דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.0°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 21.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 24.5°אילת
  • 19.4°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך

החינוך המקצועי / "2% מהתלמידים הם בחינוך המקצועי, את מי זה מנסה להסליל בדיוק?"

כך אמר ל'דבר ראשון' ראש האגף להכשרה מקצועית שולי אייל. למרות הטענות כנגד בתי הספר המקצועיים, אייל בטוח כי יש להם מקום חשוב במערכת החינוך הישראלית.

חינוך מקצועי. צילום: אורן חדש
חינוך מקצועי. צילום: אורן חדש
דוד טברסקי

השבוע תתחיל שנת הלימודים החדשה. למעלה ממיליון וחצי תלמידים ותלמידות ישובו למערכת החינוך, מגיל גן ועד בית הספר התיכון, וביניהם קבוצה לא גדולה, של כ-12,000 תלמידי החינוך המקצועי. לתלמידים אלו צפויה חוויה שונה וייחודית – שילוב של עבודה עם לימודים, כאשר בסוף הלימודים, תלמידי החינוך המקצועי מוסמכים לעבודה במקצוע שלמדו ומקבלים תעודה המעידה על כך.

החינוך המקצועי ספג ביקורות רבות בשנים האחרונות, ויש המטילים ספק בזכות קיומו. מי שנלחם על המשך קיומו של החינוך המקצועי במתכונתו הנוכחית, גם אל מול התכנית להעבירו למשרד החינוך, הוא שולי אייל, ראש האגף להכשרה מקצועית (עד לא מזמן במשרד הכלכלה, וכעת במשרד העבודה והרווחה המחודש).

אייל רואה את תחום החינוך המקצועי כחלק מתחום ההכשרה המקצועית בישראל באופן כללי, ומייחס לנושא חשיבות כלכלית וחברתית רבה. בשיחה עם 'דבר ראשון' מסביר אייל מדוע נלחם בתכנית להעברת בתי הספר המקצועיים לאחריות משרד החינוך.

שולי אייל (תמונה באדיבות המצולם).
שולי אייל (תמונה באדיבות המצולם).

"למהלך האחרון של משרד החינוך קוראים בעברית ישראבלוף", קובע אייל ומסביר. "הם רוצים להשתלט על הסמכות המקצועית להוציא תעודת מקצוע (שמוקנית כיום באופן בלבדי לאגף שבראשו עומד אייל – ד.ט.), ולאפשר הוצאת תעודת בגרות יחד עם תעודת מקצוע, ואז להגיע למצב שעוד שנתיים שלוש אתה תראה מסיבת עיתונאים של משרד החינוך – 'עשינו מהפכה: לראשונה בישראל גם תעודת מקצוע וגם בגרות'. אבל זו הונאת המאה בחינוך".

על הדימוי הנמוך של החינוך המקצועי: "אני חושב שזה מתחיל מהגלות שלנו. היהודים בגולה לא עסקו בעבודות כפיים. וגם בישראל, הצווארון הכחול אף פעם לא קיבל את מעמדו הראוי"

למה? מה הבעיה בכך שתלמיד יוציא תעודת מקצוע יחד עם תעודת בגרות?

"אי אפשר לייצר, מבחינת שעות הלימוד, שאדם יהיה מכונאי או מפעיל CNC מדופלם (מפעיל מכונות תעשייתיות באמצעות מחשב – ד. ט.) ביחד עם לימודים לבגרות מלאה. תסובב את העולם אתה לא יכול לעשות את זה, מבחינת מספר שעות לימוד.

"משרד החינוך נלחמו איתי על ילדה בודדת בצפון, שנעניק לה תעודת טבחית מוסמכת. קראתי לממונה על הקולינריה אצלנו ושאלתי אותו: למה אתה קשה איתם? הוא הביא לי את המבחן של משרד החינוך ושתי הבחינות שלנו ואמר לי: 'אצלם קונדיטוריה וטבחות אוחדו לדבר אחד וזה נבחן בעמוד אחד, על חצי מהשאלות שם אתה יודע לענות – כי זה כשרות וענייני בריאות הציבור, ועוד 2-3 שאלות על טבחות וקונדיטוריה'. מול זה המבחן שלנו, אצלנו זה חוברת, וזה בלי להיכנס לפרטים על ההכשרה המקיפה שיש אצלנו. אז הממונה אמר לי: 'אני לא יכול להסמיך על בסיס מבחן כזה'".

האם אין מקום לשיתוף פעולה בין המשרדים בנושאים האלו?

