דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ח' בתמוז תשפ"א 18.06.21
25°תל אביב
  • 19°ירושלים
  • 25°תל אביב
  • 22°חיפה
  • 24°אשדוד
  • 23°באר שבע
  • 27°אילת
  • 27°טבריה
  • 18°צפת
  • 26°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ממשלת בנט לפיד

מאות אלפי מובטלים, תקציב מדינה וקיצוץ בתקני הרופאים: הסוגיות הבוערות שמחכות לממשלת בנט-לפיד

ההחלטות הראשונות שיצטרכו לקבל השרים החדשים, וישפיעו על חייהם של מיליוני ישראלים

יאיר לפיד ונפתלי בנט (צילום: Photo by Olivier Fitoussi/Flash90)
יונתן קירשנבאום
דפנה איזברוך
ארז רביב
מור הופרט
אסף צבי

לפתחה של ממשלת בנט-לפיד, אם אכן תושבע בקרוב, עומדות סוגיות בוערות רבות שממתינות לפתרון ולהחלטה בטווח מידי. מקביעת המודל שיחליף את מנגנון החל"ת, דרך פתרון לעיצומי הפסיכולוגים החינוכיים, ועד הפעלת מערכת החינוך בתקופת חופשת הקיץ. רשימה חלקית של ההחלטות הראשונות שיצטרכו לקבל השרים החדשים, וישפיעו על חייהם של מיליוני ישראלים.

שר האוצר: תקציב 2022-2021, מודל חלופי לחל"ת

המשימה הראשונה של שר האוצר בממשלה הבאה תהיה גיבוש תקציב מדינה לשנת 2021 ולשנת 2022, והעברתו בכנסת. ישראל מתנהלת מזה שנה וחצי בתוך תקציב המשכי, המתבסס על תקציב 2019, עם תוספות ייחודיות שאושרו לתקופת הקורונה. עבור משרדי הממשלה, מדובר במציאות משתקת – עצירת תכניות פיתוח, מחסור בכח אדם, עצירת תמיכות לארגונים ועמותות וחוסר יכולת לקבוע סדרי עדיפויות ברורים. העברת התקציב חיונית להחזרת הממשלה לתפקוד.

משימה בוערת נוספת היא עיצוב רשתות הביטחון לשכירים ולעצמאים מה-1 ביולי, היום שאחרי מודל החל"ת. אחרי שנה ורבע שבו המדינה תמכה באמצעות דמי אבטלה מתמשכים בישראלים שאיבדו את עבודתם בעקבות הקורונה, נדרשת מדיניות שתעודד את חזרתם של מאות אלפי המובטלים לעבודה, אך לא תשאיר ציבורים גדולים מאחור. הפתרון שיתגבש צריך להיות חלק ממדיניות רחבה של הגברת ההכשרות המקצועיות, תמרוץ ענפים במצוקה ותכנית השקעות ממשלתית בתשתיות ובפרויקטים שיצרו משרות חדשות בתנאי תעסוקה טובים.

שר העבודה והרווחה: הכשרות מקצועיות, קצבאות לנכים ובטחון תזונתי

להחזיר לעבודה: שר העבודה והרווחה הבא יצטרך להתמודד עם משבר האבטלה החמור וחזרתם של מאות אלפי ישראלים לעבודה. מי שיתקשו במיוחד לחזור הן הקבוצות שמלכתחילה היו מוחלשות: עובדים צעירים וחסרי ניסיון, מבוגרים, חרדים, ערבים ואנשים עם מוגבלויות. משבר האבטלה בשילוב ביטול רשתות הביטחון של החל"ת שנוצרו בתקופת הקורונה, עשוי להפוך בהמשך גם למשבר רווחה שסימניו כבר מופיעים, ועל השר הנכנס יהא למצוא את דרך המלך על מנת למנוע הידרדרות לעוני מחד, ומאידך לתמרץ את מי שיכול לצאת לעבודה. ייתכן שזה הזמן גם לחשוב על מודל התמודדות עתידי, ומוצלח יותר, עם אירועי משבר חמורים בשוק העבודה דוגמת הקורונה, מאשר מודל החל"ת שבאמצעותו פעלה הממשלה היוצאת.

