מבוגרים רבים מאמינים כי פעילות מינית הכרחית לרווחתם, אושרם ואיכות חייהם, כך עולה ממחקרן של פרופ' ליזה ברדיצ'בסקי, חוקרת פנאי, ספורט ותיירות מאוניברסיטת אילינוי ופרופ' גלית נמרוד מהמחלקה לתקשורת ומהמרכז הרב תחומי לחקר הזקנה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. השתיים בחנו את החשיבות והמגבלות של מיניות בגיל המבוגר, כמו גם את האסטרטגיות של אנשים להישאר פעילים מינית בשנותיהם המאוחרות.
החוקרות ניתחו שיחות על מין שהתנהלו במשך שנה שלמה ב-14 קהילות מקוונות מובילות מאוסטרליה, קנדה, אנגליה וארצות הברית. הדיונים בקהילות אלו על הניסיונות המיניים של המשתתפים ותפיסתם את המיניות, היו מגוונים ורחבי היקף. מקצת מהמבוגרים היו מרוצים מהפרישה מחיי מין, אך רבים אחרים הדגישו שהם "נשארו בעלי יכולת מינית, מעוניינים ופעילים מינית", גילו החוקרות.
"אף על פי שמקצת מהמבוגרים דיווחו שהם נמנעים מפעילות מינית עקב מצב בריאותי או חוסר עניין, אחרים מסרבים לוותר על הפעילות המינית. הבעיות הבריאותיות שלהם או הסטראוטיפים החברתיים המתארים מבוגרים כא-מיניים אינם משמשים עבורם תירוץ לוותר על החיים – או על מין," אמרה ברדיצ'בסקי.
פריחה מאוחרת
כמו עיסוקים אחרים לשעות הפנאי, גם פעילות מינית משמשת אסטרטגיית הסתגלות חשובה, ועוזרת למבוגרים להתמודד עם שינויים בחייהם, כמו סיום הקריירות שלהם, מעבר לבתי אבות או למתקנים של מערכת הבריאות, כתבו החוקרות.
תחושת המוות הקרב ובא, עולה מהמחקר, גרמה לכמה מבוגרים להשתחרר מעכבות שהגבילו את התנהגותם כשהיו צעירים יותר, ולהתחיל לחקור פעילויות והיבטים חדשים במיניותם. הליבידו של חלק מהמבוגרים בוער במקום לדעוך עם הגיל, והפעילות המינית מקבלת חשיבות גדולה יותר בעקבות שפע הזמן הפנוי שיש להם בשנותיהם המאוחרות. עבורם, חקר המיניות מחזק את מחויבותם המתמשכת לחיים ואת המשך צמיחתם האישית, אמרה ברדיצ'בסקי.
נושאים פופולריים לדיון היו איך להמשיך ליהנות מהמיניות לאחר המוות של אחד מבני הזוג או השותפים, והסיכונים הקשורים לדייטים ולמערכות יחסים מיניות בגיל מבוגר. חלק מהמשתתפים החליפו עצות בנוגע למציאת שותפים חדשים ולפעילויות מיניות חדשות כמו צעצועי מין, אולם מבוגרים מתקדמים פחות כתבו שמבוכה ופחד מסטיגמה חברתית מונעים מהם לנסות את הפעילויות האלה.
אף על פי שמצב בריאותי מגביל לפעמים את היכולות הפיזיות של מבוגרים, נכונותם להעריך מחדש את פעילותם המינית ולהסתגל אליה – במקום להיכנע למגבלותיהם הפיזיות – הכריעה אם הם המשיכו ליהנות מחיי מין מספקים. כך הסיקו החוקרות במאמר, שפורסם בכתב העת Leisure Sciences.
היכולת להעריך את מה שיש להם – בין אם זה הנאה ממשחק מקדים במקום יחסי מין, התמקדות באיכות במקום בכמות או הגילוי שעושר מנטלי וניסיון חיים הם מעוררים לא פחות ממבנה גוף צעיר – מאפשרת לחלק מהמבוגרים להתאים את ציפיותיהם המיניות למציאות של ההזדקנות ושל מצבם הבריאותי, אמרה ברדיצ'בסקי.
עם זאת ציינה שהגילוי של הזדמנויות רבות יותר וחופש לחקור את המיניות נתקל במגבלות תרבותיות, חברתיות, פסיכולוגיות וביולוגיות רבות. "לא כולם תופסים את המגבלות הללו כמכריעות. מבוגרים רבים היו מוכנים לדון במגבלות האלה, להתנגד להן ולמצוא אסטרטגיות קוגניטיביות והתנהגותיות כדי להמשיך לקיים יחסי מין," הוסיפה, ברדיצ'בסקי.
לסטראוטיפ לפיו מבוגרים הם א-מיניים, או צריכים להיות כאלה, השפעה של ממש על חיי המין של המבוגרים. בפורומים המקוונים, חלק מהמשתתפים סיפרו על תקריות שבהן עובדי מערכת הבריאות לא התייחסו לדאגותיהם בקשר לבריאותם המינית ולתפקודם. מקצתם אף דיווחו שסגנון חייהם גרם למורת רוח בקרב ילדיהם הבוגרים או בקרב חברי צוות במקום מגוריהם.
החופש לוותר
החוקרות גילו שלמרות זאת, היו גם כאלה שציינו שהיו שמחים לוותר על מין. תיאורים של הזדקנות "חיובית" או "מוצלחת" המרמזים על המשך הפעילות המינית, שמשמשים לעתים קרובות בשיווק מוצרים לשיפור חיי המין, הטרידו את המבוגרים האלה ונתפסו כסנסציוניים.
"הסטראוטיפים האלה גרמו לחרדת ביצוע בקרב גברים מבוגרים, וחלק מהנשים המבוגרות האמינו ששני בני הזוג צריכים להביע את דעתם אם יש לרשום להם תרופות לשיפור חיי המין," אמרה ברדיצ'בסקי.
לדברי החוקרות, יש צורך רב בתכניות חינוך מיני, שיעסקו במגוון הסיכונים הפיזיים והפסיכולוגיים שעומדים בפני מבוגרים פעילים מינית. כמו כן, יש לעודד נותני שירות במערכות הבריאות ואנשי צוות במרכזי המגורים של הגיל השלישי להתנער מסטראוטיפים על מיניות של מבוגרים, לכבד את זכותם לפרטיות ולפעילות מינית ולהיות רגישים לדאגותיהם.