אייל נאנח, וניתן לראות על פניו שהוא למוד 'קרבות'. "יש אנשים טובים גם במשרד החינוך וגם במשרד שלנו. ויש הרבה מה להרוויח משיתופי פעולה. הצעתי שמשרד החינוך יפקח על תכני הליבה אצלנו ואנחנו נפקח על הלימודים המקצועיים אצלם.

"אבל משרד החינוך אוסר עלינו לפקח על 'ההכשרה המקצועית' שהם נותנים, אבל כן רוצה שננפיק להם תעודת מקצוע. מישהו במשרד הרישוי היה מאפשר שמשרד אחר ינפיק את הרישיון למשאית? מישהו היה מעיז להגיד למשרד הרישוי אל תתערב לנו בבחינות, לא בתוכנית הלימודים ולא בסטנדרטים אבל תנפיק את הרישיון לנהג משאית? זה זלזול מוחלט", אומר אייל, מאוכזב.

אז למה בעצם משרד החינוך נאבק כל כך לקחת את בתי הספר המקצועיים לסמכותו?

"הם ניסו דרך לקיחת בתי הספר לקחת את הסמכות המקצועית להוציא תעודת מקצוע. וכך, דרך השתלטות על בתי ספר שלדעתי פחות מעניינים את משרד החינוך, הם היו משתלטים על הסמכות להוציא תעודות מקצוע".

ההסללה הגנוזה

מבחינתו של אייל, מסלול החינוך המקצועי אמור להעניק לתלמיד תעודה שתאפשר לו להתקבל לעבודה כבעל מקצוע ככל דבר. את ההכשרה המקצועית הוא רואה כמפתח כלכלי ברמה האישית והלאומית, אך גם כבעלת תפקיד חברתי.

בעשרים השנים האחרונות נשמעת ביקורת כי מסלול החינוך המקצועי שימש כמכשיר להסללה, לקביעת עתידם של נערים, בעיקר ממוצא מזרחי, כפועלים, לעומת נוער אשכנזי שנותב לחינוך העיוני, ומשם לעתיד של מקצועות חופשיים, אקדמיה וכו'.

"אין ספק שעד שנות ה-70 וה-80 הייתה הסללה", אומר אייל. "אבל זה לא המצב היום. מספר התלמידים בחינוך המקצועי הוא 2% מסך התלמידים, וגם את זה מנסים לחסל. 2% בסה"כ. את מי זה מנסה להסליל בדיוק? זה הרי לא מדגם מייצג של שום דבר", הוא אומר, ונראה שהוא כמעט נעלב.

"המודל הזה של חינוך מקצועי מהווה 13% מהתלמידים במדינות ה-OECD, בגרמניה, שווייץ ואוסטריה הוא מהווה בין 40% ל-70%. אצלנו 2% מהתלמידים, למה?"

האם גיל תיכון הוא לא גיל מוקדם מדי בשביל נער להחליט על המקצוע שלו לחיים?

"אני סיימתי תיכון ללא בגרות. כשם שאפשר לרכוש מקצוע אחרי צבא, אפשר לרכוש בגרות אחרי צבא. מי שרוצה בזה יסגור את הפער תוך שנה בלי בעיה. היום, תעודת בגרות בפני עצמה אין לה שום ערך תעסוקתי או מקצועי, ואם אתה לא הולך לאקדמיה אין לה שום משמעות".

אז אילו תלמידים צריכים ללכת לחינוך המקצועי לדעתך?

"לפעמים תוקפים אותי: היית מוכן שהבן שלך ילמד בחינוך מקצועי? ואני עונה לזה, תלוי מי מהם. הבן הקטן שלי, שטוב לו בחמש יחידות מתמטיקה, שיישאר שם. אבל שני הבנים האחרים שלי לא הסתדרו עם מערכת החינוך העיונית, למה שלא להציע להם חינוך מקצועי? הם גדלו במודיעין, ושם אין בית ספר מקצועי באזור, אז לא הייתה להם האפשרות.

"אני סיימתי תיכון ללא בגרות. כשם שאפשר לרכוש מקצוע אחרי צבא, אפשר לרכוש בגרות אחרי צבא. מי שרוצה בזה יסגור את הפער תוך שנה בלי בעיה. היום, תעודת בגרות בפני עצמה אין לה שום ערך תעסוקתי או מקצועי"

"כשפוגשים נער בכיתה י' שיודעים שהסיכוי שהוא יוציא בגרות הוא אפסי, אז למה לא אומרים בוא ניתן לו משהו ביד שייתן לו גם תחושת הצלחה, גם מקצוע וגם יוכל להתפרנס. ואם ירצה אחרי הצבא לעשות בגרות – מעולה, יעשה את זה בשנה. ירצה להתפתח מקצועית – יישאר במקצוע. למה לא?"

