באיגרת שפרסם הבוקר שר החוץ הגרמני, הייקו מאס, נכתב כי ההכרה ברצח העם היא "מחווה של הכרה בסבל שלא ניתן לריפוי שגרמניה גרמה לילידים בנמיביה". גרמניה תקים קרן פיצויים בסכום של 1.1 מיליארד יורו (כ-4.35 מיליארד ש"ח) על מנת לפצות את צאצאי ההררו והנאמה, שני עמים שהיו בעבר הגדולים והחזקים ביותר בדרום מערב אפריקה, וכמעט נכחדו כליל אחרי שגנרלים גרמניים הורו להשמידם ב-1904. הקהילות של ההררו והנאמה יחליטו למה ישמשו כספי הפיצויים, כך לפי שר החוץ הגרמני.

ההכרה הגרמנית ברצח העם מגיע לאחר מו"מ שנערך מזה שש שנים בין ממשלת גרמניה לממשלת נמיביה ומנהיגי קהילות ההררו והנאמה. מטרת הדיונים, לפי שר החוץ הגרמני, הייתה להגיע לפיוס עם צאצאי הקרבנות. "מעתה גם באופן רשמי נקרא לאירועים שחלו בין 1904 ל-1908 כפי שראוי לקרוא להם בפרספקטיבה של ימינו – ג'נוסייד (רצח עם)" הסביר שר החוץ הגרמני שצפוי לבקר בקרוב בנמיביה, ובביקורו יערך טקס זיכרון רשמי בו ייחתם הסכם הפיצויים.

השמדת ההררו והנאמה

החל מסוף שנות השמונים של המאה התשע עשרה שלטו הגרמנים על קולוניה בדרום מערב אפריקה בשטח בו נמצאת היום נמיביה. במקום היו קבוצות שונות של שבטים ילידים, הגדולות מביניהן היו ההררו – קבוצה של כ-75,000 מגדלי בקר והנאמה. השבטים ניסו להתקומם מספר פעמים נגד השלטון הגרמני, ונתקלו ביד קשה.

ניתן להבין זאת מדבריו של מפקד הכוחות הגרמניים שכבשו את המקום, קורט פון פרנסואה, משנת 1888: "רק קשיחות חסרת פשרות תוביל להצלחה (בקולוניה)". מושל הקולוניה הגרמנית, תיאודור לוטווין, אמר כי "בעוד 15 שנה לא יישאר הרבה עבור הילידים, אך יש לשמור זאת בסוד, שכן אחרת המהפכה תהיה בלתי נמנעת".

ב-12 בינואר 1904 יצאו בני שבט ההררו, בהנהגת סמואל מההררו, למרד נגד השלטון הקולוניאלי הגרמני. הגרמנים דיכאו את המרד באלימות, ובאוגוסט באותה שנה הביסו כוחותיו של הגנרל הגרמני לותר פון טרוטה את המורדים והבריחו אותם, ואת משפחותיהם, למדבר אומאקה שבמזרח המדינה. ב-4 באוקטובר 1904, כתב פון טרוטה לראש המטה הכללי: "אני מאמין שהאומה צריכה להיות מושמדת כאומה […] אני חושב שעדיף שהאומה תעלם כולה מאשר שתזהם את חיילינו".

בעקבות דיכוי המרד, החלו שבטים אחרים, למשל שבט הנאמה והמאג'י-מאג'י, לנטוש את הגרמנים ולהתמרד. בני ההררו והנאמה שנכנעו נשלחו למחנות ריכוז. בדרך אליהם מתו כשליש בצמא וברעב. רבים מתו במחנות ממחלות: טיפוס, אבעבועות ומחלות אחרות. עבודת פרך נכפתה עליהם, והם ספגו מכות והצלפות שוט משוביהם.

בני הררו רבים נתלו והנשים נאנסו והיו לשפחות מין. בסך הכול נספו כ-80,000 – 65,000 מבני שבט ההררו (80 אחוזים מבני השבט) ו-20,000 – 10,000 מבני שבט הנאמה (50 אחוזים מחברי השבט). הרצח התבצע באמצעות הריגה על ידי הרעבה והרעלה של בארות בני ההררו והנאמה שנלכדו במדבר.

במקביל לרצח העם ההררו והנאמה, פרץ במזרח אפריקה הגרמנית מרד המאג'י מאג'י. הגרמנים השיבו גם למרד זה ביד קשה ותגובתם הביאה למותם של 200,000 – 100,000 בני אדם.