דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

"להשמיע קול שהוא שוליים": משוררים שחורים למען אברה מנגיסטו

ג'נט בלאי. "אברה כמוני מהדרום וסיפור חייו זה הסיפור של הרחוב שלי" (צילום: מיכאל מרליס)
ג'נט בלאי. "אברה כמוני מהדרום וסיפור חייו זה הסיפור של הרחוב שלי" (צילום: מיכאל מרליס)

אנתולוגיה חדשה מוקדשת לצעיר שנמצא בשבי חמאס | ג'נט בלאי: "שירה זו פעולה אקטיביסטית. אי אפשר שלא לראות את החיבורים בין גזענות ממסדית ואלימות שוטרים ובין זה שאברה כבר שבע שנים בשבי"

טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

"רק עם השנים הבחנתי פתאום שהוא אורח קבוע בשירים שלי ושמעת לעת דמותו עולה בהם, כאילו הוא היה אני. \ כי אברה כמוני מהדרום, גדל בעיירה חמה, ענייה ומוזנחת. \ ואברה חי בשכונה של שחורים כמו הגטו שלי ושל האחים. \ ולאברה יש שם כמו לדודים שלי והוא דומה לבני דודים שלי. \ וסיפור חייו זה הסיפור של הרחוב שלי, ואמו אגרנש ואחותו אלמנש חזקות ואמיצות כמו הנשים שהקיפו אותי בבית אמי".

כך כותבת ג'נט בלאי, בפתיחת אנתולוגית שירה למען אברה מנגיסטו בשם "אלפיים זריחות לשמש", שערכה יחד עם גיל אליאס. האנתולוגיה מחולקת לשלושה שערים: אברה אברה, שחורות שחורות ומבטחים.

ג'נט בלאי. "לאברה יש שם כמו לדודים שלי והוא דומה לבני דודים שלי" (צילום: אלבום פרטי)
ג'נט בלאי. "לאברה יש שם כמו לדודים שלי והוא דומה לבני דודים שלי" (צילום: אלבום פרטי)

בלאי (27) חיה בבאר שבע, עובדת במסל"ן (מרכז סיוע לנשים) וחברה בקולקטיב "קולאקטיבי.ת", ארגון שמטרתו לענות על הצורך בשיח ובמרחב בו אנשים שחורים ונשים שחורות יוכלו להשמיע את הקול והחוויות שלהם. בלאי מפרסמת שירים ב-7 שנים האחרונות.

"השיר הראשון שפרסמתי נולד בתוך המחאה על האלימות של השוטרים ב-2015, סביב האלימות שהייתה נגד דמאס פקדה. זה היה שיר שניסיתי לבחון בו את הקשר ביני לבין המציאות מכל מני זוויות. איפה אני כאישה אתיופית, כאישה יהודיה, מה המחירים שאני משלמת. שירה אישית שחושפת".

שוטר עוצר מפגין בהפגנה לאחר הריגתו של סלומון טקה בן ה-19 ע"י שוטר, נתניה. "השיר הראשון שפרסמתי נולד בתוך המחאה על האלימות של השוטרים" (צילום: Roy Alima/Flash90)
שוטר עוצר מפגין בהפגנה לאחר הריגתו של סלומון טקה בן ה-19 ע"י שוטר, נתניה. "השיר הראשון שפרסמתי נולד בתוך המחאה על האלימות של השוטרים" (צילום: Roy Alima/Flash90)

היא מתארת את הכתיבה שלה כחלק מפעילות אקטיביסטית. "כתיבת שירה זאת פעולה אקטיביסיטית עבורי. הספר הזה הוא לגמרי אקטיביזם". מבחינתה, השאלה מדוע להוציא אסופת שירים על אברה מנגיסטו, הצעיר הישראלי ממוצא אתיופי המוחזק בידי חמאס מאז חצה את גדר המערכת לרצועת עזה בספטמבר 2014, כלל אינה שאלה.

"ה'למה' הוא מובן. גם אם הוא לא מובן לכולם, אני כופה את זה שהוא יהיה מובן. הספר הזה והנסיבות שלו הן מובנות מאליהן וזאת הרדיקליות של הפעולה שלי. "לא צריך לשאול 'למה', ב'איך' יותר מעניין להעמיק. וזה מאוד תלוי בי ובגיל כיוצרים. אנחנו חולקים בזהויות שלנו כאנשים שחורים, קווירים באר-שבעיים".

