"ילדים ומבוגרים שלא התחסנו נהנים כרגע מזה שהתרבות הנגיף בישראל יחסית פחותה, ולכן התחלואה אצלם יחסית נמוכה. אבל לא לעולם חוסן", אומר ל'דבר' פרופ' רן ניר פז, מומחה למחלות זיהומיות בבית החולים הדסה וחבר בצוות מומחי הקורונה של האוניברסיטה העברית והדסה. "יש לנו עכשיו חלון הזדמנויות, ששווה לנצל אותו כדי להגביר את העומק החיסוני כרגע בישראל, על מנת לחסן את כל מי שלא התחסן".

בימים אלו דנים במשרד הבריאות באישור ובמתווה של חיסון ילדים בני 12-15 לקורונה, לאחר שהחיסון קיבל את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA). שיעור ההתחסנות הגבוה והתחלואה הנמוכה הובילו לדיון בשאלה האם ישראל הגיעה כבר למצב המכונה 'חסינות עדר', או חסינות קהילתית, שבו שיעור גבוה באוכלוסייה של אנשים שנושאים נוגדנים לנגיף מונעים את הפצתו גם בקרב אנשים עם הגנה נמוכה. פרופ' גילי רגב, ראש היחידה למניעת זיהומים בשיבא, אמרה בשבוע שעבר בראיונות לתקשורת שישראל הגיעה לחסינות עדר, ולכן אין הכרח או דחיפות בחיסון ילדים.

פרופ' ניר פז מעריך שהחיסונים מגינים על מי שהתחסן ותורמים לתחלואה הנמוכה, אך מזהיר מגלי תחלואה נוספים, שיסכנו את מי שלא התחסן. לדבריו, הגדלת שיעור המתחסנים, ובכלל זה ילדים בני 12-15, תמנע מקרי תחלואה עתידיים. הוא מדגיש כי הנזק שהמחלה עלולה לגרום, גם לילדים, גדול משמעותית מהנזק שעלול להיגרם מתופעות הלוואי של החיסון עצמו.

"בין 6 ל-6.5 מיליון איש בישראל מוגנים מהמחלה, השאלה מה עם כל השאר"

"בישראל יש כרגע כחמישה וחצי מיליון מחוסנים, ולפי הידע הקיים היום, מבחינתם המגפה הזו נגמרה", אומר פרופ' ניר פז, "אני לא חושב שיש פה איזו דרך אחרת להסתכל על זה. יש מספיק מידע מבוסס מכל העולם, שמסביר לנו שההתחסנות הזו היא כנראה בעלת תוקף של לפחות שנה אם לא יותר מזה, היא מכסה כנגד כל הווריאנטים, ומכסה לא רע גם מבחינת כניסת וריאנטים חדשים. לכן, ה-5.5 מיליון אנשים האלה הם סך הכל מוגנים. חוץ מהם, יש כמיליון אנשים שחלו במחלה והחלימו, ויש להם איזושהי חסינות במידה סבירה. מאחר שיש חפיפה מסוימת בין האוכלוסיות, ניתן להניח שבין 6 ל-6.5 מיליון איש בישראל מוגנים מפני המחלה".

"השאלה שנשאלת היא מה קורה עם כל שאר האנשים, שלא התחסנו, ומיהם 'כל השאר' האלה. מדובר בשני מיליון ילדים, בתוספת אנשים בקבוצות הגיל שיכולות להתחסן ולא התחסנו, שעיקרם מרוכזים בקבוצות הגיל של 16-60. האנשים האלה נהנים כרגע מזה שהתרבות הנגיף אצלנו יחסית פחותה, ולכן התחלואה אצלם יחסית נמוכה. אבל לא לעולם חוסן."

מה הסכנה שנשקפת למי שלא התחסן?
"אנחנו יודעים על התפרצויות במדינות עם עומק חיסוני טיפה נמוך מישראל, נניח בריטניה ומדינות אחרות, של וריאנטים שיש להם יכולת פיזור טובה יותר. אנחנו לא יודעים אם יכולת הפיזור טובה יותר גם באוכלוסייה הצעירה, כי הנגיף מתפשט פחות בקרב ילדים, אבל ילדים מגיל 12 הם קצת כמו מבוגרים, וכך צריך להתייחס לזה."

"יש לנו עכשיו חלון הזדמנויות"

מדוע להערכתך חשוב שילדים יתחסנו במצב הנוכחי?
"השאלות שצריך לבחון הן האם האוכלוסייה הצעירה מוגנת יותר מהנגיף, ולכן תופעות הלוואי של המחלה שקולות לתופעות לוואי של החיסון ולא צריך לחסן אותם, והאם המגפה נגמרה לגמרי אצלנו. כשאתה מסתכל על השאלות האלה, אתה רואה שאנחנו נמצאים לקראת תקופת החופש הגדול והנדידה של ישראלים לחו"ל, גורם שעלול לחשוף אותם לתחלואה ולווריאנטים חדשים.

