חוק קמיניץ השנוי במחלוקת, שנועד להיאבק בבנייה הבלתי חוקית, ניצב בפני צומת דכים. עוד אין וודאות שההסכמים הקואליציוניים ב"ממשלת השינוי" יתממשו, אבל תמיכתה המסתמנת של מפלגת רע"ם תביא להחלשה נוספת של החוק שיישומו לגבי מבני מגורים כבר הוקפא לשנתיים קדימה בשנה האחרונה.

החוק המדובר הוא למעשה תיקון לחוק התכנון והבניה (סעיף 116), המחמיר את הענישה כלפי עברייני בניה ומאפשר מתן צווי הריסה ללא קיום הליך פלילי ולפיכך ללא צורך בפניה לבית המשפט. החוק זכה לביקורת רבה מיום שפורסם, הן בחברה הערבית והן בקרב חקלאים, על היותו לא מידתי ולא מתחשב במציאות ובקשיי התכנון. ארבע שנים מאז חקיקתו, ופחות משנתיים מאז יישומו, ברשות לאכיפה במקרקעין התגאו בכך שמעל 600 בעלי עסקים נקנסו על הפרות בנייה שונות,  בסכום כולל של מעל 10 מיליון שקלים.

"למה ציפו כשלקחו לערים והכפרים את הסמכות לאכוף ומהאזרחים את היכולת המשפטית להתגונן?", אומר עו"ד אמל עוראבי, מתכנן ערים ופעיל חברתי בעמותת סיכוי, שפועל מזה שנים במאבק כנגד החוק. "החוק מסמיך פקחים ללא הכשרה משפטית מטעם הוועדה המחוזית, שיכולים להגיע ולתת לך דוח מנהלי במקום, עד 300 אלף שקל, שכמעט בלתי אפשרי לערער עליו" אומר עוראבי.

עו"ד אמל עוראבי. "לוקח הרבה שנים תכנן, יש חסמים, אבל המדינה ממשיכה באכיפה" (צילום: אלבום פרטי)

לדבריו, הפקחים האמונים על האכיפה מוסמכים באופן פזיז ומובאים מחוץ לאזורי האכיפה במטרה להוות כח מרתיע מול התושבים. "במקרה החמור הועדה מוסמכת להוציא לך צו הריסה מנהלי שאפשר לערער עליו רק בעליון – כלומר חסר סיכוי".

מעיגל אלהואשלה, רכז שטח במועצה לכפרים בלתי מוכרים ותושב הכפר הלא מוכר אלהררה לא רחוק מבאר שבע, מוסיף כי "לאנשים אין יכולת לשלם את הקנסות. על צריף שעלותו עשרת אלפים שקלים נותנים קנס של 300 אלף, מצפים מאנשים שיהפכו לעבריינים ויכנסו לכלא". בבחירות האחרונות הצביע אלהואשלה לרע"מ, שהרימה את דגל המאבק בחוק. "זה  חוק שפוגע בעיקר בעסקים, מספיק שפקח תופס חומרי בניין לכפר לא מוכר, הוא יתן קנס, ויחרים ציוד".

אכיפה במקום תכנון

עוראבי ואלהואשלה לא מכחישים שיש בעיה באכיפת חוקי התכנון והבנייה במגזר הערבי. אבל לדעתם, הגורם העיקרי לבעיה הוא מחסור חמור בתכנון מרחבי. בתכנית 922 להשקעה  ופיתוח בתשתיות במגזר הערבי אמנם הוקצו כ-9.5 מיליארד שקלים, אבל התכנית כללה מעט מאוד כלים לפיתוח תכניות רוחביות. "מנהיגי הציבור הערבי אמרו לאורך כל הדרך,  תתנו לנו פרק זמן שבמסגרתו  נאשר תכניות מפורטות ליישובים ערביים" אומר עוראבי. "תוך פרק הזמן הזה הם הבטיחו שתבנה תכנית בנייה ותוסדר תכנית אכיפה שתאפשר לראשי הרשות ליצר מערכת איזונים ובלמים מול התושבים".

