כולם מדברים על הצעירים, אבל גם העובדים המבוגרים עוד לא חוזרים לעבודה בהמוניהם. נמרוד אלון, מנכ"ל עמותת "50 פלוס מינוס" להשמת אנשים מעל גיל 40 בעבודה ל'דבר': "אחרי תקופה כל כך ארוכה של חל"ת או אבטלה, אנשים אולי לא ממש נמצאים במצב של לחפש עבודה. אנחנו עושים מאמצים גדולים מהרגיל כדי למשוך אנשים לסדנאות שלנו, אנשים אומרים לנו – 'מי יעסיק אותי בגילי?'".

לאורך הליך היציאה מהמשבר בו אנו מצויים בחודשים האחרונים, צעירים לא מיהרו לחזור לעבודה, מה שיכול היה לפתוח דלת לעובדים מבוגרים יותר להיכנס לשוק העבודה. אולם, עם הארכת מודל החל"ת ודמי האבטלה בהגבלות שחלות בעיקר על צעירים ללא ילדים, נראה כי העובדים המבוגרים נשארים גם הם מאחור.

נמרוד אלון, מנכ"ל עמותת "חמישים פלוס מינוס": "אנחנו נתקלים במעסיקים שמעדיפים צעירים" (צילום: אלבום פרטי)

"אנחנו בסך הכל מתקרבים למה שהיה לפני, אחרי תקופה של ירידה משמעותית, אבל אנחנו רואים בבירור ירידה בביקוש. אין הרבה מועמדים לסדנאות ולשירותים שאנחנו מציעים, ואנחנו עושים מאמצים גדולים מהרגיל כדי למשוך אנשים" אומר אלון, "למרות הארכת מודל החל"ת, אני מעריך שביולי-אוגוסט השוק יוצף יותר, ואנחנו נראה יותר מועמדים".

קשה למבוגרים להשתלב בשוק העבודה גם בשגרה

על פי שירות התעסוקה, רק 50% מקרב המובטלים מעל גיל 45 מוצאים עבודה תוך שלושה חודשים ממיצוי דמי האבטלה ושיעור המובטלים מעל גיל 45 שחיפשו עבודה במשך יותר משנה לאחר מיצוי דמי האבטלה הוא כ-30%. כשעולים מעל לגיל 65, הסיכוי למצוא עבודה הוא כבר פי 8 פחות מעובד צעיר.

בשיא משבר הקורונה במאי 2020, התפרסם דו"ח של מכון ברוקדייל, על פי מחקרו של ד"ר יצחק שנור, לפיו מגיפת הקורונה הפכה את שוק התעסוקה לתחרותי וקשה יותר עבור מחפשי עבודה מבוגרים בהשוואה למחפשי עבודה צעירים יותר, ובימי המשבר התעסוקתי הגדול ביותר בתולדות המדינה, ישנו חשש כי עובדים מבוגרים שעבודתם הופסקה בעת משבר הקורונה לא יצליחו לחזור ולהשתלב בשוק העבודה.

עובדת במפעל לחיתוך פירות. (צילום: נטי שוחט, פלאש 90)

"לפני הקורונה, בכל זמן נתון היו סדר גודל של 100 אלף משרות פנויות בישראל, מאז הקורונה זה ירד ל-30-40 אלף. היום אנחנו מתקרבים חזרה לתקופת טרום הקורונה, ושוק העבודה הולך וחוזר למסלול רגיל" מוסיף אלון, ומדגיש כי ״בסך הכל יש מודעות גבוהה יותר של מעסיקים ליתרון של עובדים מבוגרים, אבל מדי פעם עוד נתקלים במעסיקים שמעדיפים צעירים״.

"אין התאמה בין מה שמחפשי העבודה המבוגרים מחפשים לבין מה שקיים"

עוד סיבה לקושי להשתלב, לטענתו של אלון, היא העובדה כי הרבה מהמשרות שמציעים היום פשוט לא מתאימות למבוגרים יותר. "אנחנו רואים עכשיו יותר משרות לחסרי ניסיון, לאנשים עם השכלה נמוכה, עבודות בלתי מקצועיות. אנשים שעברו את גיל 40-50 ברובם הם אנשים עם מקצוע, עם ניסיון עשיר, הרבה פעמים גם עם רקע אקדמי, ואין התאמה בין מה שמחפשי העבודה המבוגרים יותר מחפשים לבין מה שהמעסיקים מציעים. חסרים עכשיו המון מלצרים, אבל זה לא דבר שרלוונטי למהנדס".

בנוסף, למובטלים עצמם יש הרבה מה ללמוד על שוק העבודה של 2021. "הרבה פעמים אדם פתאום פוטר, ולא חיפש עבודה כבר 20 שנה. שוק התעסוקה השתנה, לא מכירים את כל המערכות, את העובדה שיש היום הרבה מסננים לקורות החיים שיד אדם בכלל לא נוגעת בהם ומה צריך לעשות ביחס לזה, שכל עולם חיפוש העבודה עבר לעולם המקוון ולרשתות החברתיות, ואנשים מהדורות הקודמים מאוד מתקשים בשיווק עצמם בעולם הזה".

האפליה הכי גבוהה בשוק העבודה היא אפליית מבוגרים

אלון טוען שהאפליה בשוק העבודה זו עובדה, ויותר מזה, נעשו מחקרים שהוכיחו שהאפליה הכי גבוהה בשוק העבודה היא אפליית מבוגרים. "בהיי-טק למשל, אנשים בגילאים האלה הם אנשים שהדלת דיי חסומה להם. רק 9% מהעובדים בהייטק הם בגיל 45 ומעלה, שזה פספוס של המדינה לדעתי", הוא גורס.

"לפעמים, יושבת רכזת גיוס בת 22, שכשנכנס מועמד הוא נראה כמו סבא שלה, וזה מסיים את הסיפור מבחינתה. לפני כמה שנים למשל, פנה אלינו מעסיק שביקש להעסיק מבוגרים, הפנינו אליו מועמדים, וראינו שלא הייתה השמה בכלל. כששאלנו מה קרה, הסתבר שרכזת משאבי האנוש פשוט זרקה אוטומטית את כל קורות החיים לפח. ואני בטוח שעל כל מקרה כזה שאנחנו מגלים יש עוד 50 מקרים שאין לנו מושג שזה מה שקורה בשטח".

הוא מדגיש כי אמנם יש פחות ביקוש כרגע, אבל האנשים שהעמותה עובדת איתם הם אנשים שמאוד רוצים לעבוד, ואנשים שזקוקים לפרנסה. "מי שמגיע אלינו הם אלה שמרגישים שהם רוצים לעשות שינוי ויש להם הרבה מה לתת, ואני חושב שהמעסיקים צריכים להיפתח ולאפשר ליותר מועמדים מבוגרים תהליך הוגן. בקרוב אנחנו מתכוונים להפיק ירידי תעסוקה ייעודיים לבני 40 ומעלה, וזו הזדמנות למעסיקים לשתף איתנו פעולה ולקחת קדימה גם את עצמם וגם את העובדים בעלי הניסיון".