"אנחנו בתקופה כזו, ואווירה כזו, שרצח פוליטי יכול לקרות", כך אומר ל'דבר' דביר קריב, איש שטח לשעבר בחטיבה היהודית בשב"כ והיום מרצה ואיש חינוך. על רקע האיומים נגד חברי הכנסת איילת שקד ונפתלי בנט, בניסיון למנוע הקמת ממשלה בראשות לפיד ובנט, הוא מזהיר מהסכנה המוחשית לאלימות פוליטית בישראל. אבל סבור גם שניתן להרגיע את הרוחות.
על פי קריב, הקורבן לא יהיה בהכרח אישיות פוליטית, יתכן שגם עיתונאים או דמויות ציבוריות המזוהות עם השמאל יכולות להיות מסומנות. "מה שהתפתח בשנים האחרונות זה שאם אגיד לך שאני רואה מבזק שדקרו את אמנון אברמוביץ ליד ביתו או אם אני אגיד לך שאלדד יניב נורה בכניסה לבניין שלו בתל אביב", הוא אומר, "אתה תהיה בהלם? או שתגיד לעצמך שמה שאמרנו שמתבשל באמת מתבשל".
יש מי שאומרים שאנחנו עדים להסתה כמו בתקופה שקדמה לרצח רבין, איך אתה רואה את זה?
"אנחנו עוד לא בנובמבר 1995. אנחנו רחוקים משם ואי אפשר להשוות להיקף ההסתה שהייתה לפני רצח רבין. החל מאוגוסט 1995 היו כבר קריאות של רבנים שאמרו שהלכתית מותר לרצוח את רבין. היו כרזות עם מטרות על הפרצוף שלו. היו קריאות בוגד ורוצח בהפגנות.
"אנחנו גם עכשיו שומעים שיש כבר קריאות 'בוגדת' נגד איילת שקד. אבל זה לא בהיקפים, ברמות, בעוצמה ובלהט שהיו בין אוגוסט לנובמבר 1995. אנחנו מתקרבים לשם, ובהחלט במגמת עלייה. האלימות גם יכולה להיות אחרי שיכנס ראש ממשלה אחר לבלפור. זה לא בהכרח צריך להיות דווקא בשבוע הקרוב או הבא".
"רוצחים פוליטיים מרגישים שיש להם גב, בזה אפשר לטפל"
עם זאת, קריב מדגיש שהרצח הפוליטי הוא לא עובדה מוחלטת אלא ניתן למניעה. "חשוב להבין שלאלימות אידאולוגית יש מענה המורכב משלושה אלמנטים: אבטחה, מודיעין והרגעת האווירה, המומנטום והפוטנציאל לרצח פוליטי", הוא מסביר.
"במודיעין אין מאה אחוז", ממשיך קריב, "כמה שלא תעשה במדינה דמוקרטית, אין דבר כזה מאה אחוז מודיעין ואנחנו לא רוצים את הק.ג.ב שיהיה לנו סוכן בכל בניין. גם באבטחה לא משנה כמה תאבטח אין מאה אחוז. מה שכן, יש יכולת לנסות להרגיע את הרוחות".
אבטחה ומודיעין ניתן למדוד ולהעריך, איך אפשר למדוד את האווירה הציבורית וההשפעה שלה?
"מה רוצח אידאולוגי בעצם אומר? בשביל להבין את זה אני אצטט שניים מוכרים, יגאל עמיר רוצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ויונה אברושמי רוצח אמיל גרינצווייג ז"ל בהפגנת שלום עכשיו.
"שניהם אמרו בחקירה כמעט את אותו דבר. עמיר אמר 'אני לחצתי על ההדק ואני רצחתי את רבין, אבל, מי שעמד מאחורי זה כל עם ישראל'. זו בדיוק הרוח הגבית שרוצח אידאולוגי מחפש.
יונה אברושמי אמר, 'זה נכון שאני זרקתי את הרימון אבל מי שהוציא את הנצרה זה המחנה ששלח אותי'. זה אותו משפט בדיוק. אמנם פה זה אקדח ופה זה רימון אבל המשמעות היא אותה משמעות. הם מרגישים שיש להם גב. אני אומר שבגב הזה אפשר לטפל".
"אולי נתניהו חושב שהמצב הזה משרת אותו"
לדברי קריב לא דרוש הרבה כדי "להרגיע את הרוחות", דרושה תגובה ישירה, נמרצת וציבורית. "זה יכול לקחת שתי דקות", הוא טוען, "צריך שנתניהו יעמוד מול הקהל, ואני לא מדבר על איזה ציוצון בטוויטר כי הרוצח האידיאולוגי יודע מתי מדברים פה בשני קולות, ויגיד: 'גבירותי ורבותי להירגע, היו פה בחירות אנחנו לא אוהבים את התוצאות, אנחנו מנסים להילחם בתוצאות ואנחנו מקווים להקים קואליציה. אבל כשתקום קואליציה, זו החלטת הבוחר ואותה צריך לקבל'".
"אם הוא היה מרגיע את הרוחות אז הרוחות היו נרגעות", מוסיף קריב, "המנהיג של המדינה צריך להרגיע וכולם יוכלו להירגע. אם הוא לא יעשה את זה, אז האווירה תמשיך להתלהט. אם היא תמשיך להתלהט אז הסיכוי שיהיה פה רצח פוליטי גדל".
נתניהו לא יודע שיש לו את הכוח להרגיע את הרוחות?
"כנגד רמת האיום הזו, היחיד עליו אני יכול לשים את האצבע בשביל להרגיע הוא בנימין נתניהו. ממש מהר ובקלות. אין לי ספק שהוא יודע את זה. הוא רואה הערכות מצב ומודיעין, הרי הוא ראש הממשלה.
