עדיין יהיה יותר זול למדינה מלשלם לחבר'ה האלה חל"ת, וזה גם יניע את המשק".