עוד ועוד חברות מודיעות בימים האחרונים כי בכוונתן לעלות את מחיר המוצרים שלהן, או שהן בוחנות העלאה קרובה. כך למשל, מחיר העופות צפוי לעלות ב-5%, ומחיר הביצים ב-6%. חברת דיפלומט, שמייבאת מוצרי מזון ופארם, הודיעה כי בכוונתה להעלות את מחירי המוצרים שלה ב-5%.

גם מוצרים נפוצים נוספים בסל הקניות הממוצע צפויים לעלות. חברת פרוקטר אנד גמבל הודיעה כי מוצריה צפויים להתייקר בשיעור של בין 5%-9%, ביניהם חיתולים ומוצרי היגיינה נשית.

105% גידול במחיר התירס
הסיבה לעליות המחירים הצפויות היא עלייה עולמית במחירי הסחורות ומחירי התובלה שהחלה במקביל להתאוששות ממשבר הקורונה. הביקוש, שגדל באופן פתאומי, פוגש מערך אספקה שחווה זעזוע בעקבות המשבר- מה שמביא את היצרנים להעלות את מחירי חומרי הגלם המשמשים בייצור המזון.

כך, למשל, מחיר התירס זינק בלא פחות מ-105% בשנה האחרונה. גם מחיר הסויה, שמשמש לייצור מגוון גדול של מוצרי מזון, עלה בשנה האחרונה ב-80%. מחיר הסוכר עלה ב-19%- מעט פחות מחומרי הגלם האחרים, אבל שיעור משמעותי בכל זאת.

נוסף על עליות מחירי חומרי הגלם, השיבוש במערך האספקה העולמי הביא לזינוק דרמטי במחירי התובלה הימית שדרכו מיובאים חומרי הגלם לישראל. מחירי התובלה הימית הממוצעים מהמזרח הרחוק לים התיכון עלו בשנה האחרונה בלא פחות מ-365%, מה שמוסיף תוספת משמעותית לעליות מחירי התשומות.

40 מיליון שקל דיבידנד
ברשתות השיווק מנסים להפנות את האש לכיוון היצרנים והיבואנים שמבקשים את העלאות המחיר. רמי לוי אפילו יצא בקריאה למרד צרכנים, והמליץ שלא לרכוש את המוצרים שמחירם צפוי לעלות בקרוב. בהקשר זה כדאי לציין שרשתות השיווק נמצאות ברווחי שיא, מה שיכול לאפשר להן מרחב תימרון לא מבוטל לספוג את עליית המחירים.

רשת הסופרמרקטים יוחננוף למשל הרוויחה ברבעון הראשון של השנה הנוכחית 66 מיליון שקלים, ובעצם הגדילה את רווחיה ב-153% לעומת הרווחים ברבעון הראשון של שנת 2020- לפני תחילת משבר הקורונה. רמי לוי שיווק השקמה הגדיל את הרווח הנקי ל-47 מיליון שקלים- גידול של 62%.

ברמי לוי, הגידול ברווחים גם התרגם לדיבידנדים נאים לבעלי המניות. החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בשווי של 40 מיליון שקלים, אחרי שבחודש שעבר הודיעה על חלוקה של דיבידנד בהיקף של 50 מיליון. לכן, עולה השאלה האם רשתות השיווק באמת כל כך חסרות אונים למול עליות המחירים, ואם באמת מדובר בעליה נקודתית- האם בלתי אפשרי שדווקא הם, ולא הציבור, יספגו את העלייה?

13% פחות מה-OECD
גם אם תתבצע עליית מחירים בזמן הקרוב, היא מגיעה אחרי עשור של עליות מתונות ביותר במחירי המזון בישראל, גם בהשוואה לעולם. על פי דו"ח של איגוד תעשיית המזון הישראלי שניתח נתונים של הלמ"ס בנושא. על פי הדוח, מחיר המזון לצרכן עלה בעשור האחרון ב-2% בלבד- בזמן שממוצע ה-OECD היה גבוה ב-13% באותה התקופה. בהתאם, ההוצאה הממוצעת החודשית על מזון למשק בית ירד בעשור האחרון ב-10%. יוצאי דופן היו הפירות והירקות, שרשמו עליות מחירים לאורך חלק מהעשור האחרון.

עליית מחירים של פחות מ-1% עד כה
על אף עליות המחירים הצפויות, ככל הנראה לא מדובר בתחילתה של התפרצות אינפלציונית, אלא בעליות מחירים נקודתיות וככל הנראה מבודדות. בהחלטת הריבית שפרסם בנק ישראל השבוע ציינה הוועדה המוניטרית כי על אף מגמת עליה מתונה, מדד המחירים עומד עדיין ברמה נמוכה, כשבחודש אפריל עמד הגידול במדד על 0.3%, כך שהעלייה השנתית הגיעה ל-0.8% בלבד- מתחת ליעד של בנק ישראל.

בבנק ישראל צופים בחודש הבא רמת האינפלציה 12 חודשים אחרונה תעבור את רף ה-1% ותיכנס ליעד שעומד על 1%-3%. כמו בעבר, בבנק ישראל חוזרים ומדגישים כי אין חשש מפני התפרצות של עליות מחירים, אלא שמדובר בעלייה נקודתית שמקורה בתנאים הייחודיים של ההתאוששות ממשבר הקורונה.