פרקליטות מחוז ירושלים הודיעה היום (חמישי) לבאי-כוחו של שר השיכון יעקב ליצמן, כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שוקל את העמדתו לדין פלילי בחשד לעבירות של שיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים, וזאת בכפוף לשימוע שייערך לו, ככל שיחפוץ בכך. מדובר בשתי פרשות בהן ניצל לכאורה השר יעקב ליצמן את מעמדו ואת כוחו השלטוני, כדי לקדם אינטרסים של אנשים פרטיים, כשלפי החשד הוא עושה שימוש בכוחו השלטוני משיקולים זרים ונגד האינטרסים שעליהם היה מופקד כסגן שר הבריאות. למרות המלצת המשטרה בתום החקירה שהתנהלה נגדו, היועמ"ש החליט כי ליצמן לא יואשם בשוחד.
פרשת מלכה לייפר: שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים
פרשה אחת נוגעת להליך משפטי בו עתר היועמ"ש לבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז על מלכה לייפר כבת הסגרה לאוסטרליה בגין עבירות מין שביצעה שם, לכאורה, בקטינות בבית הספר אותו ניהלה בעיר מלבורן. לכל אורך ההליך טענו באי-כוחה של לייפר כי היא אינה כשירה לעמוד לדין, ועל כן יש להפסיק את הליך ההסגרה נגדה.
לפי כתב החשדות, בעקבות פניות מטעמה של לייפר במהלך 2015, פעל השר ליצמן באופן פסול במטרה להשפיע על הפסיכיאטר המחוזי במחוז ירושלים באותה תקופה, ולגרום לכך שיחזור בו מעמדתו וישנה את חוות הדעת שמסר באשר למצבה הנפשי של לייפר, כך שייקבע שאיננה בת הסגרה.
בשלב מאוחר יותר בהליך המשפטי, בפברואר 2018, עת ביקשה המדינה לחדש את הליכי ההסגרה, התבקש הפסיכיאטר המחוזי ע"י בית המשפט להגיש את התייחסותו העדכנית בסוגיה.
כמה ימים לאחר מכן, זימן השר ליצמן את הפסיכיאטר המחוזי ללשכתו פעם נוספת וביקש שוב להשפיע באופן פסול על חוות הדעת בעניין מצבה הנפשי של לייפר, כך שייקבע שאיננה כשירה לעמוד לדין ומשכך היא איננה בת הסגרה. בסופו של דבר קבע בית המשפט העליון בדצמבר 2020 שלייפר תוסגר לאוסטרליה.
לפי הפרקליטות, "בפעולות אלה, לצד פעולות נוספות המתוארות בכתב החשדות, ניצל לכאורה השר ליצמן את תפקידו הציבורי ואת משרתו הרמה כדי להניע עובד ציבור הכפוף לו במטרה שיחזור בו מחוות דעתו המקצועית שנתן כמומחה בתחום בריאות הנפש, על פי סמכותו ובהתאם להחלטת בית המשפט בהליך שיפוטי. בכך, פעל לכאורה בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לעיוות דין. השר ליצמן פעל בשרירות, מתוך שיקולים זרים, בניגוד לדין ובניגוד לאינטרס הציבור שעל קידומו הוא היה מופקד כסגן שר הבריאות; בכך לכאורה עשה בתפקידו כעובד הציבור מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור."
פרשת 'בית ישראל': הפרת אמונים
פרשה שנייה נוגעת לסיוע לבית העסק "בית ישראל", המספק שירותי הסעדה. ב-2015 קבעה מחלקת המזון המחוזית במשרד הבריאות, אחרי שימוע שערכה בעניין, כי על בית העסק להפסיק את ייצור הסלטים ומכירתם, נאסר עליו למכור מוצרי מזון נוספים בשל ליקויים תברואתיים חמורים שנתגלו ומקרי תחלואה של סועדים, והומלץ על ביטול רישיון היצרן למפעל בשל הפרות תנאי הרישיון.
על-פי החשד, השר ליצמן, שנהג לקנות מוצרים מידי שבוע ב"בית ישראל" וקיים קשרי ידידות עם בעליו של בית העסק נעתר לבקשתו של האחרון וניסה לסייע לו להפעיל את העסק ללא ההגבלות שהוטלו עליו.
לצורך כך הורה השר ליצמן לזמן את הדרג המקצועי הרלוונטי בשירות המזון לפגישה בבית העסק; זאת, כדי להשפיע על עובדי מחלקת המזון המחוזית לשנות את החלטתם ולהסיר את ההגבלות שהוטלו על בית העסק במסגרת ההחלטה בשימוע. במסגרת הפגישה, וחרף העובדה שגורמי המקצוע המוסמכים בכל הקשור לפיקוח על המזון, הבהירו כי הסרת המגבלות שהוטלו על בית העסק מהווה סכנה של ממש לציבור עקב תנאי תברואה ירודים ואי עמידה בסטנדרטים הבריאותיים הנדרשים, לרבות הימצאות של חיידקי ליסטריה בבדיקות שנערכו במקום, הבהיר השר ליצמן לעובדות מחלקת המזון כי עליהן לשנות את החלטתן באופן שייטיב עם בעל העסק.
לפי הפרקליטות, "במעשיו, ניצל לכאורה השר ליצמן את מעמדו ואת כוחו השלטוני, כדי לקדם אינטרסים כספיים של ידידו, כשהוא עושה שימוש בכוחו השלטוני בשרירות, משיקולים זרים, ונגד אינטרס בריאות הציבור שעליו הוא מופקד כסגן שר הבריאות, ובכך עשה לכאורה מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור".
בתום חקירת המשטרה בעניין מעורבותו של ליצמן בעסק בית ישראל, היא המליצה להעמיד אותו לדין גם באשמת שוחד. בסופו של דבר הסתפקה הפרקליטות בהחלטה להעמידו לדין בהפרת אמונים, שהיא עבירה מדרגה נמוכה יותר.
ליצמן: "החשד הנותר מעלילת הכזב יוסר בשימוע"
בתגובה להחלטת היועמ"ש נמסר מלשכתו של השר ליצמן: "לאורך כל שנות פעילותו הציבורית פעל השר ליצמן למען כלל הציבורים והאוכלוסיות, בכללם מתן מענה מיוחד לפניות הציבור ללא אפליה ועל פי החוק בלבד. אנו מאמינים בחפותו המלאה של השר ליצמן ומברכים על ההחלטה לנקות את השר ליצמן מסעיף השוחד.