הכשרות מקצועיות: גם קודם למשבר הקורונה, פריון העבודה בישראל היה נמוך באופן משמעותי בהשוואה ליתר מדינות ה-OECD. הממשלה היוצאת לא השכילה לנצל את המשבר על מנת לדחוף ולקדם הכשרות עובדים בהיקפים גדולים, וגם התקציבים שכן הוקצו לכך נתקעו בשל מריבות אגו פוליטיות. דחיפת ההכשרה המקצועית ומיצוי התקציבים שהופנו לה, צריכה להיות בין המשימות המרכזיות של המשרד כעת, והיא גם רכיב דרמטי במענה למשבר האבטלה, כמו גם לביקושים בשוק העבודה שהמעסיקים אינם מצליחים לענות עליהם, על אף האבטלה הכבדה.

בטחון תזונתי: דווקא בתקופה של משבר חברתי חמור, המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, שפועל כפיילוט במספר מוגבל של יישובים, נאלץ להתמודד עם מחסור בתקציב הנדרש להפעלתו. השר החדש צריך לדרוש תקציב גדול בהרבה ממה שקיים עכשיו במיזם, למפות את הצרכים כי לא קיים מספיק מידע בנושא, ולהתחיל להפעיל תכנית רחבה של בטחון תזונתי על מנת שלא יהיה אדם רעב אחד בישראל.

קצבאות הנכים: ב-1 ביולי יסתיים המענק המיוחד שניתן למקבלי קצבאות הנכות מזה שנה וחצי, בעקבות העיכוב בהעלאת הקצבאות הנדרשת בחוק. הסיבה לעיכוב היא היעדר תקציב מדינה, אך עד שיועבר תקציב יחלפו מספר חודשים שבהם ללא המשך המענק, קצבת הנכות תרד במאות שקלים לחודש.

פיקוח על מסגרות רווחה בהפעלה פרטית: בשבוע שעבר התפרסם דו"ח חמור של ועדת בדיקה למקרה התקיפה המינית במלונית של מסגרת רווחה, שהעלה בעייתיות חמורה בהפעלת המסגרת על ידי חברה חיצונית ללא נסיון בתחום וללא פיקוח מתאים. השר החדש צריך ליישם את מסקנות הדו"ח ברמה הרחבה של כל המסגרות של המשרד. הנערים והנערות במסגרות צריכים רצף טיפולי, טיפול על ידי אנשי מקצוע ולא מפעילים שזוכים במכרז שמתחלפים כל כמה שנים, ושאינם בהכרח אנשי מקצוע שמתאימים לטפל בנוער בסיכון.

שר הבריאות: למנוע קיצוץ 600 תקני רופאים

שר הבריאות הבא יצטרך למצוא פתרון מידי לקיצוץ 600 תקני רופאים שהוקצו למערכת הבריאות לצורך ההתמודדות עם הקורונה. לקיצוץ התקנים השלכות הרסניות על בתי החולים: הם ייאלצו לפטר מתמחים חדשים שקלטו, בעיקר בתחומי המחלקות הפנימיות והטיפול הנמרץ, או להימנע מקליטת ממחים חדשים בכלל מחלקות בתי החולים. כך או כך העומס על בתי החולים יגבר, וגם מסלול ההכשרה של מאות רופאים לעתיד בישראל עלול להיפגע. ההסתדרות הרפואית כבר שבתה למשך יום אחד נגד ביטול התקנים. הפתרון, גם אם זמני, יצטרך להימצא בשיתוף עם משרד האוצר.

תקני הרופאים הם רק חלק בסוגיה רחבה יותר של שיקום מערכת הבריאות לאחר הקורונה. בתי החולים וקופות החולים נכנסו למגפה כשהם מורעבים, עם מחסור חמור בכוח אדם וחולים במסדרון. עם התפרצות הקורונה קיבלו תוספות תקציב חד פעמיות שאפשרו להם להתמודד עם המשבר, אך אלו לא תורגמו לתוספות ארוכות טווח. תוספות של מיטות, רופאים, אחיות, טכנאים, רנטגנאים ושיפור תנאי העבודה שלהם נדרשות בהקדם.

שרת החינוך: היערכות לקיץ ול-1 בספטמבר, פתרון משבר הפסיכולוגים החינוכיים

לוח השנה של שרת החינוך הבאה כולל שלושה תאריכים קריטיים: ה-21 ביוני וה-1 ביולי – סיום הלימודים בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים, וה-1 בספטמבר – תחילת שנת הלימודים הבאה. אחרי שנת לימודים שבה המורים והתלמידים כמעט לא נפגשו, והשאירה פערים אדירים בתחום הלימודי, החברתי והרגשי, משרד החינוך יצטרך למצוא את הדרך הנכונה ליצירת מסגרות לילדים ולבני הנוער גם בחופשת הקיץ, בשיתוף עם ארגוני המורים, ובמקביל להתוות את הדרך לשנת הלימודים הבאה, בתקווה שתהיה נורמלית יותר.

