משנתו הכלכלית של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מתחילה להיחשף בימים האחרונים, ונראה שהיא שונה מזה של שר האוצר הנוכחי ישראל כ"ץ. ליברמן, שאמור להפוך לשר אוצר ולשלוט בוועדת הכספים בממשלת בנט לפיד,  לא כיהן בתפקיד כלכלי משמעותי עד כה, ולא הרבה להתבטא בנושאים כלכליים. בראיונות והצהרות לתקשורת בימים האחרונים החל להתייחס לסוגיות כלכליות בצורה מפורשת, ונראה שהוא דווקא מגיע לתפקיד עם תפיסת עולם מגובשת יחסית. מה  אפשר להבין עד כה, ובמה זה שונה משר האוצר המכהן?

בחזרה לשולחן העגול: אחת ההתבטאויות המעניינות יותר של ליברמן הייתה קריאה להקים שולחן עגול עם הגופים הגדולים במשק כדי להסכים על הצעדים הכלכליים המרכזיים להתנעת המשק אחרי משבר הקורונה.

עסקת חבילה חדשה עם ההסתדרות והמעסיקים. יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי (צילום: אגף הדוברות בהסתדרות | מתוך ויקימדיה)

"כדי להניע את הכלכלה חייבים הידברות" אמר ליברמן בראיון לחדשות 13 "בשעה הראשונה שאתיישב על כיסא שר האוצר, אני ארים טלפון לנגיד בנק ישראל, לנשיא התאחדות התעשיינים וליו"ר ההסתדרות לטובת הידברות בנינו, ולהקמת שולחן עגול". ליברמן מבקש להחזיר לחיים פורום בו ניתן יהיה לגבש 'עסקת חבילה' ליציאה ממשבר הקורונה, בדומה לזו שהייתה ביציאה מהמשבר הכלכלי ב-2008. עסקה מעין זו צפויה להתייחס לסוגיות כמו שכר המינימום, השכר ותנאי העבודה מגזר הציבורי, השקעות ממשלתיות מיסוי ועוד.

לעומת זאת, כהונתו של שר האוצר ישראל כץ התאפיינה בחיכוכים עם הגורמים המרכזים במשק. כזכור, ישראל כץ דחף לקיצוץ שכר במגזר הציבורי בניגוד לעמדת ההסתדרות, וסירב לקבל את ההצעה לאמץ מודל חל"ת גמיש. גם התעשיינים טענו לאורך משבר הקורונה שבמשרד האוצר אין אוזן קשבת, והצעות בנק ישראל לתכנית היציאה ממשבר הקורונה לא אומצו באוצר.

גרעון ותשלומי העברה לחרדים: נקודה נוספת שהעלה ליברמן בראיון הקצר נגע לזינוק בגירעון במהלך משבר הקורונה. "לקפוץ מיעד הגירעון שהוא עומד על 2.5% ל-11.6% זה דבר בלתי סביר בעליל" אמר ליברמן, והוסיף חישוב בעייתי וחסר פשר מבחינה כלכלית, לפיו "החוב של מדינת ישראל כרגע הוא כטריליון ש"ח- משמע כל אדם במדינה חייב 100,000 ש"ח".

כפוליטיקאי משופשף, ההחלטה להזכיר את הגרעון בכל התבטאות ציבורית שלו ולצייר אותו בצורה דמונית ככל הנראה אינה מקרית, בעיקר שגורמי המקצוע ואפילו סוכנויות דירוג האשראי סבורים שהגרעון של ישראל איננו בעייתי או חריג בהשוואה למדינות אחרות בקורונה.

מוקדם יותר השבוע אמר ליברמן כי השקעה בתשתיות לאומיות היא יעד לגיטימי לגרעון, אבל "אם אתה סתם מוציא כסף אתה תייצר אינפלציה ותמוטט את המשק". ציטוט זה מרמז כי על הכוונת של ליברמן נמצאים תשלומי העברה וקצבאות, ואם לשפוט לפי התבטאויות קודמות שלו, בדגש על החברה החרדית.

ישראל כ"ץ ובני גנץ (צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת)

במצע של ישראל ביתנו מובטח לבטל את תשלומי הקצבאות לבחורי הישיבות, וקיצוץ בקצבאות מהם נהנים בין היתר במגזר החרדי עלולים גם להיות על השולחן, על אף הבטחתו של בנט שלא יבוצעו קיצוצים שיפגעו בחרדים כלל.  בראיון ל-13 סירב להגיד שיתנה תקציבים בלימודי ליבה אך אמר: "נעשה הכול כדי לעזור לבני הישיבות לעמוד על הרגליים בזכות עצמם ולא באמצעות נדבות, קצבאות וגמ"חים".

