המשק הישראלי עומד בפני רגע דרמטי ומורכב עם סיום רשתות הביטחון של הקורונה, ובראשן תשלום דמי החל"ת עד סוף יוני. כפי שנראה החל"ת לא יסתיים בבת אחת אלא יוחלף בחל"ת דיפרנציאלי, לפי גיל ומצב משפחתי.
בשונה מתכניות כלכליות אחרות שיצאו לפועל במהלך המגיפה, זו לא נמסרה לציבור במסיבת עיתונאים, אלא מודלפת באופן מקוטע ומבלבל, מה שמעלה את החשש שדווקא קבוצות עובדים פגיעות במיוחד, כמו מבוגרים, נשים הרות ומובטלים תקופה ארוכה, יפסיקו לקבל דמי אבטלה.
קבוצה נוספת שלא ברור מה יעלה בגורלה הוא ציבור העצמאים, בדגש על אלה שמועסקים בענף התיירות שעדיין רחוק מאד מהתאוששות.
מה מציע משרד האוצר?
לפי הנוסחה החדשה שהודלפה ופורסמה ב-Ynet, החל"ת יוארך באופן דיפרנציאלי בהתאם לגיל ולמצב המשפחתי. בכל קבוצת גיל, מי שיש לו עד 2 תלויים (בן או בת זוג וילדים) נמצא במדרגה הנמוכה יותר, וזכאי לפחות ימי אבטלה. הספירה מתחילה ב-1 ליולי ומתייחסת לימי עבודה בלבד, עליהם מקבלים דמי אבטלה. התכנית מתייחסת לגיל העובד ומספר התלויים בו.
על פי דיווח בחדשות 12, נשקלת האפשרות שצעירים עד גיל 25 ללא ילדים יקבלו מענק חזרה לעבודה במקום תשלום.
הדלפות במקום הודעות
במהלך משבר הקורונה הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו הודעות כלכליות חשובות בשידור חי בזמן מהדורת החדשות המרכזית. יש שטענו שעשה זאת משיקולים פוליטיים, אבל אי אפשר להתעלם מהיתרונות הגלומים בשיטה זו. היא מייצרת הסבר ברור ומחייב לצעדים הכלכליים הבאים, ותיאום ציפיות ברור בין המדינה לאזרחים.
הפעם זה נראה אחרת. חודש ושבוע לסוף התשלום, והציבור נאלץ להסתפק בהדלפות חלקיות של טיוטות תכנית, כשאף נבחר ציבור לא אומר בקולו מה הולך לקרות. בביטוח הלאומי מספרים שכל כתבה כזאת גורמת למבול של טלפונים של ישראלים שמבקשים הבהרות, אבל להם אין כמובן איך להשיב.
לחוסר הבהירות יש גם השלכות. המערכת הסוציאלית שהוקמה בזמן הקורונה היא מנגנון מורכב ביותר, שנדרש להתמודד עם מגוון רחב של סוגיות ספציפיות, חלקן דרשו חקיקה מיוחדת. יש בו סעיפים ותתי סעיפים, המתייחסות לזכויות של קבוצות שונות. הוא יכול להביא לפגיעה ארוכת טווח בזכויות הסוציאליות. אנשים שעוקבים אחרי החדשות ומסיקים שהזכאות שלהם תמשיך, עלולים להיות מופתעים בעוד חודש כשיגלו שנפלו דרך החורים של רשת הביטחון החדשה.
נדרשות התאמות לקבוצות הפגיעות
גורמים במערכת הסוציאלית הביעו שביעות רצון מהכיוון הכללי של התכנית ובעיקר מההחלטה לא להפסיק את החל"ת באופן מיידי. עם זאת הם ציינו כי חוק הביטוח הלאומי מורכב, וקיים אתגר משמעותי להתאים אותה לכל המצבים השונים.
- תקופת האכשרה היא תקופת מינימום של חודשי עבודה הנדרשים כדי לקבל דמי אבטלה. בתקופת הקורונה קוצרה תקופה זו משנה לשישה חודשים, מה שהפך כ-100 אלף איש לזכאים לדמי אבטלה וחל"ת. אם תקופת האכשרה לא תקוצר שוב, 100 אלף איש ימצאו עצמם ללא דמי אבטלה.
- נשים הרות שנמצאות בחל"ת עלולות למצוא עצמן בבעיה: מצד אחד הן לא צברו חודשי תשלום בביטוח הלאומי כדי לצאת לחופשת לידה בתשלום, מצד שני הסיכוי שיתקבלו לעבודה כשהן לקראת לידה אפסי. בכל חודש יולדות בישראל כ-2,000 נשים. אם לא יוסדר מעמדן, חלקן עלולות להשאר ללא הכנסה דווקא בתקופה רגישה במיוחד.
- על פי החוק, מי שמשתתף בהכשרות מקצועיות נשללת ממנו הזכאות לדמי אבטלה. אם נושא זה לא יוסדר בחוק, עלולה להיווצר מוטיבציה שלילית להשתתפות בהכשרות.
- אנשים שעבדו אחרי גיל הפרישה קיבלו מענק סוציאלי מיוחד עד כה, והם אינם זכאים לדמי אבטלה, מאחר שעברו את גיל האבטלה. מדובר בקבוצה פגיעה במיוחד, כשלרבים מהם זכויות פנסיוניות נוספות. מהתכנית לא ברור אם יקבלו מענק נוסף.
- כל מי שניצל את כל ימי האבטלה שלו (רוב גדול של המובטלים כעת) ויהיה מובטל שוב בארבע השנים הקרובות, יקבל דמי אבטלה חלקיים. מי שיהפוך למובטל שוב בשנה הקרובה לא זכאי לתשלום.
לעצמאים לא הובטח דבר
בנוסף לשאלות אלה, הנוגעות לשכירים, לא ברור אם יינתן מענה כלשהו לעובדים העצמאיים במשק. בחודשים האחרונים ועד סוף יוני זכאים העצמאים ל'מענק סוציאלי' אל מול הוכחה של פגיעה בהכנסות, מענק דומה בהיקפו ותנאיו לדמי אבטלה, שניתן דרך רשות המסים.
מענק זה מסתיים כעת, ולא ברור אם תוצע תכנית חלופית להמשך. שאלה זו בוערת במיוחד עבור עובדים עצמאיים בענף התיירות, שלא צפוי לחזור להתאוששות בזמן הקרוב.