הוא טוען ששיטת "המקל והגזר", הדרך המועדפת לפעולה של המדינה מול המגזר הערבי במרבית התחומים, לא עבדה גם הפעם. "לוקח הרבה שנים לתכנן, יש הרבה חסמים, יש הרבה בעיות שאין להם פתרון. אבל המדינה – ממשיכה באכיפה".

בעוד הרשויות המקומיות חלוקות בין דרישה להפעיל את החוק לבין רשויות הדורשות לדחות את יישומו או לבטלו, עוראבי מסביר ש"שום דבר לא יוצא מחוק שפועל מעל ראשם של הרשויות". לשיטתו, "ההיגיון של מערכת התכנון בכל הנוגע ליישובים ערביים הוא שהתושבים הם העלי יצר רע, טרוריסטים שצריך לשלוט בהם. כדאי לשים לב לכך שתושבי המועצות האזוריות באו לשקד בטענות שיחידת האכיפה פועלת כנגדם, ואז היא  עצרה והתחייבה למצוא פתרון לעניין, אבל רק ליהודים".

לרוב הציבור הערבי אין קרקע בבעלותו

"כולי תקווה שהחוק יעצור לחלוטין" אומר אלהואשלה. בין אם החוק יוקפא לפרק זמן  ממושך, כפי שדורש ח"כ אחמד טיבי (תע"ל), ובין אם יבוטל, אזרחים רבים יגישו עתירות לבתי המשפט בדרישה לביטול הקנסות, ואולי אף יידרשו פיצויים בגין הריסות. "חלק גדול מהציבור הבדואי בנגב תמך ברע"מ ובהסכמים בגלל החוק. הרסו ברחבי הגנב בעשור האחרון מעל עשרת אלפים בתים, זה חוק שנבנה על הראש שלנו".

מעיגל אלהואשלה. "מצפים מאנשים שיהפכו לעבריינים ויכנסו לכלא" (צילום: אלבום פרטי)

אלהואשלה רואה בחיזוק רע"מ בממשלה הקרובה הזדמנות לשיפור מעמדם של הבדואים. "אנחנו חייבם תמיכה בחקלאות ובמרעה שלנו, כמו בקיבוצים ובמושבים", הוא אומר. "אנחנו דורשים היום בצורה ברורה, עכשיו כשיש את ההזדמנות, לקדם את האינטרסים שלנו".

כדי לפתור את מצוקת הדיור במגזר הערבי נדרשות  מעל 20 אלף יחידות דיור. "זה פתרון חלקי בלבד" אומר עוראבי, שלדבריו, 90%  אחוז מהביקוש לדיור במגזר הערבי הוא מקומי, בעוד עתודת הקרקע המאושרת לבנייה ביישובים הקיימים מצומצמת והתחרות גדולה. המצב גורם לשתי תופעות: "עליית מחירים מהירה, וכניסת של משפחות הפשע לשוק. אנשים נדחפים להיות עבריינים בעל כורחם" כיום, אין במגזר כמעט בנייה על קרקעות מדינה בתכניות מהסוג של מחיר למשתכן או בנה ביתך, למרות הביקוש ההולך וגדל של תושבים ערבים לעניין. "למרות הדימוי לרוב הציבורי הערבי אין בבעלותו קרקע, והפרויקטים המוכרים במגזר היהודי לא עובדים. מחלקות ההנדסה ביישובים מאוד מוחלשות, ופועלות ללא משאבים ובכח אדם מועט".

בתכנית החומש הבאה עוראבי מציע לקובעי המדיניות להמשיך את מגמת התכנון ביישובים, עם פתרונות מותאמים. "צריך להקדים את המתכנן לדחפור", הוא אומר, כולל המשך שיווק קרקעות מדינה למי שאין בבעלותו קרקע ופיתוח תשתיות באופן שיאפשר בנייה לגובה.