ארגון העבודה העולמי מעריך כי המשבר שיצרה מגפת הקורונה בשוק העבודה העולמי עדיין רחוק מלהסתיים, וכי גם הצמיחה הצפויה בתעסוקה לא תכסה על המשרות שאבדו עד 2023 לפחות. הדו"ח "מבט לתעסוקה וחברה בעולם: מגמות 2021" שפרסם הארגון בחמישי האחרון, מזהיר שנשים וצעירים הם הנפגעים הגדולים ביותר, והשפעות המשבר עלולות ללוות אותם עוד שנים ארוכות. בארגון מדגישים כי כל שיקום מהמשבר חייב לכלול טיפוח מקומות עבודה הוגנים ומדיניות מתוכננת המתמקדת באנשים.

לפי הערכת הארגון, האבטלה העולמית צפויה לעמוד על 205 מיליון בני אדם ב-2022, ותעלה במידה רבה על הרמה של 187 מיליון ב-2019. נתון זה תואם לשיעור אבטלה של 5.7 אחוזים. למעט תקופת הקורונה, שיעור כזה נראה לאחרונה בשנת 2013.

100 מיליון משרות מלאות חסרות

בארגון העבודה הבינ"ל מעריכים כי מספר המשרות החסרות צפוי להגיע ב-2021 לשיא של 75 מיליון ולרדת ל-23 מיליון ב-2022. אם מוסיפים לנתונים אלו את שעות העבודה שהופחתו ממשרות קיימות, מדובר במחסור של 100 מיליון משרות מלאות ב-2021, ו-26 מיליון משרות מלאות ב-2022. מדובר בתחזית פסימית יותר של הארגון, שהערכה קודמת שלו הצביעה על מחסור ב-90 מיליון משרות מלאות בלבד.

מספר המשרות האבודות ב-2020, כולל שעות העבודה שהופחתו ממשרות קיימות, הוערך ב-255 מיליון משרות מלאות, 8.8 אחוז מכלל שעות העבודה בעולם. כמחצית מהמשרות נבעו מאובדן עבודה מוחלט, והמחצית הנותרת מאובדן שעות עבודה של אנשים שהמשיכו לעבוד.

מספר העובדים העניים גדל ב-108 מיליון

לפי הדו"ח, סך ההפסדים בשעות העבודה הוביל לירידה חדה בהכנסות מעבודה, ולעלייה בעוני. סך ההכנסות מעבודה בעולם, שאינו כולל העברות והטבות ממשלתיות, הצטמצם ב-3.3 טריליון דולר (8.3 אחוזים) בהשוואה לטרום המגפה. ב-2021 מסתמנת התאוששות, אך איטית מדי: בשני הרבעונים הראשונים היו ההכנסות מעבודה בעולם נמוכות ב-5.3 אחוזים, או 1.3 טריליון דולר, בהשוואה לשנים שלפני המגפה.

הירידה בהכנסות מעבודה מתבטאת גם בעלייה בשיעור העובדים העניים ברחבי העולם. מספר העובדים המוגדרים כעניים או עניים מאוד ברחבי העולם גדל ב-108 מיליון בהשוואה ל-2019. ההגדרה של הארגון לעוני היא שהעובד ומשפחתו משתכרים פחות מ-3.20 דולרים לאדם ליום. המשמעות היא חמש שנים של התקדמות לקראת מיגור העוני של העובדים בוטלו, מכיוון ששיעורי העוני עלו לרמה בה היו ב-2015.

הנפגעים העיקריים: אמריקה הלטינית, אירופה ומרכז אסיה

האזורים שהתעסוקה בהם נפגעה בצורה הקשה ביותר במחצית הראשונה של 2021 היו אמריקה הלטינית והקריביים, אירופה ומרכז אסיה. ההפסדים המשוערים בשעות העבודה באזורים אלו עלו על 8% ברבעון הראשון ו-6% אחוזים ברבעון השני, לעומת הפסדי שעות העבודה הגלובליות של 4.8 ו-4.4 אחוזים ברבעון הראשון והשני, בהתאמה.

נשים וצעירים נפגעו בשיעור גבוה יותר

עוד מעלה הדו"ח כי המשבר פגע בנשים בשיעור גבוה יותר מאשר גברים: שיעורי התעסוקה של נשים ירדו ב-5% בשנת 2020, לעומת ירידה של 3.9% בשיעור התעסוקה של גברים. חלק גדול יותר מהנשים נפלטו לגמרי משוק העבודה והפכו לחסרות מעש. בארגון מציינים שגם תוספת האחריות על הפעלת משק הבית, עקב הסגרים שהוטלו במהלך המשבר, הגדילה את הסיכון להתחדשות התפקידים המגדריים המסורתיים.

ברחבי העולם צנחה תעסוקת הצעירים ב-8.7 אחוזים בשנת 2020, לעומת 3.7 אחוזים בקרב מבוגרים. הירידה הבולטת ביותר בתעסוקת הצעירים נראתה במדינות ברמת הכנסה בינונית. התוצאות של העיכוב בכניסת הצעירים לתעסוקה הפרעה לחוויה המוקדמת שלהם בשוק העבודה עלולות להימשך שנים. הפערים המגדריים בתעסוקה היו גדולים יותר אצל הצעירים מאשר בקרב מבוגרים.

מזכ"ל ארגון העבודה הבינ"ל: "ללא מאמת מכוון, ההשפעות המתמשכות של המגפה יהיו איתנו במשך שנים"

מזכ"ל ארגון העבודה הבינלאומי, גיא ריידר, אמר עם פרסום הנתונים כי נדרש מאמץ מתוכנן לשיקום שוק העבודה. "ההתאוששות מהקורונה היא לא רק ברמה הבריאותית. צריך להתגבר על הנזק החמור לכלכלות ולחברות. ללא מאמץ מכוון להאיץ יצירת מקומות עבודה הוגנים, ולתמוך בחברים הפגיעים ביותר בחברה ובהחלמה של המגזרים הכלכליים שנפגעו הכי קשה, ההשפעות המתמשכות של המגפה יכולות להיות איתנו במשך שנים בדמות אובדן פוטנציאל אנושי וכלכלי, עוני ואי-שוויון גבוהים יותר."

לדברי ריידר, "אנו זקוקים לאסטרטגיה מקיפה ומתואמת, המבוססת על מדיניות ממוקדת באנשים, ומגובה בעשייה ובמימון. לא יכולה להיות התאוששות אמיתית ללא התאוששות של מקומות עבודה הוגנים".