החלטת ה-G7 אתמול (שבת) לקדם מס חברות מינימלי של 15% על רווחי חברות בינלאומיות היא אבן דרך חשובה באחד השינויים המשמעותיים ביותר שמתרחשים כעת בעולם: שינוי גלובלי של חוקי המשחק שהתעצבו בעשורים האחרונים, והקטנה משמעותית מאד של השימוש במקלטי מס. עם זאת הדרך ליישום השינוי עוד ארוכה, ודורשת התמודדות עם מגוון סוגיות חוקיות ופוליטיות.

איך זה הולך לעבוד?

אחד היתרונות של ההחלטה שהתקבלה הוא שהיא איננה דורשת הסכמה של כל המדינות כדי ליישם אותה. הסכמת המדינות המתועשות אינה לכפות על כל המדינות לעלות את מס החברות ל-15%, אלא לייצר מנגנון בו חברות צריכות לשלם את הפרש המס כדי להגיע לסכום המדובר. במקרה שחברה בינלאומית גדולה רשומה במקלט מס שגובה ממנה מסים אפסיים, המדינה שבה היא פועל ועושה את הרווחים האלה תהיה רשאית לגבות ממנה את הסכום שישלים את הפער ל-15%. אם חברה רשומה במדינה שבה שיעור המס הוא 1%, המדינה שבה היא מבצעת את הפעילות שלה תהיה רשאית להוסיף עוד 14% על הרווחים שנעשו בתחומה.

המהלך כולו נבנה כדי להפחית את התמריץ למדינות לאמץ שיעורי מס אפסיים כדי למשוך חברות אליהן. הרעיון מאחורי הרפורמה היא לסגור את התמריץ של חברות בינלאומיות לעשות שימוש במקלטי מס, ובכל להפחית את המוטיבציה של מדינות קטנות לנסות ולמשוך אליהן חברות דרך שיעורי מס אפסיים.

בונים את הקונצנזוס

להסכמה בין מדינות ה-G7 אין משמעות חוקית, והיא חלק מהמהלך הרחב של בניית קונצנזוס למהלך. גם ב-OECD שואפים להגיע להסכמה בנושא עוד השנה, כשגם שם ההחלטה תהיה מבוססת קונצנזוס, ולא תחייב אף אחת מהמדינות. ההצעה צפויה לעלות לדיון בפורומים שונים של הארגון במהלך השנה, אבל ההחלטה לחתום על הסכם כזה או אחר תישאר בידי המדינות השונות, שיהיו רשאיות להחליט מה שירצו. לארגון ה-OECD אין כלים לאכיפת הסכמות מהסוג הזה, ואין לה איך לכפות את ההחלטה על מדינות שאינן מעוניינות לתקף אותה.

היעד הבא של תומכי הרפורמה יהיה הסכמה עליה במסגרת פורום ה-G20, שמכיל נציגים מ-20 הכלכלות הגדולות בעולם. ההחלטה להסכים על הרפורמה בפורום הזה תהיה החלטה אפקטיבית ליישם את הרפורמה ברמה העולמית, מכיוון שהגבייה תקיף את מרבית הצרכנים בעולם.

היישום המורכב

גם אחרי שיושג הקונצנזוס, יישום התכנית צפוי לעלות קשיים רבים. כל מדינה תצטרף לחוקק בעצמה את השינויים במערכת המיסוי, כשהיא חשופה ללחצים של תאגידים בינלאומיים עוצמתיים שינסו להותיר פרצות בחוק. גביית המס תדרוש תיאום בינלאומי, ויצירת מנגנוני פיקוח על החברות. המדינות יצטרכו להתאים ולחזק את מערכות המס שלהם כדי שיעמדו באתגר.

בפייסבוק וגוגל החליטו לא להתנגד

חברות ההייטק הגדולות כמו פייסבוק, גוגל ואמזון החליטו שלא להביע התנגדות פומבית למהלך, על אף שהוא צפוי לשבש את מדיניות השימוש שלהן במקלטי מס ולפגוע באופן ניכר ברווחים לבעלי המניות שלהן. רשימת החברות הבינלאומיות הגדולות שצפויות להיפגע מרפורמת המס עוד לא גובשה, אבל שרת האוצר האמריקאית ג'נט יילן אמרה אתמול כי היא צופה שחברות כמו פייסבוק ואמזון יכללו בהגדרה. בתגובה להחלטה פרסמו כל החברות ברכות למדינות החברות בפורום, והביעו תקווה שהרפורמה תיושם במהרה. "אנחנו מעוניינים בהצלחת תהליך רפורמת חוקי המס, ומכירים בכל שייתכן שהמשמעות תהיה שפייסבוק תשלם שיעור מס גבוה יותר במוקדים נוספים" אמר הדובר של החברה בתגובה לפרסום.

עם זאת, לא כל הגורמים המעורבים הביעו תמיכה בהסכם. אירלנד, שבה מס החברות עומד על 12.5% בלבד, מתנגדת להחלטה שצפויה להפחית את התמריץ של חברות בינלאומיות גדולות להירשם ולהחזיק בה משרדים לניהול הפעילות באירופה. פסקל דונוהו, שר האוצר של אירלנד, אמר ש"כל הסכם יצטרך לענות על הצרכים של מדינות קטנות וגדולות כאחד", ורמז לפגיעה הצפויה באירלנד כפועל יוצא מההסכם.

ההשפעה על ישראל מוגבלת

מס החברות בישראל גבוה מרצפת המס הגלובלי שנקבע, כך שהשפעת המהלך על ישראל מראש תהיה מוגבלת. עם זאת בישראל מדיניות נרחבת של הקלות ופטורים ממס לעסקים גדולים, כך שחלק מהתאגידים משלמים הרבה פחות.