אחד מענקי הים הולך ומתכווץ, כך לפחות טוען מחקר חדש שהתפרסם היום (חמישי) בכתב העת המדעי Current Biology. צילומי רחפן ומידע שאספו החוקרים העלו שהדור הצעיר של הלווייתנים מסוג אובלנה צפון-אטלנטית (או בָּלֵנָה שְׁחורָה), זן בסכנת הכחדה חמורה, קצר במטר מבני אותו מין שתועדו לפני 20 שנה.
על פי המדענים, בני האדם אשמים בזה. הסתבכות בציוד דיג, התנגשויות בספינות ושינויי אקלים שהבריחו את אספקת המזון שלהם צפונה הם גורמי לחץ שמביאים להתכווצות של לווייתנים גדולים, נטען במחקר.
על פי החוקרים, הירידה בגודל מהווה איום של ממש על סיכויי ההישרדות של מין זה בגלל שהלווייתנים הקטנים יותר יולדים פחות צאצאים מפעם. הם לא גדולים מספיק בשביל לטפל בגורים הצעירים או אפילו כדי להיכנס להריון.
היונקים הימיים האלה היו מגיעים פעם לאורך של 14 מטרים, בממוצע. אך כעת, טוען המחקר החדש, הדור הצעיר צפוי להגיע לאורך ממוצע של 13 מטרים.
"זה לא עניין של אובלנות 'קצרות', זה עניין של בעיות פסיכולוגיות שמקבלות ביטוי פיזי. זה הכאב בחזה שבא לפני התקף לב", אמרה רג'ינה אסמוטיס-סילביה, שעומדת בראש 'שימור לווייתנים ודולפינים צפון אמריקה', ארגון המוקדש להצלת בעלי חיים ימיים.
לדברי אסמוטיס-סילביה, שלא לקחה חלק במחקר, התעלמות מהתופעה הזאת תוביל לטרגדיה בלתי נמנעת. אבל הכרה וטיפול בה יכולים, פשוטו כמשמעו, להציל חיים, ובמקרה הזה להציל מין שלם".
על פי איימי נולטון, אחת החוקרות ומדענית בכירה באקווריום של ניו אינגלנד בארה"ב, נכון להיום נותרו רק 365 לווייתנים ממין אובלנה צפון-אטלנטית בעולם, לעומת 500 ב-2010. על פי הערכות אחרות יש כ-400 לווייתנים כאלה בעולם. בכל מקרה, הקהילה המדעית מסכימה שהממספר הולך ומצטמצם.
לדברי מייקל מור, אחד ממחברי המחקר וראש תחום היונקים הימיים במכון האוקיינוגרפי בוודס הול, מדענים ופעילים להצלת בעלי חיים התרכזו בעבר אך ורק במספר מקרי המוות של לווייתנים. היום הם מבינים שיש בעיות מהן סובלים לווייתנים חיים שעדיין יכולות לגרום למספר הכולל שלהם לרדת.
החוקרים הצליחו לצלם 129 אובלנות צפון-אטלנטיות, והשתמשו בתוכנה שתשווה את הנתונים החדשים אם אלה שנאספו לפני 20 שנה.
הסוגיה עלתה במסע מחקר לפני כמה שנים, כשנולטון וחוקרים אחרים ראו מספר לווייתנים קטנים ואחד מת. הם הניחו שהקטנים היו גורים בני פחות משנה, בגלל הגודל שלהם. אבל בדיקות שערכו הראו שהלווייתנים היו בני שנתיים בערך. על פי מחבר המחקר הראשי ג'ושוע סטיוארט, חוקר במנהל האוקיינוסים והאטמוספירה האמריקאי, גורי לווייתנים בדרך כלל מכפילים את גודלם תוך שנתיים.
מחברי המחקר טוענים שהבעיה הגדולה ביותר שניצבת בפני האובלנות היא הסתבכות בציוד דיג, בציוחג חבלים שהפכו לחזקים יותר ושללווייתנים קשה יותר להשתחרר מהם.
"יותר מ-83% מבני המין החיים היום הסתבכו בציוד דיג לפחות פעם אחת במהלך חייהם, רבים מהם אפילו שמונה פעמים", אמרה נולטון, "אם זה לא הורג אותם, זה בהחלט הולך להשפיע על היכולת שלהם להתרבות".
רגולציה ממשלתית כבר הוטלה במספר איזורי מחייה של לווייתנים, בניסיון להתמודד עם סוגיית ציוד הדיג כמו גם עם בעיית ההתנגשות בספינות. הבעיה היא שמאז 2010 שינויי אקלים גרמו לפלנקטון שאוכלים היונקים הימיים לנוע צפונה לאזורים בהם אין רגולציה. התוצאה, לפי נולטון, היא עלייה במקרי ההסתבכות בציוד וההתנגשות בספינות.
מור הוסיף כי המעבר של 'שטחי המרעה' צפונה הוסיף עוד לחץ פיזי לאובלנה הצפון-אטלנטית, שגם ככה היו רזים יותר מבני הדודים הדרומיים שלהם.
"אנחנו יודעים שיינויי אקלים השפיעו על מספר מקורות ציד מרכזיים. אז הלווייתנים סופגים פה מכה משולשת: פחות אוכל בסביבה, פחות יכולת לחפש אותו וכל זה בזמן שהם שורפים יותר אנרגיה תוך כדי", אמר בוריס וורם, ביולוג ימי מאוניברסיטת דלהאוזי הקנדית, שלא השתתף במחקר.
"זה שובר לב לחשוב על החיים שחלק מהלווייתנים האלה נאלצים לעבור", סיכם.