סוגיה בוערת וקריטית שמחכה לפתרון מידי היא מאבק הפסיכולוגים החינוכיים, שמוחים על עומס העבודה עליהם בעקבות יישום הרפורמה בחינוך המיוחד. בשלושת השבועות האחרונים משביתים הפסיכולוגים את ועדות הזכאות והאפיון, שקובעות את השיבוץ והזכאות של תלמידים למסגרות ולשירותים של חינוך מיוחד בשנה הבאה, עקב גידול דרסטי בישיבות הוועדות. הפסיכולוגים שמתמודדים עם שכר נמוך ומחסור בתקנים, כורעים תחת הנטל. ללא פתרון מיידי, עשרות אלפי ילדים לא יוכלו לפתוח את השנה הבאה עם מסגרת חינוכית מתאימה.

שרת התחבורה: הפקק בנמלים, קידום התחבורה הציבורית

הבעיה הבוערת ביותר שתעמוד לפתחה של שרת התחבורה החדשה היא העומס החריג בנמלים. הסיבות לעומס ידועות: שיבושים בשרשרת האספקה בשל מגפת הקורונה שמתרחשים בכל העולם, אליהם נוספה סוגיה מקומית – משרד התחבורה החליט לפתוח שני נמלי מכולות חדשים, בחיפה ובאשדוד, על מנת שיתחרו בנמלים הקיימים. הלחץ להסכמי פרישת עובדים בנמלים ואי קליטה של עובדים חדשים, כהכנה לתחרות המתקרבת, יוצרים מחסור חמור בסוורים לפריקת אניות, תוך שמחסני המכולות בישראל מתמלאים עד אפס מקום. הפקק בנמלים מוריד את התפוקה של ענף התובלה, גורם לבזבוז כסף, דלק, זמן ופוגע ביבואנים, ביצואנים וביצרנים גם יחד. כל פתרון יצטרך להימצא בשיתוף הנהלות הנמלים ונציגי העובדים.

תחום נוסף שדורש טיפול מידי הוא התחבורה הציבורית. סיום הסגרים הוביל לחזרת הפקקים בכבישים, בעוד התחבורה הציבורית לא מתאוששת. משרד התחבורה צריך לפעול בטווח המידי, הקצר, הבינוני והארוך לשפר את האטרקטיביות של התחבורה הציבורית בכל אמצעי אפשרי – מתן עדיפות בנתיבים ייעודיים, תגבור קווים, הוזלה וחשמול, אם ברצונו למנוע מכבישי המדינה להפוך לפקק ספגטי משתרך. בהמשך דרושה מעורבות מוגברת במוסדות התכנון כדי להעביר את ישראל לתכנון מוטה תחבורה ציבורית: חניונים, תחנות, נתיבים ומרחקי מקסימום קצרים לנגישות בתדירות גבוהה של תחבורה ציבורית קרובה לבית.

שר החקלאות: פיצוי החקלאים בדרום

שר החקלאות החדש יצטרך להתמודד קודם כל עם פיצוי החקלאים בעוטף עזה על נזקי מבצע שומר החומות, מהלך שאנשי מס רכוש ברשות המיסים מתקשים לעשות באופן שהולם את עבודת החקלאים. משרד החקלאות כבר פתח מוקד פניות לפיצויים, וכעת נדרש לוודא שהכסף אכן יגיע לחקלאים.

שר התקשורת: הגנה על רשתות הסלולר

שר התקשורת החדש יצטרך להחליט במהירות כיצד להגן על רשתות הסלולר בישראל. מחוץ לפיקוחו, ניצבת קרן אלומה, בהובלת יו"ר רשות החברות הממשלתיות לשעבר אורי יוגב, השואפת לרכוש את כלל תשתיות הסלולר לפי מודל מקובל בחו"ל בו האנטנות ניצבות על מגדלי תקשורת של חברת נכסים. הקרן הצטיידה בחבר דירקטוריון שכיהן עד לאחרונה כמנכ"ל משרד התקשורת – נתי כהן.