האם זה לא דן את התלמידים האלו לחיי דלות, לעוני?

"זה כבר לא המצב. בעבר, עורך דין או אקדמאי מתחיל היה מרוויח פי 3 ו-4 ממסגר או רתך או מכונאי. היום השכר ההתחלתי שלך כמפעיל CNC עולה על השכר של רואה החשבון המתחיל והעורך דין המתחיל. אז נצרב בתודעה של כולם שהאקדמיזציה היא המפתח להצלחה. המציאות הלכה והתהפכה עם השנים אבל הצריבה לא השתנתה בקרב ההורים והתלמידים. היום יש לך אינסטלטורים וחשמלאים שהם טייקונים, וגם למתחילים המשכורות הן מאוד מכובדות".

החינוך המקצועי והגלות

אז למה לחינוך המקצועי יש דימוי כל-כך נמוך ובעייתי בחברה הישראלית?

"אני חושב שזה מתחיל מהגלות שלנו. היהודים בגולה לא עסקו בעבודות כפיים. וגם בישראל, הצווארון הכחול אף פעם לא קיבל את מעמדו הראוי. גם היום אם אני אגיד לבת זוג שלי שאוותר על העבודה במשרד הכלכלה ואלך לנהל מפעל להרכבת משאיות שבו ישלמו לי כפול ממשרד הכלכלה, היא תחרד מזה. כי איך זה ממתג אותי?

"ואני בעצמי מקנא במנהלי מפעלים, להוציא מוצרים חיים מהמפעל שלך, שאתה רואה בעיניים שלך איך יצרת אותם – זה מדהים. אבל יש לנו משהו שטבוע בדי.אן.איי שלנו. אז שואלים אותי אם הייתי מוכן שהבן שלי יצבע דלתות במפעל – אני אומר שכן. אבל לא הייתי רוצה לראות אותו עובד 30 שנה על קו הייצור, הייתי רוצה לראות אותו יום אחד מנהל את המפעל או מקים מפעל משלו. הייתי רואה אותו מתפתח, בגאווה. למה זה הפך להיות כל כך בזוי? זה בלתי נתפס בעיניי".

אז לאן זה הולך? האם העתיד של החינוך המקצועי בישראל מובטח? האם נפסקו המאבקים?

"לצערי, משרד החינוך מצליח לכופף אותנו היום. אנחנו במצב רע של רישום תלמידים במגזר היהודי בגלל שלמשרד החינוך יש שליטה בעניין של הרישום של התלמידים, ויש הנחיה של המשרד לא לאפשר רישום לחינוך מקצועי. בקצב הזה תוך שנתיים-שלוש אנחנו נתרסק במגזר היהודי. במגזר הערבי יש ביקוש רב לחינוך המקצועי, ולכן גם ההנחיה של המשרד לא מיושמת. אבל המגזר הערבי לא רוצה לראות אותנו מתרסקים במגזר היהודי, כי הוא יודע שאם החינוך המקצועי ימותג רק כעניין חד מגזרי, הוא יפגע עוד יותר".

"אין ספק שעד שנות ה-70 וה-80 הייתה הסללה אבל זה לא המצב היום. מספר התלמידים בחינוך המקצועי הוא 2% מסך התלמידים, וגם את זה מנסים לחסל. את מי זה מנסה להסליל בדיוק? זה הרי לא מדגם מייצג של שום דבר"

אך למרות זאת אייל מוצא מקום לאופטימיות דווקא בגלל השכל הישר של האנשים והצורך של צעירים וצעירות להתכונן לעולם העבודה העתידי.

"לדעתי בעתיד אנשים יעבדו במספר עבודות לאורך חייהם, כולל הכשרה שם ועבודה פה. כי פשוט לא יהיה מספיק שכר במקצוע אחד. אני חשוב שבשנים הקרובות בעיית התדמית תלך ותישחק, כי אנשים יראו שאפשר להתפרנס בכבוד במקצועות העבודה. אני טוען שמי שהוא בעל מקצוע, הסבירות שהוא יהיה בעוני היא קלושה. ואפילו יותר מזה – אם משרד לעריכת דין נסגר ומפעל לעיבוד שבבים נסגר. איפה יקלטו עובדים יותר מהר? ברור שמעבדי השבבים. יקח זמן וזה ייקלט."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!