נושא נוסף שפגיע לשינויים הוא המשך תכנית החל"ת: ההחלטה להמשיך את הסיוע אחרי סוף יוני עוד לא עלתה לחקיקה, ואם ליברמן ייכנס לתפקיד הוא לא יתקשה לשנותה.

אבל התכנית לקצץ בקצבאות עלולה לפגוש הבטחת בחירות אחרת: היעדר הפנסיה לעולים מבריה"מ. כיום, זקנים רבים שלא צברו פנסיה בברית המועצות ועלו לישראל, נאלצים להסתמך לחלוטין על קצבת הזקנה, ומזה שנים שמפלגת ישראל ביתנו חותרת להגדלה מיוחדת של הקצבה למי שלא זוכה לתשלומי פנסיה. על פי המצע, מי שמתקיים מקצבת זקנה בלבד יזכה לתוספת קצבה עד לגובה של 70% משכר המינימום במשק. הבטחה זו יהיה קשה לקיים בלי להגדיל את הגרעון.

אל מול זאת יש לציין כי כשר אוצר ישראל כ"ץ דווקא דאג להרגיע ביחס לגודל הגרעון, ואף פעל נגד צמרת משרדו בשלבים בהם ניסתה להגביל את ההוצאה על תשלומי העברה בזמן הקורונה. קשה להשוות בין השניים בגלל הנסיבות השונות בהן נדרשו לקבל החלטות. אפשר לראות בכך תזכורת לכך שיותר מאשר הגרעון הוא עניין כלכלי, מדובר בכלי פוליטי.

השקעות כמנוע צמיחה: "הדבר הראשון שצריך לעשות זה לייצר צמיחה" אמר ליברמן. על אף הסכנה שהוא רואה בגירעון, נראה שהוא לא חושש מהגדלת הגירעון כדי לממן תכנית השקעות פוסט קורונה.

התבטאות זו תואמת את המצע הכלכלי שפרסמה ישראל ביתנו לקראת הבחירות האחרונות.  החלק הכלכלי של המצע נפתח בהבטחה לקדם תכנית השקעות ממשלתית כדי לתמרץ את התאוששות המשק. "מדינת ישראל נמצאת במשבר כלכלי חריף עקב מגפת הקורונה. מאז ימי הנשיא רוזוולט והניו-דיל, למדנו שלא ניתן לפתור משבר כלכלי חריף באמצעות כלכלת שוק חופשית אלא נדרשת השקעה ציבורית מסיבית בפרויקטים תשתיתיים לאומיים"נכתב במצע.

אביגדור ליברמן במעבר כרם שלום, 22 ביולי 2018 (אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

אם אכן ליברמן יוביל קו של השקעה ממשלתית מוגברת, המהלך יתכתב עם המצע של השותפה הבכירה בקואליציה יש עתיד, שקראה לצעדים דומים במצע שפרסמה לפני הבחירות. עם זאת, מדובר יהיה בניגוד מוחלט למצע של נפתלי בנט שהיה מבוסס על תכנית סינגפור, שכללה הורדת מס וקיצוץ תקציבי.

מדיניות זו תהיה בניגוד לקו שהוביל שר האוצר לשעבר ישראל כץ. כזכור, כץ הציע להשקיע 5 מיליארד שקלים בלבד בתכנית האצת פרוייקטי תשתיות, ולבסס את יתר ההשקעה על משיכת משקיעים פרטיים באמצעות הקלות על היקף ההשקעה בחברות תשתית שגובשו בשנים האחרונות ברשות שוק ההון.

האתגר המרכזי יהיה בכל מקרה יצירת תכנית להשקעה. כפי שהעידו כל הגורמים בתחום בדיונים שנערכו לאחרונה, הבעיה המרכזית בתחום ההשקעה בתשתיות היא היצע – מדינת ישראל פשוט לא מתחילה הרבה פרוייקטים בתחום.

"העלאת מסים לא אפקטיבית ולא יעילה" – בנושא אחד ישראל כ"ץ ואביגדור ליברמן מאוחדים לכאורה – התנגדות גורפת להעלאת מסים. בראיון אתו אמר ליברמן כי מדובר בצעד "לא אפקטיבי ולא יעיל", מאחר ושני העשירונים העליונים נושאים ברוב נטל המס.

מי שמוביל קו אחר בנושא זה הוא בנק ישראל, שטוען שאת ההשקעה הגדולה בתשתיות צריכה לממן קודם כל באמצעות הכבדת מסים, שבישראל נמוכים בהשוואה עולמית.