אברה מנגיסטו. "הספר הזה הוא לגמרי אקטיביזם" (התמונה באדיבות המטה לשחרור אברה מנגיסטו)
אברה מנגיסטו. "הספר הזה הוא לגמרי אקטיביזם" (התמונה באדיבות המטה לשחרור אברה מנגיסטו)

מרכיבי הזהות של בלאי ואליאס שיחקו תפקיד בבחירת השירים שנכנסו לאנתולוגיה. לדברי בלאי, "מעבר לברור מאליו, שזה הסיפור של אברה, הערכים שרצינו שיבואו לידי ביטוי זה לקדם שחורות, לקדם קוויריות ואנשים שמגדירים עצמם כחלק מהקהילה הקווירית בין אם זה בהיבט המגדרי, המיני או  התפיסתי.

"אנשים שמייצגים תפיסת מחשבה שהיא מורכבת ולא בינארית. אנחנו רוצות להשמיע פה קול שהוא שוליים. אסוציאטיבית אני רוצה להשאיר את זה פתוח ושכל אחד יגיד מה השוליים שהוא מכיר וימצא את זה בתוך הספר.

"אנשים שחורים, יש להם מה להגיד והם יודעים עברית"

"היה לנו מאוד חשוב שהשירים שנביא לא יהיו מנקודת מבט בוחנת. האדם הלבן האשכנזי הפריבילג שיושב וכותב שיר על חוויה של אנשים שחורים במרחב. לא. עשינו את זה מספיק באקדמיה וזאת לא הייתה הצלחה מסחררת. יש משמעות לקול של אנשים שחורים, יש להם מה להגיד והם יודעים עברית".

אליאס אומר שבתהליך העריכה ובחירת השירים "היו כל מיני תנאים. התנאי המרכזי הוא שהקול שיוצא מתוך השיר יהיה קול אותנטי של הזהות השחורה של אותו כותב ובאופן כללי תהייה כנות ביצירה. ככה בחרנו את השירים.

גיל אליאס. "התנאי המרכזי הוא שהקול שיוצא מתוך השיר יהיה קול אותנטי של הזהות השחורה" (צילום: הדס שורר)
גיל אליאס. "התנאי המרכזי הוא שהקול שיוצא מתוך השיר יהיה קול אותנטי של הזהות השחורה" (צילום: הדס שורר)

"בתוך זה יש הרבה משוררות, יש רוב נשי, זה קרה במקרה אבל זה הגיוני ביחס לעורכות של האנתולוגיה. יש טווח מאוד גדול של זהויות מבחינת מה הן עושות בחיי היום שלהן אם זה אקטיביסטיות, משוררות, קוויריות, אם זה משוררות יותר מוכרות בספרות העברית. בשונה מכתבי עת או אנתולוגיות אחרות פה יש דמות מרכזית שהיא שחורה, משהו שלא קיים בספרות העברית כמעט בכלל, או לא מייחסים אליו חשיבות. בנוסף האנתולוגיה בשבילי ובשביל ג'נט היא מקום לפיוס, סובלנות, ושוויון. לא רק מקום לכעס, או פחד או חרדה".

בקובץ, מלבד שירים שעוסקים באברה, יש שירים שעוסקים באלימות משטרתית, אלימות ממסדית וגזענות. לדברי בלאי, "אי אפשר שלא לראות את החיבורים בין גזענות ממסדית ואלימות שוטרים ובין זה שאברה כבר שבע שנים בשבי וזה לא מעניין את התחת של אף אחד. אני בתור אתיופית לא יכולה שלא לראות את החיבורים האלה.

שריפת מכונית בהפגנה בעקבות הריגתו של סלומון טקה בידי שוטר, תל אביב. "אני בתור אתיופית לא יכולה שלא לראות את החיבורים האלה" (צילום: Adam Shuldman/Flash90)
שריפת מכונית בהפגנה בעקבות הריגתו של סלומון טקה בידי שוטר, תל אביב. "אני בתור אתיופית לא יכולה שלא לראות את החיבורים האלה" (צילום: Adam Shuldman/Flash90)

"חברים שלי מהכיתה בצבא מוזנחים. מתעלמים מאתנו. לא מדברים עלינו כשווים. אברה שלא מדברים עליו. ספרי החינוך שלא מדברים על יהדות אתיופיה, על מורשת יהודי אתיופיה, על תרבות יהודי אתיופיה, שזה שווה ערך לדעתי ליהדות אירופה. אי אפשר לא לעשות את החיבורים האלה. הם אוטומטיים".

אחד השירים שעושים את החיבורים האלו הוא שירה של סתיו אתלן, "זה נראה כמו הוליווד אבל מרגיש כמו מיניאפוליס". אליאס אומר שהשיר הזה "הוא לא שיר שחור 'פרופר'. הוא יותר קשור לגזענות באופן כללי. זה שני שירים שמתחברים לשיר אחד ובגלל זה שמנו אותם אחד ליד השני. זה שיר שהוא כל כך פשוט אבל יש בו משהו מאוד פריפריאלי, מאוד מצביע על עוני, עוני בחירתי, עוני פוליטי, עוני אישי".