חברות הסלולר כיום אינן נושאות רווח משמעותי מפעילות זו, הנעשית במחירי רצפה. אלומה מציעה להן הצעה מפתה – ותרו על נכסי הנדל"ן של הרשת שלכם, ושכרו אותם מאיתנו. המודל נעשה כלכלי רק כאשר יותר מחברת סלולר אחת תחדל מלהחזיק בעצמה את אתרי השידור. מדובר בצעד שהוא למעשה בלתי הפיך, ועשוי לשעבד את ההווה והעתיד של חברות התקשורת לחברה בלתי מפוקחת, אשר שולטת בעקיפין ברשתות, דרך ההיבט הנדלנ"י של מיקומי האנטנות.

שרת האנרגיה: לממן הצבת מתקנים סולאריים

האתגר המרכזי של משרד האנרגיה הוא עמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות לשנת 2030, שהם 30% מכלל האנרגיה שתיוצר בישראל. כדי להגיע לשם, משרד האנרגיה יצטרך לפעול להסרה משמעותית של חסמים להצבת קולטנים סולאריים ומתקנים להפקת אנרגיה ירוקה בבנייני מגורים, שדות, מחלפים, סככות וכבישים. עד היום, הצבת מתקני אנרגיה ירוקה נעשתה בעיקר על ידי מיעוט קטן של אוכלוסייה מבוססת, בגגות של בתים פרטיים צמודי קרקע, כאשר גם תעריף מאוד נדיב לא מספיק לשכנע רבים לנצל זאת. קיים עדיין מלאי משמעותי של בנייני ממשלה, בתי ספר ורשויות מקומיות שיכולים לשמש לייצור אנרגיה.

אחד החסמים שיש להסיר, בייחוד ברשויות מקומיות חלשות, הוא המימון, וכאן המשרד צריך לשנות את התמונה. המשרד הקצה עד היום מעל 500 מיליון שקלים לסבסוד חיבורים לרשת הגז, אך לא מקצה שום תקציב לסבסוד או מתן אשראי למתקנים סולאריים. אפילו תקציב קטן לקמפיין פרסומי יעיל איננו בנמצא, והאחרון נעשה לפני שנתיים.

שרי הממשלה: חקירת האסון במירון

חודש חלף מאז האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, ולמרות הדרישה שהועלתה מיד אחריו, ועדת חקירה עדיין לא הוקמה. אמנם המשטרה ומח"ש פתחו בחקירה פלילית ומבקר המדינה החל גם הוא בבדיקת האסון, אך הדרך לחקירה מקיפה וכוללת עוברת דרך ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית ובלתי תלויה, או גוף בעל סמכויות דומות – גוף שיוכל לחקור את מכלול ההיבטים של האסון, גם ברמת ההחלטות הממשלתיות שהובילו אליו, לקבוע מי האחראים לו, ובעיקר להתוות את הדרך למניעת האסונות הבאים.

שרי הממשלה: השקעה וטיפול במצוקות החברה הערבית

ממשלת בנט-לפיד, אם תקום, תושבע חודש בלבד אחרי מהומות אלימות ביישובים הערביים, ואחרי שנים שבהן למרות מאמצים ותכניות, עשרות בני אדם נרצחו במאבקים בין ארגוני פשיעה או באלימות בתוך המשפחה. תכנית ממשלתית שגיבש צוות מנכ"לים ומציעה התמודדות רחבה עם המצב רק מחכה ליישום. לצידה, הממשלה תידרש לטפל במצוקות רבות וידועות של החברה הערבית: תשתיות ירודות, מחסור בשטחים לבנייה, היעדר אשראי כלכלי ופערים עצומים בחינוך ובתעסוקה.

בשנת 2019 הסתיימה תכנית חומש ממשלתית לשיפור מצבם של היישובים הערביים והדרוזיים, שפעלה בשיתוף משרד האוצר והרשויות המקומיות, והביאה לשיפורים חלקיים במצב. לצד טיפול מיידי במצוקות, הממשלה תידרש לגבש תכנית חדשה, לתקצב וליישם אותה. מהלך כזה דורש ראייה כוללת מצד הממשלה, ופעולה מצד השרים, כל אחד בתחום אחריותו. את האמון שנסדק אפשר לשקם, באמצעות מעשים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על ממשלת בנט לפיד:
תשעה גברים, שלוש נשים: אלה שרי הקבינט המדיני-ביטחוני
11 חברי כנסת חדשים הצהירו אמונים, בהם שירלי פינטו מימינה, חברת הכנסת החירשת הראשונה
תומר לוטן, ראש מטה 'מגן ישראל', ימונה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים
תגובות