"הוא מקבל הערכות מצב מראש השב"כ פעם בשבוע ולפעמים, כשצריך, הוא מקבל מידע מודיעיני פעם ביום וגם פעם בשעה במלחמה. הוא יודע שרמת האיום עולה, אחרת לא היו מאבטחים את בנט ואת שקד.
"אבטחה היא לא משהו שעושים בשביל להיראות טוב, בשביל להגיד 'הנה עכשיו מאיימים עלינו'. אבטחה זה פונקציה של הערכת מצב שמנתחת תמונת מודיעין ותמונת הלכי רוח.
"אני מניח שהשב"כ עושה את העבודה שלו, הוא שומע ממה סוכנים אומרים בשטח, שומע בהאזנות, שומע בסייבר וברשתות. מזה הוא מייצר תמונת. גם המשטרה עושה את העבודה שלה מתחום 'הסדר הציבורי'. שני הגופים האלה יחד מגיעים לתובנות והתובנות האלה הובילו שבנט ושקד מאובטחים ולא רק הם, גם עיתונאים".
אם נתניהו מכיר את כל המידע, למה הוא לא מרגיע?
"אני חושב שאולי הוא חושב שזה משרת אותו. אולי הוא לא באמת חושב שזה עלול לקרות. אגיד בצער גדול שאני חושב שככה הוא גם חשב באוגוסט 1995. באותו זמן כרמי גילון, ראש השב"כ, פוגש את נתניהו, זה פורסם גם בספר שלי וגם בספר של גילון, ומזהיר אותו, שהמידע המודיעיני אומר שעלול להיות רצח פוליטי ומישהו עלול לרצוח את רבין.
"גילון אמר לנתניהו להנמיך את גובה הלהבות והוא לא עשה את זה. אז הוא לא האמין שזה יכול לקרות, ואני חושב שאם הוא לא יעשה את זה עכשיו, אז הוא גם לא באמת מאמין שזה יכול לקרות.
"לא באמת למדנו את הלקחים מרצח רבין. אם נתניהו היה מפיק את הלקחים הוא היה מבהיר שיש גבול. כשהממשלה שתקום מוגדרת כ'ממשלת שמאל מסוכנת', כשכל פעם אתה אומר 'ממשלת שמאל' אתה מוסיף את המילה 'מסוכנת', מה יחשוב הרוצח פוטנציאלי-אידאולוגי?
"מה קורה שראש הממשלה אומר לי שמשהו מסוכן? מה מסוכן? מסוכן למי? לארץ ישראל? למדינת ישראל? לעם היהודי? למי זה מסוכן? אולי אני אעשה משהו למנוע את הסכנה? אם אני אעשה משהו אני אמנע סכנה מארץ ישראל ומעם ישראל. ככה רואה את זה רוצח אידאולוגי. כשמישהו אומר לו שמשהו מסוכן אז צריך לעשות משהו.
"הנתונים מוכרים לכולם. הממשלה העתידית, אי אפשר לקרוא לה ממשלת שמאל. בטח שאי אפשר לקרוא לה ממשלת שמאל מסוכנת. אם תקום הממשלה היא בנויה מ-21 ח"כים של ימין ממש, 25 ח"כים מהמרכז ועוד 13 מהשמאל של העבודה ומרצ. 13 חברי כנסת של השמאל לא הופכים קואליציה לממשלת שמאל ובטח שלא ממשלה מסוכנת. אבל זה נהיה מטבע לשון".
"אי אפשר לאבטח 120 חברי כנסת ומאות עיתונאים"
לטענת קריב, השיח הציבורי היום בישראל מלא במסרים וקודים שיכולי "לדבר" לרוצחים אידאולוגיים. "יש תשדורות שהן קשות אבל בישראל של 2021 הן מקובלות", הא אומר, "'גנב קולות', 'בוגד בערכיו', 'בוגד במדינתו', 'איילת בוגדת', הייתה את הכרזה 'שמאלנים בוגדים' שאני לא מבין למה היועץ המשפטי לממשלה לא נתן הנחיה לעצור אנשים שמניפים את הדבר הזה בהפגנות.
"ב-1995 היו טענות נגד המשטרה והשב"כ על כרזות שהסיתו השארנו אותם כי אמרנו שמבודבר ב'חופש הביטוי'", הוא מוסיף, "אבל 'שמאלנים בוגדים' הפך לשלט שמופיע בכמעט כל הפגנה של הימין היום. זו טרמינולוגיה מאוד מסוכנת".
"אני לא עוקב אחרי כל הסיסמאות אבל המצב הוא מאוד נפיץ", אומר קריב, "אי אפשר לאבטח את כולם. אתה לא יכול לאבטח 120 חברי כנסת ומאות עיתונאים. אתה כן יכול לקרר את האווירה. רק אם תקרר את האווירה, תוכל להפחית משמעותית את הסיכוי שיהיה עוד פעם רצח פוליטי.
מה בכל זאת גורמי הביטחון יכולים לעשות כדי להתמודד עם האיום?
"אני יודע שהשב"כ עושה את כל מה שהוא יכול, אבל בכל מה שקשור ב'מפגע בודד' השב"כ לא יכול לעשות הרבה. מדובר באדם שללא שותפי סוד הולך ועושה מעשה. כמו מפגע ערבי בירושלים שלוקח סכין והולך לדקור יהודי בלי להגיד כלום לאף אחד. לך תמנע את זה. קשה מאוד למנוע את זה.
"היו גם רוצחים יהודים כמו ברוך גולדשטיין שהיה מפגע בודד. הוא לא שיתף אף אחד שהוא הולך למערת המכפלה ושהוא עושה מעשה. יגאל עמיר לעומת זאת לא היה מפגע בודד והוא סיפר ללא מעט אנשים לצערי".
