למעלה משמונה מאות תיקים פליליים ומספר דומה של תיקים משמעתיים נפתחו בשנה שעברה נגד עובדי מדינה. כך עולה מדו"ח הטיפול המשמעתי בנציבות שירות המדינה לשנת 2020. זוהי עליה של 14% במספר התיקים הפליליים, שמגיע ל-824, ושל 11% במספר התיקים המשמעתיים, שעומד על 828, ביחס ל-2019. מספר התיקים שהטיפול בהם הסתיים ב-2020 ירד ב-34% והסתכם ב-1,240 בלבד.

בין המקרים הבולטים ב-2020 היו מפקחת בכירה במשרד החינוך שהואשמה בדיווחי נוכחות כוזבים, מספר עובדי יחידה רגישה שהועמדו לדין לאחר שעיינו במסמכים שכללו מידע אישי על עובדים אחרים ביחידה, מפקח ברשות המיסים שנשפט לאחר שהוציא מידע אודות גורמים אותם ייצגה אשתו מול רשויות המס, פקיד במשרד ממשלתי שהואשם בביצוע שתי עבודות פרטיות בלי היתר ובזיוף יומני רכב, וסגן מנהל בית ספר שהועמד לדין מפני שעסק בעריכת דין בלי היתר תוך ניגוד עניינים.

לא מתעלמים מעבירות בתוך המשפחה

מעבר לכך, נפתחו 208 חקירות פליליות בגין עבירות אלימוּת במשפחה. למרות שעבירות אלו לא התרחשו במסגרת העבודה, בנציבות הבהירו שלא יהססו להעמיד לדין משמעתי, ולהשעות מהעבודה עובדים ועובדות שנהגו באלימות כלפי בני משפחותיהם. כך, עובד מדינה בכיר שהורשע בבית דין פלילי בעבירות אלימות במשפחה, הורשע גם בבית הדין למשמעת של הנציבות, ערעורו נדחה, ובית הדין פסל אותו לצמיתות משירות במשרד שבו עבד, ולמשך 5 שנים משירות המדינה.

אגף המשמעת הגביר בשנה החולפת את פעילותו נגד התבטאויות גזעניות, תוך שיתוף פעולה עם היחידה לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. במסגרת זו הוגשה תלונה נגד שני מנהלים שהתבטאו באופן גזעני כלפי עובדים ממוצא אתיופי, ונגד עובד באחד מבתי המשפט, שפרסם תוכן גזעני בפייסבוק ובוואטסאפ. בנוסף, האגף המליץ על הליך משמעתי פנים-משרדי, נגד מנכ"ל משרד ממשלתי שהתבטא באופן גזעני, בדיון רב-משתתפים שעסק בשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. 

הדו"ח מראה שלמרות משבר הקורונה, חלה עליה של 55% בהיקף הפניות לאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, ומספר התיקים בהם הוחלט על פתיחה בהליכים משמעתיים עלה ב-22%. עלייה של 7.5% חלה במספר הטיפולים של האגף בטרדות מיניות.