זה נראה כמו הוליווד אבל מרגיש כמו מיניאפוליס | סתיו אתלן

מִי יָכוֹל בִּכְלָל לִישֹׁן
מִתַּחַת לְכָל הָרַעַשׁ הַסְּטָטִי הַזֶּה?
רַעַשׁ לָבָן,
רַעַשׁ נִשְׁמַע בְּקִרְיַת חַיִּים,
יֶלֶד נִפְלַט מִתּוֹךְ הַגַּן הַצִּבּוּרִי.

לְרֶגַע הָיָה שֶׁקֶט,
הַחַשְׁמַל קָפַץ בְּתוֹכִי
הַמַּיִם גָּעֲשׁוּ בַּקֻּמְקוּם,
שְׁרִיקַת קָלִיעַ
פִּלְּחָה אֶת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם.

לשיר שבלאי פרסמה באנתולוגיה נקרא "הם חשבו שהמגפה תהרוג אותנו". "כתבתי אותי עכשיו בקורונה", היא מספרת. "הוא היה סיכום של המחשבות שלי בתוך כל התקופה הזאת. מפגשים עם כל מיני תל אביביים, ששואלים אותי 'נו איך הקורונה עוברת', או מהצד השני מלא אנשים שאני מכירה שפתאום נהיו פוליטיים ומפגינים בבלפור ומתראיינים.

"השיר הזה מוקדש לאיש שאמר בראיון אחרי שתי הפגנות כמה זה מטורף איך שהשוטר התנהג, ואני מסתכלת עליו ואומרת, בוא, לפחות 50 שנה שאנשים שחורים ממך או מדוכאים ממך נמצאים במקום הזה של להתחנן לשוטר להפסיק את מה שהוא עושה. להתחנן למדינה שתפסיק. להתחנן ולהילחם.

הפגנה נגד אלימות משטרתית, נתניה. "לפחות 50 שנה שאנשים שחורים ממך או מדוכאים ממך נמצאים במקום הזה של להתחנן לשוטר להפסיק" (צילום: Roy Alima/Flash90)
הפגנה נגד אלימות משטרתית, נתניה. "לפחות 50 שנה שאנשים שחורים ממך או מדוכאים ממך נמצאים במקום הזה של להתחנן לשוטר להפסיק" (צילום: Roy Alima/Flash90)

"לא חידשתם. אנחנו בתוך הלופ הזה הרבה זמן. לכל מי ששאל למה אתיופים לא מגיעים למחאה, אתם הכי צריכים להבין אותנו. אז ברוך השם לא איבדנו פרנסה אנחנו עניים ונמשיך להיות עניים. וחלקנו עובדים בתוך כל המפעלים החיוניים שצריכים לתפעל את החיים שלכם. זאת הצטלבות, יש פה משהו שאפילו לא מופנה לממסד אלא כלפי הבית".

הם חשבו שהמגפה תהרוג אותנו | ג'נט בלאי

הֵם חָשְׁבוּ שֶׁהַמַּגֵּפָה תַּהֲרֹג אוֹתָנוּ
אֲבָל הִיא לֹא עָשְׂתָה לָנוּ כְּלוּם.
הֵם אָמְרוּ שֶׁעַכְשָׁו הִגִּיעַ הָעֹנִי הַגָּדוֹל,
וְשֶׁאֵין וַעֲבוֹדָה
וְקָשֶׁה קָשֶׁה

וְאִלּוּ אֲנַחְנוּ שֶׁחַיִּים בְּלִשְׂרֹד אֶת הַיָּמִים,
'הָעוֹבְדִים הַחִיּוּנִיִּים שֶׁל הַמִּפְעָלִים'
לֹא הֵבַנּוּ עַל מָה הֵם מְדַבְּרִים.

אֲנַחְנוּ שֶׁמְּקַבְּלוֹת סַלֵּי מָזוֹן כָּל הַשָּׁנָה
וְשׂוֹרְדוֹת אֶת תַּשְׁלוּמֵי הַחַשְׁמַל, הַחִנּוּךְ וְהַחַיִּים.
אֲנַחְנוּ שֶׁחוֹתְמוֹת אַבְטָלָה כִּי אַפְלָיָה,
שֶׁמְּקַבְּלוֹת הַשְׁלָמַת הַכְנָסָה כִּי עֲבוֹדָתֵנוּ לֹא שָׁוָה,
שֶׁחַיּוֹת מִקִּצְבַּת נָכוּת וְנֶעֱזָרוֹת בָּרְוָחָה,
אֲנַחְנוּ כְּבָר הִכַּרְנוּ אֶת מוֹסְדוֹת הַמְּדִינָה
כְּבָר לָמַדְנוּ אֵיךְ לְהִתְקַיֵּם מִתַּקְצִיב לְלֶחֶם וְלִתְרוּפָה.