"לכן, יש לנו עכשיו חלון הזדמנויות, ששווה לנצל אותו כדי להגביר את העומק החיסוני כרגע בישראל על מנת לחסן את כל מי שלא התחסן. סביר להניח שמתישהו תהיה עלייה בתחלואה בקבוצה שחשופה לתחלואה של הווירוס, בהינתן שהווריאנטים שמסתובבים כרגע בעולם ייכנסו לישראל."

ניר פז מדגיש שלפי הידע המדעי כיום, תופעות הלוואי של המחלה גרועות יותר מאלו של החיסון. "לאוכלוסייה מגיל 12 יש מאפייני תחלואה דומים לאוכלוסייה הבוגרת. ברוב המקרים הם מפתחים מחלה קלה, אך גם אצלם מתפתחת תחלואה נלווית כמו המיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב), שגורמת לסטייה קרדיאלית מאוחרת לאחר המחלה.

"מדובר אמנם בשיעור נמוך של מקרים, אבל צריך לזכור שהנזק של החיסון הוא מאוד מוגבל, אם בכלל. ישנה תופעת לווואי של ניאוקרדיטיס שעלתה לאחרונה, אך מדובר באחד ל-7,000 מקרים, ובתופעה קלה וחולפת שלא מצריכה טיפול. זאת לעומת המיוקרדיטיס, שקורית מהמחלה עצמה שהיא בשיעור של בין אחד עד שלושה ל-100 מקרים, ולה יש נזק משמעותי. ממחקרים שהתפרסמו, אפילו בשבוע האחרון, עולה שזו תופעה משמעותית יותר בשיעור גבוה יותר, ולכן קשה להתעלם ממנה. זה לא באותם סדרי גודל, ולא באותם סדרי נזק. לכן יש מקום לחסן ילדים."

האם לדעתך הממשלה צריכה רק לאפשר התחסנות ילדים, או גם להמליץ להורים לחסן את ילדיהם?
"לא צריך לכפות. המטרה שלנו זה להגביר את העומק החיסוני, ככל שנגביר אותו יותר, כך ירווח לנו. נרוויח עוד חצי מיליון איש שלא יחלו במחלה, וימנעו העברה לכל השאר. יש הרבה טכניקות להטמעה של בריאות הציבור והרבה מומחים לנושא, שהוא מעבר למומחיות שלי. למרות זאת אני חושב שזה לא משהו כזה מסובך. צריך לזכור שבישראל יש תמריצים להתחסן, למשל פטור מבידוד כשחוזרים מחו"ל."

"אין מקום להגבלות, צריך להעמיק את הנוכחות של החיסון באוכלוסייה הישראלית"

מה דעתך על המהלך של שר הבריאות אדלשטיין לביטול הגבלות התו הירוק והסגול בתוך שטח ישראל?
"כל עוד התחלואה היא כמו שהיא נראית היום, אין מקום להגבלות האלה. אנחנו רואים שפתיחת מערכת החינוך התאפשרה והיא מתרחשת ללא עלייה בתחלואה."

מה הצעדים החשובים כדי לשמור על התחלואה בישראל נמוכה?
"המטרה העיקרית היא העמקת הנוכחות של החיסון בקרב האוכלוסייה הישראלית. ככל שנעשה זאת, נוכל להמשיך להתנהג כמו שאנחנו רוצים. צריך לזכור שיש עדיין סדר גודל של שלושה מיליון אנשים לא מחוסנים, שאצלם יכולה להתרחש תחלואה. לכן הקטנת המספר של שלושת המיליונים האלה היא מה שאנחנו צריכים לשאוף אליו.

"חשוב לזכור שישראל היא לא אי מבודד. יש גם תנועה ותחלופה מול הרשות הפלסטינית, בין אם תנועה של ישראלים לשם ופלסטינים שעובדים בישראל. לכן, בסופו של יום, העומק החיסוני שלנו גם נמוך יותר מהנתונים הרשמיים, כי יש כמות לא מבוטלת של פלסטינים שעדיין לא מחוסנת. ישראל צריכה לפעול אקטיבית כדי להגביר את שיעור ההתחסנות, גם בקרב הישראלים וגם בקרב הפלסטינים. זה קומון סנס, שאני רואה שקיים גם במשרדי הבריאות והביטחון."

"מעבר לכך, כל מי שלא הלך להתחסן ויכול, כולל מי שהחלים, שיילך להתחסן. אני מקווה שיפתחו בהקדם את האפשרות להתחסן גם לבני 12 עד 15".