דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

"כמו להגיע למקום חדש": עשרות הגיעו לפתיחת הסינמה סיטי, אחרי יותר משנה ללא בתי קולנוע

בני הזוג יַמוּר וגל התגעגעו: "קולנוע זה לא כמו סרט בבית, אתה מקדיש את עצמך לזה" | עדן הקופאית: "אני מרוויחה פה יותר ממה שקיבלתי בחל"ת" | רועי, מנהל המתחם: "מקבלים עשרות בקשות לעבודה"

תור לפופקורן בסינמה סיטי גלילות (צילום: הדס יום טוב)
תור לפופקורן בסינמה סיטי גלילות (צילום: הדס יום טוב)
הדס יום טוב

עשרות אנשים עמדו היום (חמישי) מחוץ למתחם בתי הקולנוע "סינמה סיטי" גלילות, שנפתח לראשונה לאחר 15 חודשים של סגירה בעקבות הקורונה. הקניון עצמו, הסמוך למתחם האולמות, ריק יחסית, אבל מאחורי קופות הקולנוע משתרך תור קטן, של אנשים שהגיעו לראות את הסרטים הראשונים.

תור בקופות בסינמה סיטי גלילות (צילום: הדס יום טוב)
תור בקופות בסינמה סיטי גלילות (צילום: הדס יום טוב)

הצופים: "זה לא כמו סרט בבית, אתה מקדיש את עצמך לזה"

שניים מהעומדים בתור הם יַמוּר טייב וגל דניאלי (20), חייל וחיילת משוחררת מתל אביב, בני זוג וחובבי קולנוע. לפני הקורונה, היציאה לקולנוע הייתה עבורם בילוי על בסיס שבועי לפחות. ברגע ששמעו על הפתיחה הם רצו לראות סוף סוף את וונדר וומן החדש.

ימור טייב וגל דניאלי בסינמה סיטי גלילות (צילום: הדס יום טוב)
ימור טייב וגל דניאלי בסינמה סיטי גלילות (צילום: הדס יום טוב)

"חיכינו לזה, זה הבילוי המועדף עלינו", אומרת טייב. "מאז שהתחלנו לצאת, זה היה כל שבוע סרט לפחות. העדפנו את זה על כל מסעדה או בר", מוסיף דניאלי. הדייט הראשון שלהם היה בקולנוע, בסרט של החבובות לפני שלוש שנים, כשעוד היו בתיכון, ומאז לקולנוע יש מקום חם בלב של שניהם.

"בקורונה, כשלא היה קולנוע, טיילנו הרבה". אומר גל, "ורבנו על הנטפליקס", צוחקת טייב, "גל אוהב אימה וראשים כרותים, אני פחות מתחברת ויותר בקטע של קומדיה, אז מדפדפים שעות ולא מוצאים כלום. זה בהחלט לא אותו הדבר כמו להגיע לסרט, כמו שצריך".

"קולנוע זה לא כמו סרט בבית", אומר גל. "זה לשבת, אווירה, אתה בא לראות סרט ולא שום דבר אחר. אתה לא בטלפון, אתה מקדיש את עצמך לזה. בגלל זה הסרט סוחף אותך הרבה יותר. אתה יוצא מהבית, מתלבש, יוצא לבילוי, זה משהו אחר".

הקופאית: "אני אוהבת סרטים ואת העבודה פה, חיכיתי לחזור"

מאחורי הקופה נמצאת עדן (25), שחזרה ממש היום לעבוד כקופאית בקולנוע. "עבדתי פה גם לפני הקורונה וחזרתי, היום זה בעצם היום הראשון שלי בעבודה מאז שסגרו", היא מספרת.בזמן הקורונה היא עבדה בכל מיני "דברים קטנים אחרים", אך רוב הזמן הייתה בחל"ת, ובעיקר התגעגעה.

עדן, קופאית בסינמה סיטי גלילות (צילום: הדס יום טוב)
עדן, קופאית בסינמה סיטי גלילות (צילום: הדס יום טוב)

"אני סטודנטית, וזו עבודה שאני אוהבת. רציתי לחזור בעיקר בשביל המשכורת, לחסוך לתואר, ללימודים. פה אני מרוויחה יותר ממה שקיבלתי בחל"ת, ואני אוהבת סרטים ואת העבודה פה, אז מאוד חיכיתי לחזור, מאוד התגעגעתי, זה היה חסר".

מעבר לעבודה, עדן היא חובבת קולנוע בעצמה. "היו הרבה סרטים גדולים שחיכיתי שיצאו ואז בדיוק הגיעה הקורונה. זה היה מבאס, אבל אני שמחה שחזרנו לשגרה אחרי השנה המטורפת הזו. עכשיו לקראת הצהריים מתחילים להגיע אנשים, אני מניחה שאחרי הצהריים יהיו הרבה יותר, ובערב בכלל. אנשים התגעגעו, רוצים לחזור".

מנהל המתחם: "כמו להגיע למקום חדש"

קונים כרטיס ונכנסים למתחם. האורות, הבובות הגדולות, וכמובן ריח הפופקורן, חודרים לנשמה ומעוררים זכרונות מתוקים. בעצם, מלוחים. משלמים 40 שקלים לכרטיס ו-47 שקלים על פופקורן ושתיה קטנים, לא נורא בהשוואה להזמנה בוולט.