גַּלִּים שֶׁל הִתְאַבְּדוּת הֵם אָמְרוּ,
גַּלִּים שֶׁל אִבּוּד הַנֶּפֶשׁ וְהַנְּשָׁמָה.
וְאִלּוּ הָיוּ מַכִּירִים אֶת מָנְגִיסְטוּ וְאוֹתִי
הָיוּ מְגַלִּים שֶׁאֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה
מָוֶת הוּא בֶּן בַּיִת
פַּעַם הַשּׁוֹטְרִים וּפַעַם בְּעֶזְרַת הַיָּדַיִם.
הֵם טוֹעֲנִים שֶׁעַכְשָׁו הָרְחוֹב רֵיק,
שֶׁהַתַּרְבּוּת אָבְדָה, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה רָעָה.
אֲנַחְנוּ אֶת הַתַּרְבּוּת שֶׁלָּנוּ מִזְּמַן כָּלָאנוּ בְּתוֹךְ כָּתְלֵי הַשְּׁכוּנָה.
וִתַּרְנוּ עַל בָּרִים, עַל הַצָּגוֹת וְעַל יֻקְרָה
כִּי לֹא עָבַרְנוּ סֶלֶקְצְיָה
כִּי לֹא הִרְוַחְנוּ מַסְפִּיק
כִּי לֹא דִּבְּרוּ בִּשְׂפָתֵנוּ
עַל אַף שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ מְדַבְּרוֹת אֶת הָעִבְרִית.

אֵיפֹה הֲיִיתֶם כְּשֶׁהַתַּרְבּוּת נִצְבְּעָה לָבָן וְשִׁירֵי הָרֶקַע שֶׁלָּהּ הָיוּ שְׁחֹרִים?
אֵיפֹה הֲיִיתֶם כְּשֶׁעוֹד וְעוֹד אַחִים שֶׁלָּנוּ נוֹלְדוּ חֲשׁוּדִים מִיָּדִיִּים וְקִבְּלוּ מַכּוֹת מִשּׁוֹטְרִים, מְאַבְטְחִים וּמְחַנְּכִים?
אֵיפֹה הֲיִיתֶם כְּשֶׁעֲמִידָר וְהוֹצָאָה לַפֹּעַל פִּנּוּ אוֹתָנוּ מֵהַבָּתִּים?
אֵיפֹה הֲיִיתֶם כְּשֶׁהִתְלוֹנְנוּ עַל הָרְחוֹבוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינָם מוּאָרִים?
אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאֲנַחְנוּ נִקְרֵאנוּ מַסְרִיחִים אֲבָל לֹא הִפְסַקְתֶּם לְרֶגַע לְחַפֵּשׂ אוֹתָנוּ כְּדֵי שֶׁנְּנַקֶּה עֲבוּרְכֶם בָּתִּים וּמִשְׂרָדִים?
אֵיפֹה הֲיִיתֶם כְּשֶׁהִתְלוֹנְנוּ עַל אַלִּימוּת שֶׁל גְּבָרִים,
עַל הִתְעַלְּמוּת שֶׁל שׁוֹפְטִים,
עַל מַעֲרֶכֶת חֻקִּים שֶׁמְּשָׁרֶתֶת רַק אֶת הָעֲשִׁירִים
וְהַנְּכוֹנִים?

אֲנַחְנוּ הָאֲ.נָשִׁים שֶׁהִתְנַדַּבְתֶּם אֶצְלָם
הַיְּלָדִים הַמֻּכִּים שֶׁל הַמַּעֲרֶכֶת הַיִּשְׂרְאֵלִית.
אֲנַחְנוּ מְדִינַת הַ'לָּקְחוּ לִי שָׁתוּ לִי'
שֶׁאַתֶּם כָּל כָּךְ אוֹהֲבִים לְהַגִּיד.
אֲנַחְנוּ מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים
שׁוֹטְפֵי הַכֵּלִים
מְמַלְּאֵי הַתְּקָנִים
הָאוֹרְחִים הַקְּבוּעִים
וְאֶצְלֵנוּ כָּל יוֹם זוֹ מְחָאָה
וּבְחִירָה חֲזָרָה בַּחַיִּים.

מִזְּמַן הֵבַנּוּ שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא שַׂחְקָנִים בַּמִּשְׂחָק שֶׁלָּכֶם.
אֲנַחְנוּ סַךְ הַכֹּל מְשָׁרְתִים.

האנתולוגיה "אלפיים זריחות לשמש" ראתה אור בהוצאת יונה שחורה, וזמינה חינם באופן מקוון.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!