בתוך המתחם עצמו, בין האולמות, מסתובב היום מנהל המתחם, רועי סלע (35). הוא מוודא שהכל פועל כשורה, שהמכונות זוכרות מה לעשות אחרי שנה של אבטלה, ושכל העובדים נכנסים בתורם לסרט לבחירתם, כי היום זה לא יום רגיל, אלא יום חג.

רועי סלע, מנהל מתחם סינמה סיטי גלילות (צילום: הדס יום טוב)
רועי סלע, מנהל מתחם סינמה סיטי גלילות (צילום: הדס יום טוב)

"קשה לי להסביר במילים כמה ההתרגשות היא גדולה", הוא אומר בחיוך רחב מאוד. "כולם חזרו אחרי הקורונה, ישבנו כבר במסעדות, בבתי קפה, על ברים, והסינמה עדיין לא חזרה, עד היום. היינו סגורים כל כך הרבה זמן, זה מטורף. ספרתי בגוגל, 437 ימים. זה המון".

סלע נמצא בסינמה סיטי גלילות כבר עשר שנים, ועבורו, לא להיות במתחם ולא לעבוד, היה ממש מוזר. "מצד אחד זה ממש מדכא, רציתי מאוד לחזור לעבודה, והחוויה הזו שלא צריכים אותך בשום מקום, חוסר התכלית, הייתה קשה. מצד שני, אני שמח שזכיתי לגדל את הילדה שלי. אני מאוד מתרגש. לפתוח את המתחם, להגיע לפה, לראות את הבובות אחרי הניקיונות, כמו להגיע למקום חדש".

פופקורן וכוס קולה בסינמה סיטי גלילות. 47 שקלים (צילום: הדס יום טוב)
פופקורן וכוס קולה בסינמה סיטי גלילות. 47 שקלים (צילום: הדס יום טוב)

למרות הפחד שעוד אולי נשאר, סלע צופה שיגיעו הרבה מאוד אנשים במהלך סוף השבוע. "אנשים באים. לדעתי, בסוף השבוע הקרוב יהיה מפוצץ, על אף שהסרטים כרגע הם כביכול לא סרטים חזקים. אנשים התגעגעו, וגם אנחנו".

עשרות בקשות לעבודה, הכשרות כל יום

גם בזירת התעסוקה, הדברים כבר נראים טוב יותר. "הייתה ירידה במהלך השנה של הרבה מאוד עובדים ואנחנו בתקופת גיוס מאסיבית, ועושים כרגע הכשרות על בסיס יומי. אני כן מרגיש שאנשים יותר רוצים לעבוד, יש הרבה צעירים שאוהבים קולנוע, הגישו עשרות בקשות לעבודה ואנחנו עוברים עליהם כל יום".

רבע אולם מלא בסרט זוכה האוסקר אשתקד

נכנסים לאולם, חושך ושקט. כרבע אולם מלא, תפוסה מרשימה ביחס ליום חמישי בצהריים. תשדירים של המסך הגדול מציינים את יום החזרה הגדול ומודים לקהל שהגיע. גם הסרט עצמו, "ארץ הנוודים", חיכה על המדפים יותר משנה: הוא מוקרן עכשיו בישראל למרות שזכה באוסקר של השנה שעברה.

הצופות הצעירות: געגועים לנאצ'וס ולכורסאות

הסרט נגמר, וביציאה מהמתחם בולטות מאוד שתי ילדות קורנות במיוחד שמבקשות להצטלם עם כל הבובות, אור (8) ונועם (10) רוזנוולד מרמת השרון, שבאישור סבתא מילכה, הבריזו מבית הספר לטובת הסרט הראשון של העונה. "רצינו לבוא לקולנוע ממש איך שהוא נפתח", מספרת נועם. "באנו לראות את הסרט טרולים מסביב לעולם, למרות שראינו אותו כבר בנטפליקס, אבל באנגלית", היא מוסיפה בהתלהבות.

אור (מימין)ו נועם רוזנוולד (צילום: הדס יום טוב)
אור (מימין)ו נועם רוזנוולד (צילום: הדס יום טוב)

"אני גיליתי את זה שהקולנוע נפתח היום, אמרו לנו בבית הספר. ישר סיפרתי לנועם ורצינו ללכת לסרט הראשון", מוסיפה אור בחיוך ביישני. "רצינו אולי לראות משהו אחר, אבל זה הסרט היחידי שהיה עכשיו שיש לו תו סגול ומותר לילדים להיכנס אליו", מוסיפה נועם. "לא נורא, הכי חשוב זה לאכול נאצ'וס של הקולנוע, שאני הכי אוהבת".

"כשלא היה קולנוע ראינו סרטים בבית. זה היה משעמם", אומרת אור בהחלטיות. "בקולנוע יש אווירה אחרת", מסכימה אחותה. "וגם יש כריות על הכיסא, ומסך כזה גדול". "כן, בבית זה מסך קטן. אני אוהבת את המסך הענק", מוסיפה אור.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!